שמות רבה ב ב
ב. [ עריכה ]
וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה הדא הוא דכתיב (חבקוק ב כ) וה' בהיכל קדשו אמר רבי שמואל בר נחמן עד שלא חרב בית המקדש היתה שכינה שורה בתוכו שנאמר (תהלים יא ד) ה' בהיכל קדשו ומשחרב בית המקדש נסתלקה השכינה לשמים שנאמר (שם) ה' בשמים הכין כסאו רבי אלעזר אומר לא זזה השכינה מתוך ההיכל שנאמר (דה"ב ז, טז) והיו עיני ולבי שם וגו' וכן הוא אומר (תהלים ג ה) קולי אל ה' אקרא ויענני מהר קדשו סלה אף על פי שהוא חרב הרי הוא בקדושתוו בא וראה מה כורש אומר (עזרא א ג) הוא האלהים אשר בירושלים אמר להן אף על פי שהוא חרב האלהים אינו זז משם אמר רבי אחא לעולם אין השכינה זזה מכותל מערבי שנאמר (שיר ב, ט) הנה זה עומד אחר כתלנו וכתיב (תהלים יא ד) עיניו יחזו עפעפיו יבחנו בני אדם א"ר ינאי אף על פי ששכינתו בשמים עיניו יחזו עפעפיו יבחנו בני אדם משל למלך שהיה לו פרדס ובנה בו מגדל גבוה וצוה המלך שיתנו לתוכו פועלים שיהיו עוסקים במלאכתו אמר המלך כל מי שמתכשר במלאכתו יטול שכרו משלם וכל מי שמתעצל במלאכתו ינתן בדימוס המלך זה מלך מלכי המלכים והפרדס זה העולם שנתן הקדוש ברוך הוא לישראל בתוכו לשמור התורה והתנה עמהם ואמר מי שהוא שומר את התורה הרי גן עדן לפניו ומי שאינו משמרה הרי גיהנם אף הקדוש ברוך הוא אף על פי שהוא נראה כמסלק שכינתו מבית המקדש עיניו יחזו עפעפיו יבחנו בני אדם ולמי בוחן לצדיק שנאמר (תהלים יא ה) ה' צדיק יבחן [ובמה הוא בוחנו במרעה צאן] בדק לדוד בצאן ומצאו רועה יפה שנאמר (שם עח, ע) ויקחהו ממכלאות צאן מהו ממכלאות צאן כמו (בראשית ח ב) ויכלא הגשם היה מונע הגדולים מפני הקטנים והיה מוציא הקטנים לרעות כדי שירעו עשב הרך ואחר כך מוציא הזקנים כדי שירעו עשב הבינונית ואחר כך מוציא הבחורים שיהיו אוכלין עשב הקשה אמר הקדוש ברוך הוא מי שהוא יודע לרעות הצאן איש לפי כחו יבא וירעה בעמי הדא הוא דכתיב (תהלים שם, עא) מאחר עלות הביאו לרעות ביעקב עמו ואף משה לא בחנו הקדוש ברוך הוא אלא בצאן אמרו רבותינו כשהיה משה רבינו עליו השלום רועה צאנו של יתרו במדבר ברח ממנו גדי ורץ אחריו עד שהגיע לחסית כיון שהגיע לחסית נזדמנה לו בריכה של מים ועמד הגדי לשתות כיון שהגיע משה אצלו אמר אני לא הייתי יודע שרץ היית מפני צמא עיף אתה הרכיבו על כתיפו והיה מהלך אמר הקדוש ברוך הוא יש לך רחמים לנהוג צאנו של בשר ודם כך חייך אתה תרעה צאני ישראל הוי ומשה היה רועה: