שמות רבה א טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · שמות רבה · א · טז · >>

הוסף ביאור

טז. [עריכה]

"כִּי חָיוֹת הֵנָּה" אם תאמר מילדות הנה וכי מילדת אינה צריכה מילדת אחרת לסיעה אלא כך אמרו לו אומה זו כחיות השדה נמשלות שאין צריכות מילדות יהודה נמשל כאריה דכתיב (בראשית מט ט) גור אריה יהודה דן (בראשית מט יז) יהי דן נחש נפתלי (בראשית מט כא) אילה שלוחה יששכר (בראשית מט יד) חמור גרם יוסף (דברים לג יז) בכור שורו בנימין (בראשית מט כז) זאב יטרוף ועל שאר כתיב (יחזקאל יט ב) מה אמך לביא בין אריות רבצה. וייטב אלהים למילדות מה היה הטובה הזאת שקבל דבריהם מלך מצרים ולא הזיק להן. דבר אחר וייטב אלהים אמר רבי ברכיה בשם רבי חיא בן רבי אבא הדא הוא דכתיב (איוב כח כח) ויאמר לאדם הן יראת ה' היא חכמה מהו שכר היראה תורה לפי שיראה יוכבד מפני הקדוש ברוך הוא העמיד ממנה משה שכתוב בו (שמות ב ב) כי טוב הוא ונתנה התורה על ידו שנקראת (משלי ד ב) לקח טוב ונקראת על שמו שנאמר (מלאכי ג כב) זכרו תורת משה עבדי ומרים יצא ממנה בצלאל שהיה מלא חכמה דכתיב (שמות לא ג) ואמלא אותו רוח אלהים וגו' ועשה ארון לתורה שנקראת טוב הוי וייטב אלהים למילדות. וירב העם לקים מה שנאמר (איכה ג לז) מי זה אמר ותהי ה' לא צוה אם פרעה צוה להרוג את הזכרים מה הועיל בגזרתו ה' לא צוה אלא וירב העם ויעצמו מאד: