שמות רבה ל יז
<< · שמות רבה ל · יז · >>
יז. [ עריכה ]
ר' שמעון אומר הרבה אזהרות כתובות כאן שנאמר "וְכִי יְרִיבֻן אֲנָשִׁים וְהִכָּה אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ". אין דבר טוב ואין שלום יוצא מתוך מריבה. קין לא נגע באחיו אלא מתוך מריבה. "וְהִכָּה אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ בְּאֶבֶן אוֹ בְאֶגְרֹף" והזהיר האלהים כאן שנאמר "אִם יָקוּם וְהִתְהַלֵּךְ בַּחוּץ". למה כתוב אלהים כאן על כל דבר ודבר אלא שהבריות שטופים ביצר הרע שנאמר (בראשית ח,): "כי יצר לב האדם רע מנעוריו" אם בלעו הקב"ה ליצר הרע הרי הכל באין לתחת כנפיו והקב"ה המיתהו. אתה מוצא יצר הרע הוא מרגיל את האדם לחטוא והוא הורגו שנאמר (חבקוק א,): "ממנו משפטו ושאתו יצא" לכך הזהיר הקב"ה על המשפטים שבתורה שנאמר ואלה המשפטים. אמר הקב"ה שמרו משפט בעולם הזה ואני מציל אתכם מן המשפט של גיהנם לפיכך הקב"ה דן לרשעים על כל הדינין האלה שנאמר (יחזקאל לד, כ): "הנני אני ושפטתי בין שה בִרְיָה ובין שה רזה". מצרים שיעבדה את ישראל ונפרע הימנה ודנה במצרים ודנה בים. למה היו דומין ללסטים שנכנסו לכרמו של מלך ורצצו גפנים. בא המלך ומצא כרמו מחובל ונתמלא חימה וירד על הלסטים לא היה צריך לא לדבר ולא לבריה אלא הוא ירד וקצצן ועקרן כשם שעשו לכרמו של מלך. כך מצרים דנו בניו של אלהים דינין קשים נתמלא עליהן הקב"ה חימה והכם מכה ראשונה ושניה ולא שבע מדמם שְׁפָטָם עשר פעמים ואמר לא עשיתי להן כלום באו לים והרג המונים שאין להן חקר. ומנין שאין פרעה מתנחם על המונו עד שיראה לגוג שנאמר (שם לב, לא) "אותם יראה פרעה ונחם על כל המונו":