קטגוריה:שמואל ב יא יט
ויצו את המלאך לאמר ככלותך את כל דברי המלחמה לדבר אל המלך.
וַיְצַו אֶת הַמַּלְאָךְ לֵאמֹר כְּכַלּוֹתְךָ אֵת כׇּל דִּבְרֵי הַמִּלְחָמָה לְדַבֵּר אֶל הַמֶּלֶךְ.
וַיְצַ֥ו אֶת־הַמַּלְאָ֖ךְ לֵאמֹ֑ר כְּכַלּוֹתְךָ֗ אֵ֛ת כׇּל־דִּבְרֵ֥י הַמִּלְחָמָ֖ה לְדַבֵּ֥ר אֶל־הַמֶּֽלֶךְ׃
וַיְצַ֥ו וַ - ו' החיבור
יְצַ֥ו - פועל, פיעל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/6680
מורפ': HC/Vpw3ms אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־הַמַּלְאָ֖ךְ הַ - מילית, ה' הידיעה
מַּלְאָ֖ךְ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/4397
מורפ': HTd/Ncmsa לֵאמֹ֑ר לֵ - מילת יחס
אמֹ֑ר - פועל, קל, מקור נסמך
צורת יסוד: l/559
מורפ': HR/Vqc כְּכַלּוֹתְךָ֗ כְּ - מילת יחס
כַלּוֹתְ - פועל, פיעל, מקור נסמך
ךָ֗ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: k/3615
מורפ': HR/Vpc/Sp2ms אֵ֛ת אֵ֛ת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo כָּל כָּל - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 3605
מורפ': HNcmsc־דִּבְרֵ֥י דִּבְרֵ֥י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
צורת יסוד: 1697
מורפ': HNcmpc הַמִּלְחָמָ֖ה הַ - מילית, ה' הידיעה
מִּלְחָמָ֖ה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/4421
מורפ': HTd/Ncfsa לְדַבֵּ֥ר לְ - מילת יחס
דַבֵּ֥ר - פועל, פיעל, מקור נסמך
צורת יסוד: l/1696
מורפ': HR/Vpc אֶל אֶל - מילת יחס
צורת יסוד: 413
מורפ': HR־הַמֶּֽלֶךְ הַ - מילית, ה' הידיעה
מֶּֽלֶךְ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/4428
מורפ': HTd/Ncmsa׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא
(מקור):
וַיְצַ֥ו מרכא (משרת, דרגא 5) אֶת־הַמַּלְאָ֖ךְ טפחא (מלך, דרגא 2)
לֵאמֹ֑ר אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
כְּכַלּוֹתְךָ֗ רביעי (משנה, דרגא 3)
אֵ֛ת תביר (משנה, דרגא 3)
כָּל־דִּבְרֵ֥י מרכא (משרת, דרגא 5) הַמִּלְחָמָ֖ה טפחא (מלך, דרגא 2)
לְדַבֵּ֥ר מרכא (משרת, דרגא 5) אֶל־הַמֶּֽלֶךְ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
פרשנות מסורתית:
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
היריה, כי כמו מיל מן העיר יוכלו המורים לירות מן החומה בחצים ותותח, והמגיעים בגבול ההוא ישחיתו בה היוצאים מן העיר בחרב והעומדים על החומה בחצים. וזאת שנית, שגם אם הגיעו בגבול הזה עדיין צריכים להזהר שלא יתקרבו אל החומה בעצמה, שאז ישליכו עליהם אבנים, שזאת יעשו גם הנשים העומדים ממעל כמו שהיה באבימלך. וז"ש שדוד יתרעם בשתים, א] "מדוע נגשתם על העיר להלחם", הוא על שנגשו לגבול היריה להלחם שם עם היוצאים: "הלא ידעתם את אשר יורו מעל החומה". שירייה היא מרחוק, וידעתם הגבול עד אנה ישיגו החצים, והיה צריך להשמר ממקום הזה. ועז"א "מדוע", שהיא שאלת הסבה, שזה אין לעשות בלא סבה מכרחת:
פרשנות מודרנית: