שמות רבה ל יח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


יח.    [ עריכה ]
ר' מאיר אומר "וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים" נתן הקב"ה משפט לזקני ישראל כשם שסנהדרין יושבת במרום לפני האלהים שנאמר (דניאל ז,): "חזה הוית עד די כרסוון רמיו ועתיק יומין יתיב וגו' דינא יתיב וספרין פתיחין" ישב הקב"ה שנקרא עתיק יומין שיפרע מאלו שבאו עליו בגאוה שנאמר (ש"א, ב): "אל תרבו תדברו גבוהה". משל למלך שהבריונים שלו גינו אותו בפורפירא שהוא לבוש. אמר לו המלך הנחתם הכל ועסקתם בפורפירא שאני לבוש חייכם שאני מחליפה ונפרע מכם כך אלו הרשעים שנגעו בעתיק יומין לא שהוא זקן אלא שייגעו במעשיהם כדתיב (מלאכי ג,): "הוגעתם ה' בדבריכם". אמר לו אני מחליפה שנאמר (ישעיה סג, ב): "מדוע אדום ללבושך" ופורע מכם שנאמר (שם מב, יג) "ה' כגבור יצא כאיש מלחמות יעיר קנאה":