שם הגדולים (קרענגיל)/חלק ב/א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שם הגדולים (מהדורת קרענגיל, 1958) - להרב חיד"א

חלק א - מערכת סופרים: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת

חלק ב - מערכת ספרים: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | סדר תו"א | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת

מערכת ספרים

מערכת א[עריכה]

(א) ספר אב ואם - חיבר רבי יהודה בן קריש ממדינת תאהר"ת והוא ספר היחס בדקדוק. וכתב הראב"ע דצריך לנהוג בו כבוד.(א)

(ב) אבא גריון - (עיין מדרש)(ב)

(ג) אב"י אסף - חיבר האבי"ה נכד ראב"ן רבינו אליעזר בר יואל הלוי. וכתב סדר הדורות ד' קס"ג ע"א אבי אסף דינים כסדר ש"ע עכ"ל. ואינו כן אלא הוא פסקי הלכות כסדר הרי"ף. וראיתיו בקלף כ"י ישן על סדר נזיקין.(ג)

(ד) אב"י העזרי - חיבר ראבי"ה גם כן. והיה נמצא בכ"י לראשונים ועד אחרן הרב מנחם די לונזאנו והרב תוס' יו"ט הי' נמצא אצלם כמבואר בס' שתי ידות ושו"ת גאוני בתראי וכמ"ש בנדפס (עיין ר' אליעזר הלוי בח"א) ובשו"ת מהר"ם ד' פראג בסופו דף קי"ב בהסכמה חתומים רשב"ם ור"ת וראב"ן וק"ן רבנים.(ד)

(ה) אבכיר - מדרש רז"ל והילקוט מביא מאמרים ממנו. ובמערכת המ"ם נזכיר כל מדרשי רז"ל בס"ד.

(ו) אבן הטועים - (עיין סדר הדורות).

(ז) אבן העוזר - (עיין מה' עוזר אב"ד דקלמינטוב בחלק א).(ה)

(ח) אבן הראשה - חיבר רבינו אליעזר בר נתן (ראב"ן) פסקי דינים וראיתים כ"י. ובס' ראב"ן המודפס בסי' ק"א שאל מרבינו יצחק בר אשר הלוי והשיבו בכבוד גדול וריב"א הוא נושא ונותן עם רש"י כדכתיבנא בעניותין בנדפס (עיין רבינו יצחק בר אשר בחלק א). ועי' מ"ש בהלכות קטנות ח"ב סי' שי"א ושי"ב.

(ט) אבן השוהם - כ"י על קבלה להרב הגדול מה' יוסף צאייאח שהיה בזמן מרן. והיה בעה"ק ירושלים תוב"ב שנת ש"ט.

(י) אבני שהם - ס' שו"ת נדפס מא' מרבני אשכנז כרגע נראה לי.(ו)

(יא) אבק דרכים - כ"י דרושים למהר"א קונקי. ומורנו הרב הגדול מהר"י זאבי ז"ל חתנו והרב המובהק מהר"י (יהוסף) קונקי רבו של מו"ה בתי כהונה בן אחיו. והיה מליץ גדול אר"ש טובה ורחבה. ויותר ממה שניכר מספרו. ראיתי כתביו וספר דברי הימים כ"י מכל הקורא בשתי שליחיות. ומנחת קנאות כ"י עטי"ם ממללות באר"ש נכוחות. והאריך ימים ושנים בעה"ק חברון ת"ו.

(יב) אבק סופרים - דרושים לו ז"ל אם הילד ואם לבינה ועוגת רצפים ביניהם.

(יג) אבקת רוכל - כתב הרב מהר"ם הלוי נזיר בכ"י שהוא תשובת מרן הקדוש על א"ח י"ד ח"מ. ונדפסו עתה מחדש(ז). ושקיל וטרי עם כמה רבנים מזמנו. ומכללם מהר"י טאיטאצק ומהר"י צאייאח ומה' ישראל בן הרא"ם ועוד הרבה רבנים שנזכיר לקמן בס"ד.

(יד) אגדת אליהו - על אגדת הירושלמי להרב מהר"א הכהן בעל שבט מוסר וכו' ונדפס ח"א.(ח)

(טו) אגדתא דבראשית - מדרש רז"ל על קצת ספר בראשית ובכל ענין דורש תורה נביאים וכתובים עשוי פרקים ויש בו פ"ג פרקים. והוא נדפס בסוף ספר שתי ידות להרב מהר"ם די לונזאנו.(ט)

(טז) אגודה - חברו מה' אלכסנדר והוא נקרא מ' זוסמן כ"ץ כמ"ש בנדפס אות ז' ע"ש (עיין מהרז"ך בחלק א') והוא חבור על כל הש"ס ותמצא בו פסקי דינים מהתוספות ומרדכי וחדושיו. ולפעמים ימצא המעיין איזה גילוי וילמד להכריע מדבריו פי' התוספות והמרדכי והרא"ש מלבד איזה חדוש. והגם שמור"ם בדרכי משה והגה"ה ושאר אחרונים לקטו ממנו. דבר הפשוט בעיני חכמתם נשאר והניחו יתרם.(י)

וזה הכלל למעיין בדורות אלו כי מלאה הארץ ספרי רבוותא בתראי וכמעט לא הניחו מקום. ואם יעיין בדברי הראשונים והמחברים הקדמונים ובחדושי הראשונים אשר בחסד עליון נדפסו מהם בדורות אלו, ודאי על הרוב ימצא די השיב לפלפולי ודיני האחרונים ובאמת שצריכה רב חפוש מחפיש בדברי הראשונים והן הן גופי תורה, טובה צפרנן של ראשונים ובמאמר קדישין הוו זהירי"ן ובריא נהורין מאימתי קורין.
ועוד זאת יתירה כל מעין ישתדל לשאוב ממקור המעין ובעיניו יראה סוגיות הש"ס והראשונים בפירושיהם וחדושיהם ופסקיהם ואז ילך בטח בדברי האחרונים מאחר כי עמד על שרשן של דברים והנה אחז בקרנו"ת ודרך תבונות. וראיתי בצמח דוד בשנת פ"ט שכתב משם שלשלת הקבלה שהאגודה נעשה מתלמידי הרא"ש. וי"א שאספו דברי רבם הרא"ש וקראוה אגודה עכ"ד. וליתנהו להני מילי וע"ש בנדפס.
ודע שהרב כנה"ג כמדומה שלא ראה ס' האגודה כ"א חידושי דינים אשר בשו"ת מהרי"ו מהאגודה.

(יז) אגודת אזוב - (עיין מ' ב(?)רוך מפולניא בחלק א).

(יח) אגור - מדרש אגור מרז"ל. כתב הרב מהר"מ די לונזאנו בתחלת ספר שתי ידות שהיה בידו יד הקדש מדרש זה כ"י והיה רוצה להדפיסו.

(יט) אגור - הרב מחברו הגיה פי' תהלים מרד"ק שנדפס בנאפולי שנת רמ"ז.(יא)

(כ) אגן הסהר - פי' שיר השירים להרב מהר"א הכהן בעל שבט מוסר ושם פי' טעם לא"ב גדולה שבמקרא ונדפס מקרוב.

(כא) ס' אגרון - חיבר הגאון רב סעדיה בדקדוק ושאר ספרים הזכירם הראב"ע בספר מאזנים.(יב)

(כב) אגרות הרמ"ז - נדפסו מחדש מאי דשדרו לי' ושדר כתבי הקדש על עניני קבלה וקצת דינים. ועיין במערכת מ"ם. (עיין ר"מ זכות בחלק א).

(כג) אגרת בקורת - להרב יעב"ץ (עיין קונטרס).

(כד) אגרת המוסר - מהרב החסיד מ' שלמה אלעמי תוכחות מוסר וסבות הגרוש דברים נחמדים מזוקקים שבעתים. והוציאה לאור הרב המקובל מ' משה ניגרין כמו שהעיד הרב מ' חנניה בן יקר ביופי מליצתו. וכמדומה שהוא הוא הרב חנניה שהיה בזמן מהריב"ל כמבואר בסוף תשובות מהריב"ל חלק ג' בשיריו הנחמדים.(יג)

(כה) אגרת שום - להרב יעב"ץ הזכירה בעץ אבות ריש פ"ד דאבות.

(כו) אגרת שמואל - פי' רות למהר"ש אוזידה.

(כז) אדם ישר - חיבר הרב המקובל מהר"י צמח(יד) והוא שרש ועיקר כל הדרושים מרבינו האר"י זצ"ל ותקין(?) ועגולים והוא חשוב אצלו יותר משאר ספרים והכל הוא חדוש ותוספות. כך כתב הרב עצמו בהקדמת ספר קול ברמה פי' האדרא רבה כ"י.

(כח) אדמת קדש - (עיין מה' משה מזרחי בחלק א).(טו)

(כט) אדרת אליהו (שו"ת) - (עיין מה' אליהו קובו בחלק א').

(ל) אדרת אליהו - לכמה"ר עמנואל חי ריקי על הש"ס.(טז)

(לא) אהבת חסד - נדפס באמ"ד מקרוב והוא להרב הכולל מ' אברהם ויטמונד תלמיד הגאון מהר"א ברודא והוא פי' ותוספות על אבות דר' נתן.

(לב) אהבת יהונתן - פי' ההפטרות להגאון מה' יונתן שכ' תלמידו אשר שמע מפיו.

(לג) אהבת עולם - (עיין מה' שלמה אלגאזי בחלק א').

(לד) אהל יעקב - שו"ת למה' יעקב ששפורט שהיה מערי המערב ובא לערי אדום והיה רב בהמבורג ואחר כך באמשטרדם בק"ק ספרדים.(יז)

(לה) אהל יעקב - פי' מאמרי הש"ס באגדה, חברו מ' יעקב כ"ץ שפירא ונדפס בפפד"א שנת תע"ט.(יח)

(לו) אהל מועד - ס' פסקי דינים קדמון מזכירו מרן הקדוש לפעמים בבית יוסף. (עיין רבינו מנחם המאירי בחלק א').

(לז) אהלי יעקב - תשובות למהריק"ש ונדפס עתה מחדש.

(לח) אהלי תם - (עיין תומת ישרים).

(לט) אדם פטדה - חיבר הרב המקובל מה' חיים הכהן תלמיד מהרח"ו זצ"ל על הש"ע הל' שבת על דרך הסוד ודרך רמז.

(מ) אוהב משפט - (עיין הרשב"ץ בחלק א').

(מא) אוצר ה' - (עיין שושן סודות).

(מב) אוצר הכבוד - פי' אגדות ברכות וסדר מועד וקצת סדר נשים וחולין ע"ד הסוד. חברו רבינו טודרוס הלוי וראיתיו כ"י. והוזכר ספר זה בספר הפרדס וספר מראות אלהים.(יט)

(מג) אוצרות חיים - בו כל דרושי א"ק ושאר דרושי התקון והדרושים מסודרים זא"ז וכך נמצא ספר שלם מכ"י הרב מהרח"ו עצמו. וזה הספר נמצא הרבה בכתיבת יד ועשו הגהות עליו כמה רבנים ומתחשב עם הספרים שסידר מהר"י צמח.(כ)

(מד) אור האבוקה - חיבר הרב המקובל מהר"ם פאפירש כ"ץ בהקדמות נפלאות כ"י.

(מה) אור הגנוז - ממז"ה (הר"א אזולאי) פירוש על מאמרים עמוקים מהזהר. והס' הנזכר נאבד.

(מו) אור הגנוז - מהרב פנים מאירות על הלכות יין נסך מטור ובית יוסף ושיטה על כתובות.

(מז) אור זרוע - חיבר רבינו יצחק מווינא כמ"ש בנדפס (עי' ר"י מווינא בחלק א') וראיתי בד' ש"ס מוויניצא כי בגליון פסקי הרא"ש הנדפסים בסוף כל מסכת נדפס אור זרוע קצר סביב לפסקי הרא"ש על דרך שנדפס שלטי הגבורים סביב הרי"ף והר"ן.(כא)

(מח) אור זרוע - חיבר הרב המקובל מהר"מ פאפירש כ"ץ הגהות ושקלא וטריא על ספר דרך עץ החיים והוא הס' החשוב בהקדמות האר"י זצ"ל ונקרא עץ החיים. וסדרו הרב מהר"ם הנזכר מספר אוצרות חיים וס' דרושים וס' אדם ישר וס' קהלת יעקב שסידר מהר"י צמח.

(מט) אור זרוע קצר - (ע' אור זרוע להר"י מווינא).

(נ) אור חדש - להגאון מ' ליווא מפראג ובסופו נר מצוה דיני חנוכה. (ועיין מ' ליווא מפראג בחלק א')

(נא) אור חדש - חיבור קצר נאה בדיני ברכות מהרב חיים בכמה"ר בנימין באכנר אשכנזי ומביאים אותו האחרונים. ונדפס באמ"ד שנת תל"א ושם מזכיר שאר חבוריו. ארחות חיים, פתורא דדהבא, מים חיים, אילנא דחיי, תוצאות חיים, בית תפלה, ושם ארבעה ראשים.(כב)

(נב) אור חדש - להרב החריף המופלא מ' אלעזר בן בתו של הרב הגאון בעל פנים מאירות. ב' חלקים. חלק א' על התורה שקלא וטריא ופלפלא חריפא בסוגיות הש"ס השייכות לכל פרשה. ונדפס עם כתנות אור להגאון זקנו. וחלק ב' שיטה בחריפות ובקיאות על מסכת פסחים (ועיין כתנות אור פנים מאירות).(כג)

(נג) אור החיים - חברו הרב החסיד מ' יוסף יעבץ זצ"ל צדיק הראשון מחסידים האחרונים והוא היה מהמגורשים מספרד שנת רנ"ב. וחבור הנזכר נגד המתפלספים מבני עמנו וכו' והעיקר ללמוד ולקיים וכו'. ונדפס מקדם שנת שנ"ז(כד) ועתה נתחדש בדפוס אמ"ד מקרוב. והרב הנז' חבר כמה חיבורים.

(נד) אור החיים - פירוש התורה להרב המופלא חסידא קדישא מ' חיים ן' עטר ונדפס בוויניציא סביב לחומש עם תרגום ורש"י. ושמענו כי עתה בפולוניא הם מחשיבים אותו הרבה ונדפס עוד שני פעמים ונתעורר זה על ידי שהרב החסיד קדוש מהרר"י בעל שם טוב הגיד גדולת נשמת מהר"ח הנזכר.(כה)

(נה) אור החמה - כתוב בסדר הדורות דף קס"ג ע"ג אור החמה ר"מ גלאנטי פי' על הזהר כ"י הובא קול בוכים עכ"ל.(כו)

ואינו כן כי ספר קול בוכים הוא מהרב החסיד מ' אברהם גלאנטי והוא תלמיד הרמ"ק וכן כתב הרב עצמו דף קע"ו ע"א כי ספר קול בוכים למהר"א גלאנטי. והרב הנז' פירש הזהר וקרא הס' ירח יקר כי פירוש רבו בזהר קראו רבו אור יקר ולכן קרא פירושו לזהר ירח יקר ע"ד שאמרו פני משה כפני חמה. וספר אור החמה הוא פירוש לזהר ממר זקננו הרב מהר"א אזולאי כמ"ש בנדפס אות נ"ב. (עיין מ' אברהם אזולאי בחלק א'). ועיין במערכת זיי"ן (עיין זהרי חמה).

(נו) אור ה' - הרב חסדאי קרשקש. מזהיר על למוד הגמרא ושרשי המצות.(כז)

(נז) אור יקר - חיבר רבינו מהר"מ קורדוביר"ו פי' ארוך על זהר ורעיא מהימנא ואדרות וספרא דצניעותא וספר יצירה והתיקונין. וראיתי כל הפרושים הללו בביבליאטיק"א של דוכו' מודינ"א והם ששה עשר קובצים רובם גדולים וארוכים.

וכתוב שם בחלק א' מהם כלשון הזה: "אני היום ילדתיהו אני הצעיר משה בר יעקב קורדוביר' בחדש אדר ראשון משנת השכ"ג ליצירה פה צפת תוב"ב". ובסוף פירוש הזהר כתוב כלשון הזה: {{צ|נשלם הספר הזה יום ה' ו' לחדש טבת שנת השמ"ב ליצירה אני הצעיר דוד ן' יעקב כתבתי אותו להחכם השלם כמה"ר עמנואל מפאנו נר"ו ה' יזכהו להגות ולדקדק בו לו ולזרעו ולקיים בו לימו"ז לא ימושו מפיך ומפי זרעך(כח), ע"כ.
וידוע דהרמ"ע קרו ליה הרב עמנואל לפי שמנחם בלשון גוים קרוין לו מנואל. וכתב מהר"ר שלמה שלימל בכתבו המובא בס' מצרף לחכמה להרב יש"ר מקנדיא דף מ"ב ע"א וז"ל "החכם כמהר"ר עמנואל הזיל אלף זהובים אדומים מכיסו לאלמנת מהר"ם קורדוביר"ו בעד שהשאילה להעתיק ספר אור יקר שחיבר הרב ע"ה פי' הזהר מלבד הוצאת הסופרים והנייר. ופה צפת הוגד לי שמלבד האלף ששלח להאלמנה הרבנית שלח כ' זהובים אדומים למהרר"י קארו ועשרים למהר"ר שלמה ועשרה למהר"ם אלשיך למען ימליצו בעדו", עכ"ל.
הראית לדעת שאלו הקובצים שיש לדוכוס מודינא הן הן אשר הועתקו להרמ"ע י"ב שנים אחר פטירת מהרמ"ק דהוא ז"ל נתבקש בישיבה של מעלה שנת הש"ל. ונראה דכששלח המעות הנזכר היה בסוף ימי מרן מהר"י קארו שהוא עלה לשמים שנת של"ה. והמעתיקים נתאחרו ולא גמרו העתקתם עד שנת השמ"ב.
ואחר זמן רב ראיתי העתק שטר מהודעת הרבנית אלמנת הרמ"ק וגוף העיקרי של השטר ישנו באיטאלי"א. וכתוב שם שהודית הרבנית שקיבלה ר"ן סיקינ"י מהחכם הנכבד הרמ"ע ונתרצית בעד השאר במה שנתרצה בנה הנבון כה"ר גדליה לקבל ק' משניות עם ב' פירושים וחמשים הרמב"ם עם כסף משנה ובזה יהיה פטור הרמ"ע מת"ק סיקינ"י שנתחייב בעבור העתק כתבי הרמ"ק והחתומים באשרתא הרב מהר"ם אלשיך והרב משה בכמה"ר ישראל די קוריאל והרב יעקב בי רב. וזמנו של השטר תשרי שנת השמ"ד. ומזה תשכיל דלא סיימוה קמיה דמהר"ר שלמה שלימל הנז' וזהו קשט אמרי אמת.
ודע כי אין כתבי הרמ"ק בפירושים הנזכרים בשלימות אשר כולם נקראים בשם אור יקר כי אם שם במודינא והם כתובים בכתב מפורש ונאה. אך במצרים ראיתי מהם כמו שנים עשר קובצים בכתב איטלקי.
וכבר נודע שהרמ"ק בפשט היה תלמיד מרן ז"ל ויש לו תשובה בשו"ת מרן א"ה. וגם בשו"ת אבקת רוכל למרן הנדפס מחדש יש לו תשובה בדיני ממונות ומסכים על דבריו מרן ז"ל ע"ש סימן צ"א. ובקבלה היה תלמיד מהרב עיר וקדיש מ' שלמה אלקבץ ז"ל כמ"ש הרב בספר הפרדס בהקדמתו. ומקרוב ראיתי פי' הרב הרמ"ק ז"ל לזהר שיר השירים ס' אחד ובו חקירות יקרות וידיעות בענין שמות המלאכים הפלא ופלא ואני מסופק אם ספר זה ישנו עם ספרי אור יקר אשר במודינא שכתבתי לעיל לפי הרשום בזכרוני. וראיתי בספר חזיונות כ"י לרבינו הרב מהרח"ו זצ"ל שחלם עם הרמ"ק ז"ל ובחלום ידבר בו הרמ"ק ז"ל שקבלת רבו האר"י ז"ל אמיתית ופנימית ושם בעולם הבא הוא לומד חכמת הקבלה על דרך רבו האר"י ז"ל.

(נח) אור יקרות - מרב אשכנזי על סדר הפרשיות פלפול ופשטים עם לוית חן. והרב סדר הדורות דף קס"ט ע"ג שדא נרגא באור יקרות.(כט)

(נט) אור יקרות - להרב החסיד מ' מאיר יצחקי אב"ד ור"מ דקושטא על הש"ס והרמב"ם וכו'.(ל)

(ס) אור הישר - (עיין אור צדיקים).(לא)

(סא) אור ישראל - ספר קטן מדיני ברכות הזכירו הרב ש"ך בס' נקודות הכסף סס"י ק"ח וחיברו מ' ישראל גאנז והיה רבו של הרב חיים באכנר המחבר ספר אור חדש וכתב דס' אור ישראל הנזכר כלול בתוך ספרו.

(סב) אור הלבנה - הוא ממז"ה בכתב יד הגהות על הזהר ע"ד הגהת מהרש"ל על התלמוד.

(סג) אור לו בציון - להרב יצחק זעקל עטהויזן אב"ד בכמה קהלות באשכנז. שקלא וטריא על סדר ציון ההלכות שבנר מצוה.

(סד) אור לישרים - י"ד דרושים למהר"ר זרח איידליץ ז"ל מפראג נדפס שם שנת תקמ"ה.

(סה) אור נעלם - שו"ת להרב יצחק זעקל הנזכר.

(סו) אור נערב - להרב הקדוש מהר"מ קורדוביר"ו.(לב)

(סז) אור נר - להרב המקובל מהר"ם פאפירש כ"ץ בגלגולים מסודר בקצור כ"י.

(סח) אור עולם - כל מימרות רז"ל באגדה ומעלות המדות המתחילות "לעולם".(לג) הובא בסוף ספר הקדוש ראשית חכמה.

(סט) אור פני מלך - להרב מהר"ם פאפירש כ"ץ קצור כונות התפלה מהאר"י זצ"ל וראיתיו כ"י.

(ע) אור צדיקים - להרב מהר"מ הנזכר קצור הנהגת האדם ע"פ הזהר והאר"י וס' המוסר. ונדפס אך שינו את טעמו שהוסיפו עליו וקראוהו בשם אור הישר.(לד)

(עא) אור צח - להרב הנזכר בסדר ההשתלשלות כ"י.

(עב) אור קדמון - כתב סדר הדורות דף קס"ג ע"ד אור קדמון הג"מ דוד ן' זמרא ע"ש. ואינו כן שהוא ס' קטן נדפס בוויניציא מקצת ענינים ובו כתר מלכות אשר יסד הרדב"ז על דרך הסוד ואין המחבר הרדב"ז כנראה ממרוצת דבריו.(לה)

(עג) אור רב - פי' על הזהר באורך כ"י מהרב מהר"ם פאפירש כ"ץ. וכבר בנדפס זכרתי קצת מזה במערכת מ"ם אות ע"ב (עי' מהר"ם פאפירש בחלק א') ושם נאמר ששמעתי שחיבר ט"ל ספרים. אך הספרים הנזכרי' ראיתים בכ"י ועוד ראיתי לו ז"ל דרושים על התורה בדרך פשט מתוקים מדבש ופי' מאמרי מדרש רבה ומאמרי עין יעקב על דרך האמת בכ"י.

(עד) אור השכל - פי' מדרש רבה ספר בראשית ד' וויניציא והמדרש רבה באמצע ועל ימינו פירוש רש"י ומצד אחר פי' הרב מ' אברהם ן' אשר תלמיד מרן ב"י כמבואר בתשובות מרן א"ה שיש פסק א' להרב הנזכר תלמידו. ועיין במערכת שי"ן. (עיין רש"י ד"ה גם פירש"י כו' בחלק א').(לו)

(עה) אור תורה - להרב המקובל אביר הרועים מהר"מ די לונזאנו והוא הגהת ס"ת ונדפס בספרו שתי ידות. (א"ד תי"ט) ונדפס [גם] בפ"ע ועד אחרן נדפס עם הגהות מכתב מאליהו. אבל השמיטו הרבה מגוף הספר אור תורה עצמו.(לז)

(עו) ס' האורה - ראיתי ס' האורה כ"י ומיוחס לרש"י והוא פסקי דינים ובו קכ"ח סימנים ויש בסופו איזה ענינים דודאי אינם מרש"י. ויש כמה הלכות מא"ח ואיסור והיתר דינים בלשון צח ונקי. ובס' תמים דעים מייתי כמה דינים מספר האורה והנה הנם בספר הנזכר כהוייתן. ובחי' הריטב"א למציעא ד' אמ"ד פרק אלו מציאות כתוב "ור"ש תירץ בספר האורה".(לח)

(עז) ס' האורה - יש קצת שקורין לס' שערי אורה מממהר"י גיקיטיליא "ספר האורה" סתם.

(עח) אורה ושמחה - פי' אסתר להרב מהר"א הכהן בעל שבט מוסר.(לט)

(עט) אורח מישור - (ע' מ' יוחנן מקרעמניץ(?) בחלק א').

(פ) אוריין תליתאי - חי' שבועות למהר"י ן' מיגאש וחידושי קדושין להרמב"ן וחי' עבודה זרה להריטב"א ויש בו חידושים מהרב נאמן שמואל ומהרב יוסף שמואל מודילייאנו זכר כולם לחיי עד.

(פא) אורים גדולים - (עי' מהר"ש עבדלה בחלק א').(מ)

(פב) אורים ותומים - להגאון מה' יונתן על ש"ע ח"מ ב' קובצים עד סוף סימן קנ"ב.

(פג) אותיות אליעזר - כ"י ממורנו הרב מהר"א נחום ז"ל והוא קושיות ותמיהות בש"ס ובהרמב"ם ובטורים בדרך קצרה מאד. והיה בידי זמן מועט כרביע שעה.

(פד) אותיות רבי עקיבא - (עי' מדרש).(מא)

(פה) אזהרות - קורין רוב ישראל בחג השבועות זמן מתן תורתנו.

ואולם לא שוו בשיעוריהם כי יש כמה סדרים דתקון רבנן קמאי. כי הנה רבינו אליהו הזקן גיסו של רבינו האי גאון תיקן אזהרות הזכירום תוספות יומא דף ח' ע"א(מב) והחזיקו בהם בני אשכנז ופולין. ורבינו יצחק בר ראובן אלברגלוני שהיה בזמן הרי"ף יסד אזהרות איזה מקום בינה וכו' ודבקי(?) בהם בגלילות המערב פנימי וחיצון. ורבינו שלמה בן גבירול שהיה בזמן רבינו יוסף הלוי ן' מיגאש תלמיד הרי"ף כמ"ש הרדב"ז בתשובות חדשות דפו' פירדא סימן תקל"ב ראה והתקין אזהרות שמור לבי מענה וכו'. ואלו האזהרות אומרים אותם בני ספרד וגלילות טורקיא"ה וארץ מצרים וארץ הצבי. והרב יצחק קמחי בר מרדכי המכונה מאישטרי פיטיט דינאימם אשר היה מרבני פרובינציא בזמן הרשב"א וכתב הרב מהריב"ל בח"א ס' י"ח דף י' מדפוס אמ"ד שראה בקובץ תשובות כ"י שהרשב"א מכבדו ומנשאו בתשובות שהשיב לו. חיבר אזהרות ורגילי בהו בד' קהילות בקצה צרפת בקינטאד"ר די אביניו"ן ונדפסו במחזור שלהם. וראיתי למהר"ש בן הרשב"ץ בתשובותיו סי' קמ"ו שכתב דהרמב"ן חיבר אזהרות. ורש"י ס"פ משפטים (שמות כד יב) כתב באזהרות שיסד רבינו סעדיה ע"ש.(מג)
והנה הרב כמהר"ר משה מועטי מדור שלפנינו חיבר ס' ישיר משה פי' לאזהרות רבינו יצחק בר ראובן הנז' וכבר נדפס ג' פעמים והרשב"ץ חיבר ס' זהר הרקיע פי' לאזהרות רבי שלמה ן' גבירול ונדפס בקונשטנדינא ואינו בנמצא(מד) והרב יעקב חאגיז חיבר ספר פתיל תכלת פי' האזהרות מר"ש ן' גבירול והוא קצור פי' הרשב"ץ בתוספות נפך(?).
והרמב"ם בהקדמת ס' המצות כתב ששמע האזהרות רבות(?) המספר המחוברות בארץ ספרד ומחבריהם השלימוהו מערבות המאמר ויופי הסדור אך נמשכו אחר בעל הלכות גדולות ולא צדק במנין המצות ע"ש באורך. גם הרב אברהם ן' עזרא בס' יסוד מורא ריב לו עם מחברי האזהרות והאריך בזה. וראיתי באיזה ס' שהרשב"ץ הוסיף באזהרות מהר"ש ן' גבירול שמונה בתים לכוין המנין שיעלה כדעת הרמב"ם. וכעת אין בידינו ספר זהר הרקיע וס' פתיל תכלת למען דעת בירירן של דברים.(מה)
ודע דאזהרות רבינו יצחק קמחי הנזכר כמדומה שהם כדעת הרמב"ם ולא כבעל הלכות גדולות. ובימי נעורי ראיתי אזהרות שיסד הרב מ' יהושע בנבנשתי הרב המחבר שדה יהושע ע"פ דרך הרמב"מ והם בכ"י וחיבר פי' עליהם וקרא לו משמרת המצות. ומר אחיו הרב כנה"ג בס' דינא דחיי שקיל וטרי טובא על ספר משמרת המצות הנז'. ורשית אזהרות הר"ש ן' גביריל המתחיל אמון יום זה יסדו הרב דוד בן אלעזר בן בקודה כאשר תראה בראשי החרוזים.
כתב בס' קורא הדורות דף י"ב ע"א וז"ל וכתב עוד הרמב"ם בהקדמת מנין המצות על הרב ר' יצחק בר ראובן אלברגלוני ועל הרב ר' שלמה בן גבירול מחברי האזהרות וז"ל וכן כל מה ששמעתי מאזהרות רבות המספר המחוברות אצלנו בארץ ספרד נהפכו עלי צירי וכו' כי מחבריהם היו משוררים לא רבנים וכו' עכ"ד ס' קורא הדורות. ולא שמיע לי מ"ש דהרמב"ם כתב לשון זה על רבינו יצחק בר ראובן אלברגלוני שהרי הרמב"ם כתב סתם כמו שתראה בהקדמתו לספר המצות. וספר קורא הדורות הבין שכונתו על רבינו יצחק בר ראובן אלברגלוני ועל ר"ש בן גבירול. ואני תמיה עליו. חדא דהרמב"ם קרא בחיל ששמע אזהרות רבות המספר ובודאי שהם יותר מג' ד' כלשון "רבות המספר" דקאמר ואם כן למה הספר קורא הדורות הזכיר שנים אלה דוקא כאלו אין זולתם. והלא הרמב"ם כתב הפך דבריו כי אזהרות רבות מספר שמע. ועוד כי על רבינו יצחק בר ראובן אלברגלוני לא היה כותב שהיה משורר לא רב והוא רב מובהק כמ"ש הראב"ד בס' הקבלה. אמנם נראה שהיו הרבה מחברי אזהרות כמו שכתבנו ועליהם כתב הרב שהיו משוררים לא רבנים. אזהרות רבינו יצחק בר ראובן -- או שמעם או לא שמעם, על כל פנים כוונתו על משוררים אחרים.

(פו) אחות קטנה - כתב בסדר הדורות סוף דף קס"ג וז"ל אחות קטנה מ"ץ הג"מ מיכאל הכהן ענין גרושין מובא בתשובות הלכות קטנות עכ"ל. ועמו הסליחה כי קונטרס אחות קטנה אשר העלה ואשר הביא מהר"מ חאגי"ז בתשובות הלכות קטנות ד' נ"ח מחבר הקונטרס הנזכר הוא הרב אברהם יצחקי משאלוניקי כמבואר שם דף ס"א ע"ג.

ומה שהזכיר הרמ"ח להרב מיכאל הכהן בעל מורה צדק בזה היינו ששמע שהרמ"ך הנזכר חיבר עוגה קטנה על קונטרס אחות קטנה ושקיל וטרי ולא הגיעה לידו כמו שמבואר שם באר היטב.

(פז) אילנא דחיי - (עיין אור חדש).

(פח) אילת אהבים - (עיין ר' שלמה בן אלקבץ בחלק א').(מו)

(פט) אלה המצות - (עיין טעמי המצות).

(צ) אלון בכות - (עיין גבול בנימן).(מז)

(צא) אליה זוטא - (עיין מ' אליה שפירא בחלק א').(מח)

(צב) אליה רבא - (עיין מ' אליה שפירא בחלק א').

(צג) ס' אלים - להרב הכולל הפילוסוף מהר"ר(מט) יש"ר מקאנדיא‏[1] והרב הנזכר היה חכם בכל החכמות ומופלג בכל חכמה מספר תשבורת פילוסופיא תכונה הגיון רפואה וחכם בתורה בפלפול הש"ס ופוסקים ודרשן מופלא ודעתו רחבה וחיבר ספרים הרבה בכל החכמות ולא נדפסו רק ס' אלים וספר מצרף לחכמה נובלות חכמה שבר יוסף כח ה'. וכל אלו חוץ מספר אלים הכל הוא בקובץ אחד. ושם במצרף לחכמה וכו' ובספר אלים תלמידיו מזכירים שבחיו. והרב לא היה מחשיב שום אחד מחבוריו והיו מושלכים בקצה אוצרותיו זולת שני חבורים נשא את שמותם על שפתיו ספר גדול הערך נצרך כחבור הרמב"ם ושם השני אשר ישא את שמו בשמת בת שלמה ונאבד הכל (ועי' שמע שלמה).

אולם במה שדיבר בענין הקבלה במ"ש בנובלות חכמה ושבר יוסף הגאון החסיד הרמ"ז דחה דבריו וסילק ההשגחה מספריו כאשר תראה באגרות הרמ"ז בסופן דף מ"ג ע"א ובין תבין רמז הרומז ודי בזה.

(צד) אלימה - כ"י להרמ"ק והיא גדול מספר הפרד"ס בשרשי הקדמות יותר פנימיות וראיתי מכ"י הרב מהרח"ו קצור ספר אלימה(נ). ודע שעוד ראיתי באיטליא פירוש התורה להרמ"ק על דרך הסוד וס' טעמי המצות לו ז"ל ע"ד הסוד והם כתובים בכתב איטלקי.

וראיתי בכת"י מהרח"ו דהרמ"ק טרח מאד שהיו מתגרים בו החיצונים בעוסקו אחר חצות לילה בהתבודדות בזהר הקדוש ומאבדם ע"י שמות הקדש ועיין בנדפס דף ס"א (עיין ר"מ קורדובירו בחלק א').

(צה) אלכפאיה - (עיין רבינו אברהם בנו של הרמב"ם בחלק א').

(צו) ס' האלמדיל - (עיין חכמתא רבתי).

(צז) אלף אלפין - יסד החכם הפילוסוף ידעיה הפניני המכונה בדרשי.(נא) גם ראיתי אלף אלפין דפוס ישן ורמוז שם המחבר ושם עירו והשנה שחוברה לה ובסוף כל בית ג' תיבות מפסוק והכל באל"ף. ועד אחרון נדפס אלף אלפין להרמ"ז בסוף ס' אגרות הרמ"ז הנזכר (ועיין ויכוח החכם וכו').

(צח) אלף המג"ן - מהרב הגדול מהר"ם גאלאנטי מריה דארעא דישראל משו"ת וענינים עולות מספר אלף כמ"ש הרב מהר"ם חאגיז בספריו. ועיין בנדפס מערכת מ' ע"ש באורך באות ס"ט (עיין מ' משה חאגיז בחלק א').

(צט) אלפסי זוטא - להרמ"ע מפאנו כ"י עיין במערכת המ"ם בס"ד (עיין הרמ"ע מפאנו בחלק א').(נב)

(ק) אם לבינה - (עיין מ' יעקב בן הג"מ צבי בחלק א').

(קא) אם לבינה - (עיין אבק סופרים).

(קב) אם הילד - (עיין אבק סופרים).

(קג) אם כל חי - מאמר - (עיין מ' עזריה מפאנו בחלק א').

(קד) ס' האמונה - (עיין חכמתא רבתי).

(קה) האמונה והבטחון - (עיין ארזי הלבנון).

(קו) ס' האמונות - (עיין רבינו סעדיה גאון בחלק א').(נג)

(קז) אמונת חכמים - חיבר הרב הפילוסוף המקובל ותיכ"ן רב ותשבורת ושאר חכמות בקי ומופלג בהן מהר"ר אבי עד שר שלום באזילה אב"ד ור"מ בקק"י מנטובה.(נד) ועשה הגהות על כל ס' הנז' הגאון מוהר"ר יעבץ בספר מטפחת ספרים ע"ש. והרב אבי עד הנזכר היה אומר כל החכמות למדתי במשך עשר שנים אך חכמת התלמוד נער הייתי גם זקנתי ויגעתי ולא מצאתי כי אם שמץ מנהו.

(קח) אמונת שמואל - שו"ת להגאון מהר"ש קאיידנובר הרב המחבר ברכת הזבח.

(קט) אמרות טהורות - קובץ קטן להרב אברהם חייון דפוס שאלוניקי שנת ויש"ם מדברה כעדן.(נה)

(קי) אמרות טהורות - נדפות מקרוב להרב המופלא סבא קדישא כמהר"א ישראל זלה"ה על הלכות נדרים והל' אישות וקדושין וכתובה והל' גטין בפלפול עצום על הטור ובית יוסף וראשונים ואחרונים ומסיק לענין דינא.

(קיא) אמרי אמת - (עיין מ' אברהם מונסון מהר"ם די לונזאנו בחלק א').

(קיב) אמרי יושר - (עיין מ' וידאל צרפתי בחלק א').(נו)

(קיג) אמרי נועם - חבור על התורה מאסף חדושי ראשונים והוא קהלת יעקב ר' יעקב דליקאטש ושי בו חדושי רבותינו בעלי התוספות ונדפס פעמים שלש וגם נדפס אצל המקרא דפוס אמשטרדם ויש בו טעיות המעתיק והדפוס. ועיין במערכת אות דל"ת בס"ד (עיין דעת זקנים). ואני ראיתי חבורים שונים על התורה כ"י מהתוספות על החומש.

ודע כי בדפוס אמשטרדם במקרא הנזכר הושמטו איזה לשונות מס' אמרי נועם.

(קיד) אמרי צרופה - שיטות על קצת מסכתות לרב אשכנזי [מהר"ר אברהם יחיאל פישל].

(קטו) אמרי שפר - מדרשות למהר"ש פרימו ברמז ובקצור דרושים נפלאים, מלאים זיו מפיקים, נחמדים מזהב ומתוקים.(נז)

(קטז) אמרי שפר - (עיין מ' אהרן ברכיה ממודינא בחלק א').

(קיז) ס' אמרכל - חבור מפסקי דינים וחדושים(נח) כ"י הזכירו לפעמים בספר אליה רבה הנדפס מקרוב על ש"ע א"ח. ואני הצעיר ראיתי קצור אמרכל בקלף ישן נושן כ"י ומזכי' שם מהר"ם מרוטנבורג ומורינו הרב רבינו אשר בר יחיאל.

(קיח) אמת ליעקב - (עיין מ' ישראל יעקב אלגאזי בח"א).(נט)

(קיט) אסור והתר - חיבר רבינו יצחק מדור"א נקרא שערי דורא ועליו חברו הגהות ממ?רא י ומבוא שערים והגהות מהר"ם יפה.

(קכ) אסור והתר - שבמנהגי מהרי"ל זמנין דמשכחת שהאחרונים מביאין ראיה ממנו לברר דעת מהרי"ל או למרמא דידיה אדידיה והוא העלם דבר דבמנהגי מהרי"ל שם דף צ"ז ע"ב ד' קרימונה מבואר שהוא קצור שערי דורא ואינו מהרי"ל רק גדולים אחרים קצרוהו ולא חלו בו ידים ידי אביר יעקב מהרי"ל ז"ל.

(קכא) אסור והתר - של רש"ל שהאחרונים(ס) כותבים רש"ל באו"ש ר"ת אסור והתר שלו הם הגהותיו שכתב על שערי דורא ונדפס שערי דורא עם הגהותיו פעמים.

(קכב) אסור והתר - שחיבר מור"ם‏[2] בעל המפה הוא ספר תורת חטאת ומהרש"ל באו"ש משיג עליו. גם רבינו חיים בר בצלאל בספר ויכוח מים חיים חבירו שלמדו יחד אצל הגאון מהר"ר שלום הנקרא שכנא משיג עליו כמבואר בס' הנזכר ע"ש. והגאון מ' שכנא הנזכר לא רצה לחבר ספר פסקי דינים כדי שלא יפסקו כמותו מטעם הלכה כבתראי ולא רצה שיסמכו עליו. וכן היה דעת רבו רבינו יעקב פאלאק ראש לגאוני אשכנז הקדמונים ראשוני האחרונים כמ"ש כל זה הג"מ ישראל בן מהר"ר שכנא הנזכר בתשובתו הרמה הובאת בשו"ת מהר"ם איסרלס סי' כ"ה ע"ש. וגם תלמידו הרב חיים בר בצלאל הנז' (אחי רבינו ליואי מפראג) חיבר אסור והתר ולא רצה לפרסמו שלא יסמכו עליו כמ"ש בס' ויכוח מים חיים הנזכר. ורבינו יעקב פאלאק הנזכר הוא המציא חלוקא דרבנן בגפ"ת.

(קכג) אסור והתר - חיבר הג"מ שעפטיל בן הגאון החסיד בעל של"ה ספר מופלא כמ"ש הרב ז"ל עצמו בהקדמת ווי העמודים אך לא זכינו לאורו. והגאון החסיד בשל"ה כ' שהעולם סומכין על מור"ם ואינם משגיחין על מהרש"ל שחולק עליו בכמה דינים ומן השמים זכו למור"ם בזה ע"ד שקבעו הלכה כבית הלל אף על גב דבית שמאי חריפי טפי ומכל מקום ראוי לחוש לדעת מהרש"ל ומזכיר שם כל הדינים שמחמיר מהרש"ל ע"ש בארוך דף ע"ד ודף ע"ה ודף ע"ו ע"ש.

(קכד) אסור והתר - להרב חיים בר בצלאל (עיין אסור והתר שחיבור מור"ם לעיל).

(קכה) אסור והתר הארוך - נדפס בפירארה שנת קרי"ה ושם נאמר שאומרים שחיברו רבינו יונה.(סא) כתב בהקדמת המסדר שם שהיה בזמן מהר"ש ומהר"ר איסרלן בעל תה"ד וההקדמה הנזכר חתום בה עזריה בר שמעון מק"ק פוזנא. ומשם יראה שההגהות שבגליון ובסוף הספר הם מר' עזריה הנזכר ואינם מהרב המחבר או"ה.

ואחר זמן רב ראיתי שכתב כן הגאון בעל חות יאיר סי' ע"ו וז"ל: "ואף על פי ששם בגליון בקש לכוין דברי האו"ה לדברי מהררא"י בתרומת הדשן -- אינו מדברי הגאון מה' יונה בעל או"ה רק הם דברי מה' עזריה דלא ידעינן ליה ושגה בזה", עכ"ל.
וראיתי בדרכי משה יורה דעה סי' נ"א אות ב' שכתב דהמחבר אסור והתר הארוך היה תלמיד מה' איסרלן הרב המחבר תרומת הדשן.
חבור איסור והתר לא כתבו אלא לו לעצמו ולא שיהיה ספר מיוחד להורות ממנו רבים. ואומרים העולם דלכך יש באיסור והתר הארוך כמה מלות שלא נכתבו רק בראשי תיבות להורות כי אף על פי שרחש לבו דבר טוב עם כל זה הסתיר תחת לשונו כל מה שהיה אפשר לו להסתיר. רבינו חיים בר בצלאל בס' ויכוח מים חיים.

(קכו) ס' אסור משהו - הזכירוהו הראשונים חיברו הראב"ד וישנו בידינו כ"י וגם הרא"ם בתשובה ח"ב סימן כ"ד מייתי ליה.(סב)

(קכז) אסיפת הכהן - (עיין הג"מ העשיל אבד"ק קראקא בחלק א').(סג)

(קכח) אסיפת הכללים - (עיין מ' חיים יאיר בכרך בחלק א' ועיין כללי הש"ס).


(קכט) אספה - (עיין מדרש).

(קל) אספקלריא המאירה - פירוש פשוט על הזוהר מהגאון מ' צבי הרב המחבר גאון צבי. עיין במערכת צד"י. (עיין מ' צבי סג"ל הורוויץ בחלק א').

(קלא) אפי רברבי - על י"ד דרך שירים וחדושים(סד) נדפס שנת שנ"א ומזכירו הרב ש"ל י"ד.

(קלב) אפריון שלמה - להרב המפורסם מהר"ש אלגאזי וכללו בתוך ס' רצוף אהבה.

(קלג) ארבע שיטות - (עיין מ' יהושע שפירא בחלק א').

(קלד) ארבעה חדשים - ארבעה חלקי דרושים לרב אשכנזי נדפסו ב' חלקים.(סה) כסא דוד קנאת אפרים דרושים על עניני דוד המלך ע"ה ומלכי בית דוד ומלכי ישראל ושני חלקים רוח חן רב ברכות לא נדפסו.

(קלה) ארוחת תמיד - דרושים להרב מהר"ש(סו) יצחק ז"ל בעל נאמן שמואל.

(קלו) ארון העדות - (עיין מ' יצחק אבוהב בחלק א').

(קלז) ארזי הלבנון - ס' נדפס בויניציא שנת שס"א ובו ז' חבורים. מדרש כונן ספר האמונה והבטחון להרמב"ן סוד הנקוד למהר"י ן' גיקיטיליא סוד החשמל ממנו מעין חכמה פרקי היכלות לרבי ישמעאל כהן גדול כללי מדרש רבה למהר"ר אברהם עקרא.(סז)

(קלח) ארח לחיים - (עי' עוללות אפרים).

(קלט) ארח לצדיק - שו"ת לכמהר"ר אברהם רודריגיז אחד מרבני ליורנו בדור שלפנינו.

(קמ) ארחות חיים - (עיין רבינו אהרן הכהן מלוניל בחלק א' ועיין אור חדש).(סח)

(קמ) ארחות חיים - של מוסר. כ' הרב מהר"מ(סט) די לונזאנו בשתי ידות באצבע דרך חיים דף קכ"ב שחיברו רבי אליעזר הגדול שמזכירין הפוסקים שהיה גדול אחד שמו אליעזר והיו קורין לו "רבי אליעזר הגדול" וההקדמה שבראשו ממעשה רבי אליעזר בן הורקנוס נכתבה שם מהמעתיק ואינה מהספר.

(קמא) ארעא דרבנן - (עיין מ' ישראל יעקב אלגאזי בחלק א').(ע)

(קמב) ארץ החיים - פירוש תהלים להרב החסיד בן נכד הסמ"ע מהר"ח כ"ץ ולעת זקנתו בא לעה"ק חברון ת"ו והיתה מנוחתו תנצב"ה. ואני ראיתי לו ז"ל שהי"ל כמעט על כל ד' ועשרים והיה מתנהג בחסידות קדוש יאמר לו.

(קמג) ארץ ישראל - מס' -- (עיין מה' יהודה עבאס בח"א).

(קמד) אש דת - (עיין מוצל מאש).

(קמה) אשד הנחלים - דרושים לכמה"ר יוסף נחסול(?) והיה תלמיד מהרב המופלא כמהר"ח אבואלעפיא בכ"ר דוד ז"ל וחתנו של הרב באר יצחק והוא היה רב בעיר לארסו יע"א.

(קמו) אשדות הפסגה - להרב הנז"ל והוא שו"ת וקצת חי' מציעא.

(קמז) ס' האשכול - (עיין הראב"ד השני בחלק א').(עא)

(קמח) אשל אברהם - (עיין משבצות זהב פרי מגדים ועיין מ' אברהם ברודא מ' אברהם היכיני(?) מ' אברהם מונסון בחלק א').(עב)

הג"ה מנחם ציון[עריכה]

בעזרת זרח בחשך אור לישרים, נתחיל ונסיים במערכת ספרים, ובחסדך חייני, בחלק שני:

הערה (א): והוא בספ' מאזניים:

הערה (ב): וז"ל סדר הדורות: אבא גוריון והוא כמו מדרש כ"מ עכ"ל. וכ' שם המגי' שצ"ל כ"י והוא ר"ת כתב יד, ולענ"ד אין כאן ט"ס וכ"מ ר"ת כן מצאתי והוא בילקוט אסתר וכמ"ש המח' לקמן אות מ' ס"ב עיי"ש.

הערה (ג): עשו"ת מהר"י מינץ ס"י דראבי' הוא אבי העזרי בר"י הלוי חתנו של הראב"ן ז"ל ואבי העזרי הוא אבי אסף ועפמ"ג בהקדמתו ליו"ד אות יו"ד ע"ש ובשו"ת מהר"ם ב"ב החדשות הועתק הרבה דינים מס' אבי אסף עי"ש.

הערה (ד): נדפס זה לא כביר פה קראקא ח"א עם הגה' לוית חן לידידי המנוח הרב מוה"ר ח"ן דמביצר בעשו"ת דברי חן, ושמעתי דכבר התחילו להדפיסו בשלימות. ועי' הגה' שבס"ס מגן אבות להמאירי צד ק"ס.

הערה (ה): והוא חי' על ש"ס וש"ע או"ח. פפד"א תקי"ד.

הערה (ו): צ"ל אבן השהם והוא להרב מוהר"א געץ אבד"ק הולדסהיים (בהג"מ מאיר אבד"ק פילא בהג"מ אליקים געץ ר"מ דק"ק פוזבא אחי הג' מהרל"ח על הטור בני הרב מו"ה מאיר מטנהויזן) נדפס בדיהרנפורט תצ"ג ע"י בנו מהר"ם אבד"ק לאסק וכ"כ המח' לקמן (אות ר' כ"ט) ואמנם ס' אבני שהם הוא דרושים עה"ת וכמ"ש לאות נו"ן כ' עיי"ש.

הערה (ז): בק"ק סאלוניקי תקנ"א. גם נדפסו שו"ת ביחוד לחלק אה"ע בק"ק וויניציא ובלבוב.

הערה (ח): בק"ק אזמיר על סדר זרעים, ובשאלוניקי תקפ"ה על סדר מועד.

הערה (ט): עם הגה' והערות.

הערה (י): והגאון בעל שארית יוסף היה הראשון ממזכי הרבים להביא ספר האגודה לדפוס (קראקא של"א) והוא יגע והגיה בו הרבה, וזה מחדש התחילו להדפיסו עם ציונים והערות שונות לח"א ונגמר רק על מס' ב"ק.

הערה (יא): ואולי בשביל שהדפיס ספרו בנאפולי מש' ר"ן ע"כ הגי' שם אגב ארחא פי' רד"ק על תהלים שנדפס שם גם כן בזמן זה. ובסדר הדורות כ' אגור דינים ומנהגים מאו"ח יו"ד ואה"ע, עכ"ל. וצ"ע דלא נמצא בו דבר מחלק אה"ע. גם מש"ש שס' חזון הוא לבעל האגור גם זה אינו במח"כ ורק אביו ה"ר יהודה הורתו ולידתו והוא על חידות ופתרונים מחי' דינים הנראים לכאורה כחידה בלי פתרון וע"ד היכא תמצא. וכן מ"ש הב"י או"ח סי' נ"ה כתב האגור בחידותיו (ומש"ש בחידושיו הוא טעות סופר) לא דוק דהוא רק לאבי בעל האגור.

והנה ספר האגור מחובר ביקצור גדול עד שאי אפשר להבינם לכאורה במעט עיון בהרבה מקומות וזולת זה נפל בו הרבה טעותים על ידי עצלות המדפיסים שנדפסו איזה פעמים ופרצים תצאנה. עד שרחמתי וחמלתי עליו וקרמתי עליהם או"ר חדש ועשיתי עליו ביאור והגה עד מקום שידי מגה"ת. ומכונים בשם "אגורת כסף" .ונא יזכני ה' להוציאם לאורה במהרה. והראיתי לדעת דכמה פעמים הביא בית יוסף בשמו ולא נמצא שם רק בשה"ל, ואולי משום דרוב דברי האגור לקוחים משם, ולדוגמא ראה נא בית יוסף או"ח קל"ט לענין נוסח ובא לציון והוא בשבלי הלקט כלל י"ד, וכפי"ז יבוארו דבריו היטב, וכן מ"ש הדרכי משה סי' ר' בשם האגור לענין זימון גם כן לא מצאתי שמה כלל. גם הביא הבית יוסף כמה פעמים דברי האגור והניחם בצריך עיון וכשתעיין מקור הדברים בשבלי הלקט עצמו אזי תבין ותראה שנעתקו הדברים בטעות ונלקו בחסר ויתר ולק"מ. וכזה תמצא גם כן בבית יוסף או"ח של"ח לענין איסור לשחוק בשבת בתם וחסר עי"ש.

הערה (יב): ובסדר הדורות מסיים כאן ועי' דברי האגור עי"ש, וצ"ע כונתו בזה, וידידי הרב המשכי"ל המגי' לא העיר על זה כלל, והוא ספר השרשים כתוב בב' חלקים מהודר ע"פ א"ב ונקרא גם כן ס' השיר.

הערה (יג): נדפס כמה פעמים בפ"ע(?) ובשער הספר מדפוס הראשון איתא בזה הלשון: "אגרת התוכחה והמוסר שעשה החכם מו"ה שלמה ן' לחמיש", והיא נדפסה גם כן בסוף ספר תיקון שובבי"ם (דו"ו תע"ב) ובסוף המחזור שער בת רבים לספרדים (דו"ו תע"ז).

הערה (יד): נדפס מחדש פה קראקא עם הגה' הרמ"ז.

הערה (טו): והיה נקרא נסים חיים משה (נח"ם) מזרחי. ומצאתי בספר מעגל טוב להרב המחבר שכתב בזה הלשון: כשה"ל לפעמים צער גדול וראיתי להרב מהר"ם מזרחי בחלום ה"ל שמחה גדולה דכ"פ ה"ל הדבר הזה לישועה, עי"ש.

הערה (טז): גם שו"ת ופרפראות לחכמה עם איזה ציורים ליו ארנא תק"ב.

הערה (יז): גם חי' ספר תולדות יעקב מראה מקומות בתנ"ך מש"ס ירושלמי (ד"א הבי"ת) וכן ספר עדות ביעקב שו"ת וקו' ציצת נובל צבי.

הערה (יח): צ"ל תע"ה והי' אבד"ק טוטשין.

הערה (יט): וכן בספר עבודת הקודש להר"ם ן' גבאי ע"ש נדפס בלבוב ובנאוזידוואהר והיה בן אחי הרמ"ה ובמח"כ בעלי המסכימים שיחסו לאבי הרמ"ה שהי' נקרא גם כן רבינו טודרוס הלוי.

הערה (כ): וז"ל סדר הדורות ובס' זרע קודש הג"מ יעקב גר צדק עשה הגה ט"ס אוצ"ח ועץ חיים עי"ש נ"ל דצ"ל ובספר זרע קודש כתב שהג"מ וכו'.

הערה (כא): ואנו זכינו לאורו כעת נדפס ח"א בק"ק זיטאמיר (תרכ"ד) ואח"כ ח"ב בעה"ק ירושלים על ג' בבות סנהדרין וע"ז ומתוס' ע"ז נ"ח ע"ב ושו"ת הרשב"א סי' תקע"א ובמרדכי ע"ז סי' תשצ"ג (וכן נדפס שו"ת לבנו הר' חיים אור זרוע עם הגה' לח"א לייפציס תרכ"ה) ואלו היה ראה המ"א האו"ז הנדפס לא היה חולק על הד"מ בסי' רמ"ט בענין הגרימז"ל שלא לאכלו בשבת בין קדוש לסעודה, דהד"מ הביא שם מתחלה בשם האו"ז לאיסור ומסיים להיתר וסבר המ"א דהד"מ משיג עליו והמעיין שם בפנים ה' ע"ש סכ"א יראה דכל דברי הד"מ מתחלה ועד סוף לשון האור זרוע הם.

הערה (כב): גם חיבר ספר רוח חיים נפטר בפיורדא (י"ט שבט תמ"ד) ועיר מולדתו היה פה קראקא.

הערה (כג): גם נדפס תי' על מס' קידושין (ד' וויען ולבוב) וספר חקר הלכה שיטות ודרושים ע"ד הפלפול.

הערה (כד): ועוד מקדם קדמתה (פירארה שי"ד) וראיתיו תת"י גיסי מו"ה עקיבא דו"ב נ"י וכן הביאו בעל שפת"י (מ' כ"ז) ונדפס כעת מחדש עם הערות שונות ויקרות להג' בעל בני יששכר גם חי' ס' מאמר האחדות, ויסוד האמונה ופי' על תהלים ואיוב וה' מגלות (שאלוניקו של"א).

הערה (כה): וראה זה דבשנת תק"ג פ' פנחס בש"ק בסעודה ג' שהי' מאריך בשלחנו אמר הרה"ק מהרר"י בעל שם טוב להמסובין כדמדומה היום כבה נר המערבי ואחר הבדלה שלאו תלמידיו כונתו בזה א"ל דאו"ח נסתלק באותה שעה משום דיש סוד אחד בנטילת ידים שאין מוסרין אותו רק לא' שבדור ועד היום הי' ביד האו"ח וכעת נגלה לו סוד זה, מזה נודע לו דרבינו חיים איננו עוד בחיים. והיה זה במוצ"ש ט"ו תמוז תק"ג. *ובפעם הראשון נדפס עם חומש ופרש"י על חצי בויגן והי' מדקדק שפרש"י יהי תמיד על צד ימין בין בעמוד א' או ב' וזה פלא.

הערה (כו): וצע"ק איך נרמז שם דהר"ם חי' ס' קול בוכים דל"כ שם רק אור החמה הובא בס' קול בוכים להרמ"ג ועי"ש בהגה, ונדפס עד פ' ויקרא (שאלוניקו תר"ג) וכעת בעה"ק ירושת"י ע"י השתדלות הרה"ק מו"ה יחזקאל שרגא אבד"ק שינאווא ז"ל נדפס בשלימות, וצע"ק דבשער הספר שם נותן זכות הקדימה למהרח"וו נגד האר"י ז"ל רבו עי"ש.

הערה (כז): ועל שרשי עקרי האמונה ויסודותיו והוא ספר יקר מאוד וראוי לכל יר"ש להתמיד בו וישכון עליו אור ה' (והי' רבו של בעל העקרים). נדפס כעת בוויען.

הערה (כח): ר"ת לא ימושו מפיך ומפי זרעך.

הערה (כט): נתחבר מהני תרי גיסי צנתרי דדהבא הג"מ יוסף בנימין זאב אבד"ק שינאווא (חתן הרב מהר"ח הענוך מזאלקוואי נכד הב"ח) ומהאי גיס"א הג"מ נפלתי הירץ. ומ"ש בשם הגדולים החדש לוין חן ואור יקרות חברו אב ובנו הרב מו"ה ארי"ה יהודה ליב במו"ה שמואל גרשון איש ירושלים ובנו מו"ה יוסף בנימין עה"ת וקצת תי' וקושי' להרב מו"ה נפתלי הירץ ע"ש וצ"ע מרישא עד סיפא. ובל"ס לא ראה אור יקרות ואף לא בא שעריו וגם כבר הובא בשם הגדולים הראשון כאן.

הערה (ל): נדפס עם חי' הריטב"א ליומא (קושטא תקי"ג).

הערה (לא): נדפס בא"ד (תס"ט) על ידי מו"ה צבי הירש במו"ה חיים, חזן ודיין בפוזנא.

הערה (לב): כולל כונת התפלה ופירושו והאריך במעלת לימוד הקבלה והוא קציר ס' פרדס רמונים (ד"וו שד"ם).

הערה (לג): ועל המאמרים המתחילות גדול או גדולה ונראה שהוא לבהמ"ס ראשית חכמה בעצמו ובהקדמת ספר אור עולה יש שם ט"ס עי"ש.

הערה (לד): נדפס בראשונה המבורג ת"ן עם כונת תפלות ומצות להרי"ל קראטאשין ונדפס כעת בווארשא בשמו העצמי אור צדיקים ובהג"ה מדוייקת ואח"ז בפרמיסלא בתוך הסידור הרמ"ק ז"ל.

הערה (לה): ובשער הספר (ד"א תס"ג) מפורש להדיא דהוא להרדב"ז ז"ל.

הערה (לו): המ"כ ושאר מפורשים הביאו רק בשם אבא (ר"ת אברהם בן אשר) ובל"ס דבן אשר הי' שם משפחה דבאמת הי' בן ר' גדליה.

הערה (לז): והרב אם למסורת כ' בהקדמתו בזה הלשון: דברי אור תורה ככתובים וכנתונים מסיני דמי עי"ש, ועם ק' שברי לוחות (הומבורג תצ"ח) ועם תורה אור מדיני קריאה וכתיבה ונגינות לבעל נחלת אריאל (ברלין תק"ה) ועמ"ש עליו הגאון בעל תורת הרא"ם בשו"ת שבסוף הספר בנידון מספר האותיות שבתורה עי"ש, ומ"ש אני עני בר"ס דבש וחלב עי"ש.

הערה (לח): גם הכלבו מזכירו כמה פעמים בשם ר"ש ולא רש"י, ונראה דאינו לרש"י ז"ל.

הערה (לט): גם דינים לפורים ושם הכולל לחמש מגלות הוא דנא פשר"א לווארנא ש' שמר"ו (וע"ל ד' ל"ג) ר"ת פ'ורים ש'יר השירים ר'ות א'יכה.

הערה (מ): והוא שו"ת למהר"י זאבי וחידושים ודרושים ועח"א יו"ד סי' תי"ב עיי"ש.

הערה (מא): ובקראקא (של"ט) נדפס בהרבה שינויים וזה מקרוב נדפס בירושלים ע"פ איזה כתבי ידות עם הגה והערות לח"א.

הערה (מב): ועי' גם כן סוכה מ"ט ע"א ובבא בתרא קמ"ה ע"ב ומכות ג' ע"ב ונדה ע"ב ע"ש, ואזהרות שלו מתחלת אמת יהגה חכי נדפס בברלין בתוך קובץ מעשה ידי גאונים ומ"ש המח' דהחזיקו בו בני אשכנז ופולין כבר השיג עליו הרז"ה בזה במבוא למחזור קרובות שלו דרק בצרפת החזיקו במו אבל בני אשכנז ופולין החזיקו רק באזהרות אתה הנחלת וכו' וע"ה צדה לדרך בחג השבועות עי"ש. ומאוד עגמה לה נפשי על בעל ליקוטי אורות (כולל תרי"ג מצות בדרך שיר) שכ' בזה"ל וכאשר ראו חכמים ונבונים את השיר הזה אמרו מעתה לא נאמר עוד במוסף דשבועות אזהרות אתה הנחלת ורק נאמר השירים האלה ע"ש, ואיך יעיז איש בזמננו לומר כן כדברים האלה ולהוציא ישן מפני חדש, וכבר אמרו חז"ל טובה צפורנן של ראשונים מכריסן של אחרונים, ק"ו אנן יתמי דיתמי.

הערה (מג): המתחלת איש אוכלה וכו' נדפס גם כן בתוך קובץ מעשה ידי הגאונים הנ"ל מיוסדים על עשרת הדברות שהם אבות לכל התרי"ג מצות (וע"ד ס' מאמר השכל להראב"ן). גם חי' תרי"ג מצות בחרוזים בפ"ע המתחלת את ה"א תירא, ומ"ש אבודרהם לומר סדר מ"ע ביום ראשון של שבועות ומצות ל"ת ביום ב', וכן יסד רס"ג ע"ש, וצ"ע דסדר אזהרות לרס"ג איננה מסודרה בסדר מ"ע ול"ת, רק כסדר התורה, ועי' ראב"ע פ' יתרו.

הערה (מד): ש' ער"ה וכן ר"ש אבן תבון עשה פי' עליו והי' נמצא בכת"י תת"י בעל המעלות שלשמה וכן נמצא ברשימת הרב מוהרל"ר ז"ל ונזכר להדיא בהקדמת ס' זוהר הרקיע, וע"כ שם דגם הוא חי' אזהרות המתחלת שולמית שחרחרת, ע"ש גם נדפס פי' על אזהרות רשב"ג בשם משיבת נפש (קושטא תק"ג) למו"ה שבתי וויטאש תלמיד הר"ש אלגאזי.

הערה (מה): ראיתי העתק לשון המח' ז"ל אשר כ' בגליון אזהרות שלו בזה"ל אלו הח' בתים לא חלו בה ידים אשר בנה שלמה (רשב"ג) שירי"ם במדבר במתק ודשן, נאות מדבר העומדים ברומו, שירותם יזהירו אזהרות מזהירות שככה לו בעולמו, ואולם תמניא אינון בתי מלכות רבן שמעון (רשב"ץ), גדול מרבן שמו, וכך הי' מונה אלה הפקידים ונימוקו עמו, דברי החיד"א ס"ט עכ"ל.

הערה (מו): דו"ו שי"ב ראיתי לת"א שרוצה לפקפק על זה אם יצאו הדברים אלו מפה קדוש, ולא אדע איה מקום ספק, ראשית שכל דבריו יחדרו חדרי בטן והמה קודחים להבת אש כדרכו בקדש, שנית לשונו זהב וההדר"ת והוא באחד עם ס' מנות הלוי ושרש ישי ועוד בה שלישיה דספר אילת אהבים נזכר כ"פ בתוך ס' ברית הלוי שחי' על הגדת פסח (לבוב תרכ"ג) וגם הביא בס' אילת אהבים שחי' ס' עבותות אהבה וכן ס' סכת שלם ע"ש בפ' לריח שמניך וגו' ע"ש, והמה נזכרים גם כן בס' ברית הלוי ובשאר ספריו ובפרט דספר אילת אהבים נדפס בחייו (ש' שי"ב) דאז ודאי א"א לחשוש בו ולומר שנתיחס ס' על שמו ויהי' שותק.

הערה (מז): על מגילת איכה (דו"ו תע"ב) ועם הוספות זונדזבק (תפ"ז).

הערה (מח): ס' אלי' זוטא הוא על לבוש (פראג תס"ח) ואלי' רבא על ש"ע או"ח. ומ"ש בסדר הדורות אלי' רבא פיו"ד צ"ע, ונדפס ס' אליה רבא גם על ש"ס (פיורדא תקנ"ד). ובאמת גם ספר אליה רבא היה מחובר מתחלה רק על לבוש ורק המו"ל סדרו על ש"ע שיהי' חריפא לזבינא וע"כ עלה בו הרבה דברים, בלי משטר וסדרים.

הערה (מט): והי' אבד"ק המבורג ובש' תי"ב נקרא למדינת פולין במצות המלך ראדזוויל להיות לו לרופא קבוע ובהקדמת ס' האלים שנדפס מחדש מונה והולך שם כ"ח ספרים שחיבר בכל החכמות וצ"ע שלא חשב שם גם ספר נובלות חכמה.

הערה (נ): ובק"ק בראדי התחילו לדפוס ס' אלימה וגמרו והשלימו בלבוב שנת תר"ס ואחרי העיון מצאנו בו הרבה דברים שהמה בס' חס"ל וכמו שנעתקו זמ"ז אות באות ואכמ"ל וצע"ק.

הערה (נא): ובמק"א ראיצי מיחסים אותו לאבי הבדרשי ז"ל והוא על עניני תשובה ונדפס עם ס' הנמצא להרמב"ם וזה מקרוב נדפס בווארשא עם ביאור והג"ה לח"א בשם אבנט ב"ד.

הערה (נב): נדפס בירושלים (תרמ"ה) וכעת בק"ק מונקאטש על מס' ברכות.

הערה (נג): העתקת ר"י אבן תבון קושטא שכ"ב ובברלין תקמ"ט בשם אמונות ודעות ועם ביאור לח"א. וגם נדפס כעת עם הג"ה לח"א.

הערה (נד): ונדפס שם ש' ת"ץ ועם ביאור לח"א בק"ק ווארשא, ולי מה יקרו כונת תקון התשובה ע"ש, והוא בסדר תקון שובבי"ם דק"ק מנטובה, יקרה הוא וחביבה.

{{שוליים למטה|(נה) ועוד קודם זה (קושטא רע"ח) וכמ"ש בהקדמת ס' פסקי חלה ד' ירושלים ומש"ש דהמח' לא ראה בעיניו ספר אמרות טהורות ל"נ כן מלקמן אות ה' סי' ע"ז ונפטר א' סוכות תק"ד.

הערה (נו): נדפס זה מקרוב עם המ"ר.

הערה (נז): נדפסו בס"ס שו"ת כהונת עולם לחתנו ז"ל (קושטא ת"ק).

הערה (נח): גם נזכר במהרי"ל כ"פ, נדפס בוויען תרכ"ד בתוך ספר חמשה קונטרסים וע"ש בהקדמת המו"ל הרב נחמן נתן קורוניל ע"ש.

הערה (נט): קושטא תקכ"ד, ונקצר ע"י המח' ז"ל ונדפס שנת תקמ"ו עם קונטרס תורת השלמים מדיני מועדים למהר"א חיון והג"ה לספר שלמי צבור למוהריט"א וליקוטים לכותב ס"ת על דרך האמת להרמ"ז ז"ל והג"ה לספר לב דוד וברית עולם, מנהגים להוצאות ס"ת וברכותיו שם תקנ"ו.

הערה (ס): ונקרא בשם עטרת שלמה (וע"ל ע' מ"ב) והי' נמצא תת"י הגאון הש"ך או"ה של מהרש"ל והי' מוסיף עליו הג"ה על הגליון עש"ך יו"ד סק"ב, ותדע דהנדפס בברלין יש כמה שינויים מדפוסים אחרים ועיו"ד סקי"ז ובהג"ה ברוך טעם שם.

הערה (סא): וצ"ע לפי זה על הטו"ז ה' פסח (תמ"ז סקי"ד) שכתב דא"ח שהובא באו"ה כונתו על טור או"ח, ואם כן אינו לר"י גירונדי החסיד, ונדפס גם בווארשא עם ביאור לח"א בשם זר זהב.

הערה (סב): וע"ס מגן אבות לרשב"ץ פ"ג דאבות משנת ג' שאכלו וכו' ע"ש ובספר תמים דעים ס"ט ע"ש.

הערה (סג): למו"ה משה במו"ה אהרן צ"ה ראש ונאמן דד"א (ד"א תצ"ב) נדפס איזה פעמים.

הערה (סד): להג"מ יצחק חיות מגזע חסידי פרובינצא אבד"ק פראג ושמ"ך ח"י אלול שע"ג (ומ"ש בהקדמת ס' מצודת דוד על תנ"ך לנכדו שהי' אבד"ק קראקא ולבוב הוא טעות ואולי כונתו לאביו בה ?? הולך תמים (וע"ל ה' נו"ן) וידוע דכ"ד לקוחים המה מאו"ה ועמ"א סי' תנ"א ס"ק ז.

הערה (סה): בק"ק פראג שנת ת"ס והוא למו"ה ישכר בער בהמקובל מו"ה אלחנן גם חי' ספר שלשה שריגים.

הערה (סו): ויותר הול"ל דהוא עה"ת ורק ח"ב הנקרא דברי שמואל הוא על דרושים (שאלוניקי תקט"ז).

הערה (סז): ובדפוס קראקא ת"ח השמיטו ק' כללי המדרש וכן לא יעשה.

הערה (סח): חבר אותו במיורקא שנת ק' לאלף הששי, ובסדר הדורות הביא לו עוד ס' יורה דעה ע"ש ח"א נדפס בפארינצי תק"י וח"ב ברלין תרס"ב עם הגהות לח"א.

הערה (סט): ועמ"ש בזה ידידי המנוח הרב המשכי"ל בהגהותיו לסדר הדורות ע"ש וע"ס ארצות החיים (מלבי"ם) ה' נט"י ע"ש ועד היום נדפסו ג' פירושים עליו.

הערה (ע): ועם הג"ה עפרא דארעא לר"י עייאש (ליווארנא תקמ"ג) וע"ל ע' ע"ד.

הערה (עא): נדפס בק"ק הלברשטט תרכ"ח עם ביאור והגהות יקרות לח"א בשם נחל אשכול וע"ל אות ב' קי"ג בהג"ה מ"צ שם.

הערה (עב): וצ"ע וע"ל ב' י"ז בסופו ע"ש.

הגהות ויקיעורך[עריכה]

  1. ^ ראה ויקיפדיה w:יוסף שלמה דלמדיגו - ויקיעורך
  2. ^ ר' משה איסרלש, הרמ"א - ויקיעורך