שיר השירים רבה א ב2

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · שיר השירים רבה · א · ב2 · >>

פסוק ב (ב): "כִּי טוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן"


שיר השירים רבה א · ב2 · א · >>

[ב] א "כי טובים דודיך מיין" תמן תנינן שאל רבי ישמעאל את רבי יהושע שהיו מהלכין בדרך מפני מה אסרו את גבינת הגוים אמר לו מפני שמעמידין אותה בקיבת נבלה. אמר לו והלא קיבת העולה חמורה מקיבת נבלה ואמרו כוהן שדעתו יפה שורפה חיה. ומה שורפה חיה גמיע לה. ואמר ר' שמעון בן לקיש עשו אותה כשותה בכוס מזוהם לא נהנה ולא מועיל. אמר לו אם כן למה לא אסרוה בהנייה והשיאו לדבר אחר. אמר לו ישמעאל אחי היאך אתה קורא. כי טובים דּודֶיךָ מיין או דּודַיִךְ מיין אמר לו אין הדבר כך שהרי חברו בא לימד עליו כן. לריח שמניך טובים. ולמה לא גלה לו אמר רבי יונתן מפני שבקרוב אסרוה ורבי ישמעאל היה קטן. ר"ש בן חלפתא ורבי חגי בשם רבי שמואל בר נחמן כתיב (משלי כז,): "כבשים ללבושך". כבשים כתיב בשעה שתלמידיך קטנים תהיה מכבש לפניהם דברי תורה. הגדילו ונעשו תלמידי חכמים תהי מגלה להם סתרי תורה. תני רבי שמעון בר יוחאי ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם. מה שימה זו אינה נגלית לכל אדם כך הן דברי תורה. רבי הונא בעי ורבי חמא בר עוקבא מקשי אם להפליגו היה מבקש היה לו להפליגו מחמשה הכרעות שבתורה ואלו הן שאת ארור מחר משוקדים וקם הלא אם תטיב שאת או שאת אם לא תטיב. אמר רבי תנחומא אית לי חורי "ובני יעקב באו מן השדה כשמעם" או כשמעם באו מן השדה. אמר רבי יצחק כתיב "ואותי ציווה ה' " יש דברים שאמר לי ביני לבין עצמי ויש דברים שאמר לי לומר לבני. אמר רבי אילא יש דברים שמשיקין אותן על פה. כיצד כתוב אחד אומר (תהילים קיט,): "בלבי צפנתי אמרתך למען לא אחטא לך". וכתוב אחד אומר (שם יג,) "בשפתי ספרתי כל משפטי פיך" באי זה צד יתקיימו ב' כתובים הללו אלא כל זמן שהיה עירא היאירי רבו של דוד קיים "בלבי צפנתי אמרתך". כיון שנסתלק "בשפתי ספרתי".

<< · שיר השירים רבה א · ב2 · ב · >>

[ב] ב דבר אחר "כי טובים דודיך מיין" דברי תורה דומין זה לזה. דודין זה לזה קרובין זה לזה. הא מה דאת אמר (ויקרא כה, מט): "או דודו או בן דודו". (ויקרא יא, לו): "אך מעין ובור מקוה מים" שמכשירין שנאמר (שם, לח) "וכי יתן מים על זרע". שמעון בר אבא בשם רבי יוחנן חביבין דברי סופרים כדברי תורה. מה טעם (שיר השירים ז, י): "וחכך כיין הטוב" חברייא. בשם רבי יוחנן חביבין דברי סופרים מדברי תורה. שנאמר "כי טובים דודיך מיין". האומר אין תפילין לעבור על דברי תורה פטור. ה' טוטפות להוסיף על דברי סופרים חייב רבי אבא בר כהנא בשם רבי יהודה בן פזי שמע ליה מן הדא. אמר רבי טרפון אני הייתי בא בדרך והטיתי לקרות כדברי בית שמאי וסכנתי בעצמי מפני הלסטין. את חמי אם לא קרא היה עובר על מצוות עשה בלבד עכשיו שקרא נתחייב בנפשו הווי חביבין דברי סופרים מדברי תורה. רבי חנינא בריה דרבי אדא בשם רבי תנחום בר אחא אמר וחמורים מדברי תורה ונבואה כתיב (מיכה ב,): "אל תטיפו יטיפון". משל למלך ששלח פלמנטרין שלו למדינה. על אחד מהן כתב אם מראה לכם חותמי וסימנטרין שלי האמינו לו ואם לאו אל תאמינו לו. ועל אחד מהם כתב אפילו אינו מראה לכם חותמי וסימנטרין שלי האמינו לו. כך בדברי נבואה כתיב (דברים יג,): "כי יקום בקרבך נביא". בדברי סופרים כתיב (שם יז,) "על פי התורה אשר יורוך". אשר תורך התורה אין כתיב כאן אלא אשר יורוך. ועל המשפט אשר תאמר אין כתיב כאן אלא אשר יאמרו לך .לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל. על הימין שהוא ימין ועל השמאל שהוא שמאל שמע להם ואפילו שיאמרו לך על הימין שהוא שמאל ועל השמאל שהוא ימין.

<< · שיר השירים רבה א · ב2 · ג

[ב] ג דבר אחר "כי טובים דודיך מיין" נמשלו דברי תורה במים ביין בשמן בדבש וחלב. במים (ישעיה, נה): "הוי כל צמא לכו למים".

  • מה מים מסוף העולם ועד סופו דכתיב לרוקע הארץ על המים.
כך תורה מסוף העולם ועד סופו שנאמר (איוב יא,): "ארוכה מארץ מדה".
  • מה מים חיים לעולם שנאמר (שיר, ד): "מעין גנים באר מים חיים".
כך תורה חיים לעולם שנאמר (משלי ד,): "כי חיים הם למוצאיהם". וכתיב (ישעיה, נה): "לכו שברו ואכלו".
  • מה מים מן השמים שנאמר (ירמיה, י): "לקול תתו המון מים בשמים".
כך תורה מן השמים שנאמר (שמות כ,): "כי מן השמים דברתי עמכם".
  • מה המים בקולי קולות שנאמר (תהילים כט,): "קול ה' על המים".
כך תורה בקולי קולות שנאמר (שמות יט,): "ויהי ביום השלישי בהיות הבקר ויהי קולות וברקים".
  • מה המים משיבין הנפש שנאמר (שופטים טז,): "ויבקע אלוהים את המכתש אשר בלחי וגו'".
כך תורה שנאמר (תהילים יט,): "תורת ה' תמימה משיבת נפש".
  • מה המים מטהרים את האדם מטומאה. שנאמר (יחזקאל לו,): "וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם".
כך תורה מטהרת הטמא מטומאתו שנאמר (תהילים יב,): "אמרות ה' אמרות טהורות".
  • ומה המים מטהרים הגוף שנאמר (ויקרא יז,): "ורחץ את בשרו במים".
כך תורה מטהרת הגוף שנאמר (תהילים קיט,): "צרופה אמרתך מאד".
  • ומה מים מכסים ערותו של ים שנאמר (ישעיה, יא): "כמים לים מכסים".
כך תורה מכסים ערותן של ישראל שנאמר (משלי י,): "ועל כל פשעים תכסה אהבה".
  • ומה מים יורדין טיפין טיפין ונעשית נחלים נחלים.
כך תורה אדם למד ב' הלכות היום וב' למחר עד שנעשה כנחל נובע.
  • מה מים אם אין אדם צמא אינה ערבה בגופו.
כך תורה אם אין אדם עיף בה אינה ערבה בגופו.
  • ומה המים מניחין מקום גבוה והולכים במקום נמוך.
כך תורה מנחת מי שדעתו גבוהה עליו ומדבקת במי שדעתו נמוכה עליו.
  • ומה מים אין מתקיימין בכלי כסף וזהב אלא בירוד שבכלים.
כך תורה אין מתקיימת אלא במי שעושה עצמו ככלי חרס.
  • ומה מים אין אדם גדול מתבייש לומר לקטן השקיני מים.
כך דברי תורה אין הגדול מתבייש לומר לקטן למדני פרק אחד דבר אחד או פסוק אחד ואפילו אות אחת.
  • ומה מים כשאין אדם יודע לשוט בהן סוף שהוא מתבלע.
כך דברי תורה אם אין אדם יודע לשוט בהן ולהורות בהן סוף שהוא מתבלע.

אמר רבי חנינא דקיסרין: מה המים נמשכין לגנות ופרדסים ולבתי כסאות ומרחצאות יכול אף דברי תורה כן תלמוד לומר (הושע יד,): "כי ישרים דרכי ה'". אמר רבי חמא בר עוקבא מה המים מגדלין את הצמחים כך דברי תורה מגדלין את כל מי שהוא עמל בהן כל צרכן.
אי מה המים מבאישים ומחמיצים בקנקן. אף דברי תורה כן. תלמוד לומר "יין". מה יין כל זמן שהוא מתיישן בקנקן משתבח. כך דברי תורה כל זמן שהם מתישנין בגופו של אדם הן משתבחין בגדולה. אי מה המים אינן ניכרין בגוף. אף דברי תורה כן. תלמוד לומר "יין". מה היין ניכר בגוף. כך דברי תורה ניכרין בגוף ומרמזין ומראין באצבע ואומר זה הוא תלמיד חכם אי מה המים אין משמחין את הלב. יכול אף דברי תורה כן תלמוד לומר "יין". מה יין משמח את הלב דכתיב (תהילים קד,): "ויין ישמח לבב אנוש". כך דברי תורה משמחין הלב שנאמר (שם יט,) "פקודי ה' ישרים משמחי לב".
אי מה היין פעמים שהוא רע לראש ולגוף. יכול אף דברי תורה כן תלמוד לומר שמן. מה שמן מעדן הראש והגוף. כך דברי תורה מעדנים הראש והגוף שנאמר (שם קיט,) "נר לרגלי דבריך".
אי מה השמן מר מתחלתו ומתוק בסופו יכול אף דברי תורה כן תלמוד לומר דבש וחלב. מה הם מתוקין. אף דברי תורה מתוקין שנאמר (שם יט,) "ומתוקים מדבש". אי מה דבש יש בו קצרים. יכול אף דברי תורה כן תלמוד לומר חלב. מה חלב נקי. אף דברי תורה נקיים דכתיב (איוב כח,): "לא יערכנה זהב וזכוכית". אי מה חלב תפל. יכול אף דברי תורה כן תלמוד לומר דבש וחלב. מה דבש וחלב כשמעורבים זה בזה אין מזיקין הגוף. כך דברי תורה שנאמר (משלי ג,): "רפאות תהי לשרך". (שם ד,) "כי חיים הם למוצאיהם".
דבר אחר "כי טובים דודיך" אלו האבות. "מיין" אלו הנשיאים. דבר אחר "כי טובים דודיך" אלו הקרבנות. "מיין" אלו הנסכים. אמר רבי חנינא אלו היה יודע משה מה הקרבנות חביבין בשעה שבאו ישראל לאותו מעשה היה מקריב כל קרבנות שבתורה. אלא רץ לו לזכות אבות. שנאמר (שמות לב,): "זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך". דבר אחר "כי טובים דודיך" אלו ישראל. "מיין" אלו אומות העולם. י' עשרה. י' עשרה. נ' חמישים שבעים אומות. ללמדך שחביבין ישראל לפני הקדוש ברוך הוא יותר מכל האומות.