שיטת ריב"ב על הרי"ף/ברכות/פרק א
דף ד עמ' א[עריכה]
הן אל כביר לא ימאס — הרבים וכו'.
על כל שכני הרעים — והיאך אפשר שכן רע להקב"ה? אלא זה שאינו בא להתראות בבית שכינתו.
הנני נותשם — סיפיה דקרא הוא.
מקדמי — שחרית.
מחשכי' — ערבית.
מהדר אפיה וגריס — כשקורין בספר תורה.
וקאמרי רבנן דווקא רב ששת דתורתו אומנותו — ויש לפרש דרב ששת מאור עיניים הוה, וכיוון שאי אפשר לו לקרות בתורה שבכתב, דדברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרן על פה, לא היה רוצה לבטל תלמודו מפני שמיעתן.
והא דקאמר: אנן בדידן ואינהו בדידהו — דווקא רב ששת דמאור עיניים הוה ולא שייך בקריאת דברים שבכתב, אבל אינש אחרינא לא.
דף ד עמ' ב[עריכה]
ישלים פרשיותיו — של כל שבת ושבת.
אפילו עטרות ודיבון — שאין בו תרגום.
מתני'. בין תכלת ולבן — פירשוה בגמרא בין תכלת שבה ללבן שבה. כלומר, גיזת צמר שצבעה תכלת, ויש בה מקומות שלא עלה הצבע יפה.
גמ'. ערוד — חמור הבר.
(לתפלה) [לתפילין] — להניח תפילין.
דף ה עמ' א[עריכה]
ונמצא מתפלל ביום — דהנץ החמה לדברי הכל יום הוא.
מאי קראה — דמצוה להתפלל עם הנץ החמה, וכן הלכתא.
אלא מיהו וכו' — וכבר כתבנו הפסק הנכון בעונת קריאת שמע.
יכוין את רגליו — זו אצל זו.
ורגליהם רגל ישרה — נראות כרגל אחת.
תפלה לעני — דרך עניות.
פיסקא: הקורא מכאן ואילך לא הפסיד וכו' — שהרי הוא כאדם שקורא אחת מכל פרשיות שבתורה. ואף על פי שלא יצא ידי חובת קריאת שמע, יש לו שכר העוסק בתורה.
מתני': יטו — על צדיהם, דרך שכיבה.
ובבקר ימדו — דרך קימה.
כדרכן — או בשכיבה או בקימה או בישיבה או בהליכה.
מתני': אחת ארוכה ואחת קצרה — אשתים שלאחריה דערבית קאי.
דף ה עמ' ב[עריכה]
שלא לחתום — כגון ברכת הפירות.
גמ' מאי מברך — שתים לפניה דשחר מאי נינהו.
שכבר נפטר באהבה רבה — שיש בה מעין ברכת התורה: ותן בלבנו ללמוד וללמד את וכו'.
מאי מברך אמר רב יהודה אמר שמואל וכו'. ור' יוחנן אמר הערב נא — ר' יוחנן מוסיף היה הערב נא על ברכה של שמואל, לעשות לה חתימה.
נימרינהו לכולהו — שלש ברכות, דרב יהודה ודר' יוחנן ודרב המנונא, כנגד תורה משנה ומדרש, וזהו שאנו מברכין אותן בכל שחרית על פרשת תמיד ופרק איזהו מקומן ומדרש רבי ישמעאל בשלש עשרה מדות. אבל בספר תורה אנו תופסין כדרב המנונא, שהיא מעולה שבברכות.