שערי תשובה (מרגליות)/אורח חיים/ז
סעיף א[עריכה]
(א) אשר יצר — עיין באר היטב מה שכתב במי ששותה כוס המשלשל כו'. כתב בשלמי ציבור, שהמנהג פשוט לברך אשר יצר בכל פעם, עיין שם. אך נראה דבשלשול חזק, שמרגיש שמיד יצטרך לפנות שנית, אסור לברך כדלקמן סימן צ"ב, שאפילו בדברי תורה אסור עיין שם, וכן מבואר ממה שכתב בשלמי ציבור בשם תשובה כתב יד למהר"א נחום, ששאלוהו על מי שעשה צרכיו או הטיל מים ולא בירך אשר יצר, עד כמה יש לו זמן לברך, ומסיק שאם נזכר קודם שהתחיל להתאוות, פשיטא שיברך, ואם נזכר לאחר שהתחיל לו תאוה לא יברך, ואם כן מכל שכן בזה. ומה שכתב לעניין יוצא מבית הכסא, עיין באליה רבה דמוכח מסימן קס"ה דאין צריך, ועיין סימן רכ"ז. ומכל מקום יש מחמירין על עצמם כמו שכתבנו לעיל סימן ד' בשם מחזיק ברכה, דרבנן קשישאי הוי עבדי הכי לרחוץ ג' פעמים אחר יציאה מבית הכסא, עיין שם:
סעיף ג[עריכה]
(ב) ב' פעמים — עיין באר היטב. וכתב בשאילת יעבץ חלק א סימן ט"ו, דאף על פי שיש ליישב דברי הגאון, מכל מקום נראה שלא לברך אלא פעם אחת. וגדולה מזו, שאם לא בירך אשר יצר עד שהוזקק להטיל מים שנית, שוב אין לו לברך על הראשונה עד שיטיל שנית ויברך פעם אחת אשר יצר ותו לא, עיין שם. ועיין ס"ק א מה שכתבנו בשם תשובת מהר"א נחום ז"ל שכן נראה. וכתב בברכי יוסף, דמי שהטיל מים ונמלך והטיל פעם שנית, ואחר זה נסתפק אם בירך אפילו פעם אחת אם לא, לא יברך כלל, דשמא בירך ולדעת האחרונים בברכה אחת סגי, ועתה יברך ברכה שאינה צריכה, עיין שם. ובמחזיק ברכה כתב הטעם שאין לומר בזה ספק ספיקא ולהצריך ברכה, עיין שם: