שיחת משתמש:יעקב ארנסט

ברוך הבא

For English, please click here

שלום יעקב ארנסט! וברוך בואך לוויקיטקסט – מיזם רב-לשוני ליצירת מאגר טקסטים חופשי על ידי עבודה משותפת של תורמים.

להלן מעט מידע שאנו מקווים שיהיה לך לתועלת:

• עריכה: אם יש לך מה להוסיף או לתקן בדף שקראת, באפשרותך לעשות זאת, ואף כדאי שתעשה זאת. לחץ על הלשונית "עריכה" בראש העמוד ותקן כמיטב הבנתך. (לפני שמירת השינוי, מומלץ ללחוץ קודם על "תצוגה מקדימה" ולוודא שהעריכה נעשתה כראוי.) לפרטים נוספים: איך לערוך דף וגם היכרות עם האתר.
• הזנה אוטומטית של תכנים: ניתן להזין קבצים סרוקים באמצעות תוכנת OCR, או להשתמש בבוט להזנה אוטומטית של טקסטים גדולים.
• דפי שיחה: בראש כל דף בוויקיטקסט, מופיעה לשונית "שיחה", שלחיצה עליה מובילה לדף השיחה על הערך. בדף זה ניתן לדון עם משתמשים אחרים בתוכנו של הערך.

• חתימות: בסוף כל הערה שכתבת בדפי השיחה, צריך לחתום. כדי לעשות זאת מוסיפים ארבעה סימני ~ (זרקא, tilde) בסוף הטקסט. סימנים אלו יהפכו אוטומטית לחתימה הכוללת את שמך, קישור לדף המשתמש שלך, והשעה והתאריך בהם נכתבה ההודעה. החתימות מיועדות לדפי השיחה בלבד. בוויקיטקסט לא נהוג לחתום על הטקסטים עצמם או על המאמרים במרחב הראשי או במרחב הביאור.

• דפי משתמש: לכל משתמש רשום בוויקיטקסט יש "דף משתמש" ודף "שיחת משתמש". דף המשתמש (אליו ניתן להגיע בלחיצה על שמו של המשתמש) משמש בדרך כלל את המשתמש כדי להציג פרטים על עצמו. דף השיחה של המשתמש (כמו דף זה) משמש כדי להשאיר למשתמש הודעות אישיות.

• הודעה אישית: כדי להעביר מסר או הודעה למשתמש מסוים, יש להיכנס לדף השיחה של אותו משתמש (בלחיצה על שמו, ולאחר מכן מעבר ללשונית השיחה) ולהשאיר בו הודעה. לאחר הוספת הודעה בדף השיחה, המשתמש יקבל חיווי על כך שממתינה לו הודעה.

• קבלת עזרה: אם אתה זקוק לעזרה נוספת אתה יכול לקרוא את דפי העזרה, ובראשם ויקיטקסט:צעד אחר צעד. אם אתה רוצה לשאול שאלה הקשורה לוויקיטקסט, אתה מוזמן לעשות זאת במזנון.

• לתשומת לבך: אין להכניס לוויקיטקסט חומר המוגן בזכויות יוצרים או תרגום שלו. מעשה כזה מהווה עבירה פלילית חמורה ופגיעה במדיניות שלנו.

אשמח לעזור אם תתעורר שאלה או בעיה, וכך גם כל שאר הוויקיעורכים.

בהצלחה!

(התנצלות: כדי למנוע סרבול מיותר, וכמקובל בשפה העברית, אנו משתמשים בלשון זכר בהתייחסות אל כלל הגולשות והגולשים (למעט עורכות שהגדירו את מגדרן כהלכה בהגדרות), ובמתן שמות לערכים. אנא קבלו זאת בהבנה!)

--נחום - שיחה 22:00, 13 במרץ 2019 (IST)

רי"ף פוסק כשמואל

מה המקור לטענתך שהרי"ף פוסק כשמואל?--נחום - שיחה 22:00, 13 במרץ 2019 (IST)

הר״ן מביא שרב אלפס השמיט את מחלוקת רבי יוחנן וריש לקיש כי להלכה הוא סבור שאין בניין בכלים ואין סתירה בכלים יעקב ארנסט (שיחה) 13:31, 14 במרץ 2019 (IST)

יישר כוחך.--נחום - שיחה 14:00, 14 במרץ 2019 (IST)

רבינו ניסים מביא שרב אלפס השמיט את מחלוקת רבי יוחנן וריש לקיש במנורה כי הוא סבור שאין בניין בכלים ואין סתירה בכלים להלכה יעקב ארנסט (שיחה) 13:27, 14 במרץ 2019 (IST)

חשמל בשבת

דבריך בעניין חשמל בשבת הועברו לדף השיחה. להבא, אנא הימנע מלהוסיף את הגיגיך מחוץ לדפי השיחה, ואל תשכח לחתום (בארבעה סימני זרקא ~). בברכה, נחום - שיחה 13:27, 5 בנובמבר 2019 (IST)

״הגיגי״ :

אם רב אשי עוד היה חי וזה היה בדור האחרון לא הייתה הגמרא צריכה לומר שהריש גלותא הוא זה שענה הוא היה הראש גולה דאז זה סדר הדורות יעקב ארנסט (שיחה) 13:31, 5 בנובמבר 2019 (IST)

באיזה הקשר נאמרו דבריך אלו?--נחום - שיחה 13:33, 5 בנובמבר 2019 (IST)

חשמל בשבת.

למה הדברים הוצאו לדף שיחה כאילו כל הגדולים שאמרו דברים אלה לא נחשבים? יעקב ארנסט (שיחה) 13:41, 5 בנובמבר 2019 (IST)

אנחנו כאן באתר וויקיטקסט. לא אתר וויקיפדיה. אנחנו רק מציגים טקסטים שנדפסו. ספרים. לא מקום לסיכומי פסיקות. ככל שהינם מבורכים. לכן הועברו לדף שיחה.--Roxette5 (שיחה) 17:03, 5 בנובמבר 2019 (IST)

כאן לא אתר לפירסום חידושי תורה שלך, ויהיו הגדולים הנזכרים בו חשובים ככל שיהיו. אם יש ברשותך ספר שיצא לאור בהוצאה לאור מוכרת וזכויות היוצרים עליו פגו או שייכות לך והנך מוכן לוותר עליהם, אתה מוזמן להעלות אותם לכאן והם יתקבלו כאן בברכה. תודה על ההבנה, נחום - שיחה 17:10, 5 בנובמבר 2019 (IST)

בישול בתולדת חמה בשבת

בס״ד סיכום דעות המשנה הגמרא בבלי וירושלמי ודעות הפוסקים והלכה

בישול בתולדת חמה רבי יוסי ורבן שמעון בן גמליאל התירו וחכמים אוסרים טעם רבי יוסי ורבן שמעון המתירים שאין לחשוש כי היא חמה והיא תולדתה ולא יבוא אדם להחליף חמה באור וחכמים אוסרים אף על פי שהוא ורוב לא יחליפו שמא אחד כן יחליף ויבשל בתולדת האור בתלמוד בבלי אמר עולא הלכה כאנשי טבריה והוא סבור הלכה כרבי יוסי ורבן שמעון ככתוב בירושלמי ״סלקא מתניתין כמעשה שעשו אנשי טבריה״ ורב נחמן ורב חסדא ורבה אומרים הלכה כחכמים

הלכה הכריעו הפוסקים למעט רבי זרחיה הלוי שאמר הלכה כאנשי טבריה שאין הלכה כרבי יוסי ורבן שמעון וכותב רבינו חננאל אף על פי שדחה רבי יוסי ואמר שחמי טבריה תולדת האור הן שחולפים חמי טבריה על פתחו של גהינום הלכה כחכמים

ולי הקטן נראה הלכה כרבי יוסי ורבן שמעון הואיל ויש חילופי גרסאות בבבלי ויש את גרסת הרז״ה הגורס ״והא מעשה דאנשי טבריה וטעמא דבשבת הא מערב שבת מותר אלא מחלוקת בקרקע אבל בכלי דברי הכל מותר אם כן אפשר במסקנה שבבבלי הכריע כירושלמי ועוד שחכמי ארץ ישראל האמור בירושלמי ״רבנן דהכא״ היו גדולים ורבים מרבה רב חסדא ורב נחמן

תודה רבה השבח לקל שסייעני בכתיבת ערך זה תגובותיכם מוזמנות יעקב ארנסט (שיחה) 19:44, 24 במאי 2022 (IDT)

קבלה בידינו מרבותינו שמיום שנחתם השולחן ערוך של רבי יוסף קארו והמפה שפרש עליה מור"ם, עם הערותיהם של גדולי נושאי כליהם, מהפר"ח ומג"א ועד למשנה ברורה והחזו"א, אין רשות לבריה בעולם לחלוק עליהם וכל דבריהם הם עבורינו כהלכה למשה מסיני. כמו שאנחנו לא קראים שפוסקים הלכה מתוך המקרא, כך אנחנו לא פוסקים הלכה מתוך המשנה או מה שנראה לנו בהבנת התלמוד, ללא מקור בפוסקים. כמו כן, לפי כללי הפסיקה שקיבלנו מרבותינו, כמו שדברי בית שמאי במקום בית הלל אינה משנה, כך דברי הרז"ה נגד כל הפוסקים האחרים אינם כלום לפסוק על פיהם הלכה למעשה. בברכה,--נחום - שיחה 20:59, 24 במאי 2022 (IDT)

אלה דברי הראב״ד אך הרא״ש אומר ״יכול לבנות ולסתור בתלמוד אפילו לחלוק על דברי הגאונים״ והרמ״א גם כן פוסק כי אם אדם גמיר וסביר ויודע להכריע בראיות הרשות בידו״ ״ואפילו פסק פוסק אחר בעניין אחר יכול לסתור דבריו בראיות כל שכן כשיש בידו סיוע מאחד החולקים״ מכיון שכל הפוסקים לא הביאו דברי ירושלמי כלל ורק הסתכלו בבבלי ממילא אינם סותרים ראיה שאני הבאתי יעקב ארנסט (שיחה) 21:18, 24 במאי 2022 (IDT)

למי שלא הבין לגרסה א בבלי לא הכריע במחלוקת לגרסה ב של הרז״ה הבבלי מכריע כרבי יוסי ורבן שמעון יעקב ארנסט (שיחה) 21:21, 24 במאי 2022 (IDT)

כמו פה האם יש ישוב לראיה שכתבתי אם יש תשובה להעמיד דברי רבי ומורי הנה מה טוב יעקב ארנסט (שיחה) 17:51, 27 במאי 2022 (IDT)

אחזור שוב על דבריי בקצרה: מאחר והדבר תלוי בגרסאות שאין בידינו להכריע מהי הגרסא הנכונה וכן בסברותיהם של גדולי הראשונים שאין בידינו להכריע סברתו של מי נכונה, ומכיוון שהרז"ה הוא יחיד נגד שאר הראשונים, הכלל בידינו במקרה כזה הוא הלך אחר רוב הראשונים והפוסקים שהכריעו כדברי הרז"ה. ודו"ק. שבת שלום, נחום - שיחה 18:33, 27 במאי 2022 (IDT)

הראשונים היו צדיקים גדולים ויראי שמיים בודאי אף אחד מהגרסאות היא אינה שקר לעניין התלמוד הבבלי יותר מסתבר שהיה ספק כמי להכריע בהתחלה ובסוף התלמוד הגיע להכרעה והיא גרסת הרז״ה אך גם מצד גרסת הראשונים בה לא הוכרע ולפיכך פסקו על פי רב חסדא רבה ורב נחמן דאזלינן בתר רובה התלמוד הבבלי עצמו לא הכריע כן בלשון של ״והלכתא״ ותלמוד ירושלמי כן מכריע במסקנה שמותר וכל שאין הכרעה בבבלי ויש בירושלמי הלכה כירושלמי שבת שלום ומבורך יעקב ארנסט (שיחה) 18:49, 27 במאי 2022 (IDT)

בס״ד שבוע טוב הנה אמנה רק חלק מגדולי חכמי ארץ ישראל רבי ינאי רבי יהושע בן לוי לוי בר סיסי רבי אבא רבי יוחנן ריש לקיש רבי אלעזר רבי בנאה רבי חנינא בר חמא רבי אמי רבי אסי ועוד רבים חלקם של חכמים אלה או כולם פוסקים שמותר כעולא וברור כי הכרעת הירושלמי על פי רוב נעשתה בשכל ועוד שבדרבנן אזלינן לקולא

יעקב ארנסט (שיחה) 08:50, 29 במאי 2022 (IDT)

בואו תנו לי להסביר לכם מה אני אומר אם תסתכלו בפירוש המשניות לרמב״ם פרק ה׳ משנה ב׳ תראו שהוא פוסק שם הלכה כרבי יוסי למרות שבגמרא רב אמר הלכה כרבי יהודה ועל פי כללי הפסיקה רב ושמואל הלכה כרב באיסורי כך אומרים כל הפוסקים כולל הרמב״ם שבמשנה תורה בצורה מספיק מצחיקה פסק הלכה כרבי יהודה ואני יודע שהוא כותב שבפירוש המשניות נמשך אחרי פסקי רב חפץ גאון ועוד אבל זה לא מתרץ שרבי יהודה בן בתירא עצמו אומר שכך הלכה וברור כי הוא עדיף על רבי יוסי וכיון שכך הדרינן לכללא דרב ושמואל הלכה כרב באיסורי הנקודה היא שהרמב״ם פסק על פי מה שהיה לפניו ובמשנה נחלקו רבי יהודה ורבי יוסי והלכה כרבי יוסי כך פוסקי הראשונים מלבד הרז״ה שאף הוא לא היה חולק אם לא שגרסתו בבבלי היא להכריע כרבי יוסי ותלמוד ירושלמי לא היה מולם מלבד הרמב״ם ור״ש שבכל אופן נמשכו אחרי פסקי רבותיהם אבל כיון שכל גרסאות אלה והירושלמי כן נמצאים לפנינו אין הכרח כי אותם הראשונים צודקים כל האיסור הזה עד שהראיות ידחו ולא בקש הוא לא הלכתי ומכיון שאין דחיה זה לא יהיה אף פעם הלכתי יעקב ארנסט (שיחה) 18:09, 31 במאי 2022 (IDT)

אפילו כתוב כשרבי אסר להטמין את הצונן אמר לו רבי ישמעאל ״והלא הורה אבא״ זה רבי יוסי ״כי מותר להטמין את הצונן״ אמר רבי ״כבר הורה זקן״ אף פה הורו חשובים וגדולים מחכמי הגמרא בארץ ישראל מילא אני לא מבין הם בטח מבינים יעקב ארנסט (שיחה) 18:34, 31 במאי 2022 (IDT)

כבר אמרו חז"ל "אין לך אלא שופט שבימיך", וכל רבותינו בדורות האחרונים מימי הרי"ף ועד ימינו הורו שאין לפסוק כהירושלמי נגד הבבלי או נגד גאוני בבל או נגד הסכמת רוב רבותינו הראשונים שבית ישראל נשען על פסיקתם, לפי שכל בני הגולה בכל תפוצות ישראל בימינו הם תלמידי תלמידיהם של אמוראי בבל וגאוניה ותלמידיהם הראשונים. ומי שמורה אחרת בימינו אינו אלא מן המתמיהין.--נחום - שיחה 18:53, 31 במאי 2022 (IDT)

בבקשה תביא לי את הציטוט מהבבבלי לא תמצא כן בשום מקום שהבבבלי פסק נגד עולא יעקב ארנסט (שיחה) 19:05, 31 במאי 2022 (IDT)

הרי"ף, הרמב"ם והרא"ש בדורם הם כרבינו ורב אשי בדורם..--נחום - שיחה 05:23, 1 ביוני 2022 (IDT)

אני מביא לך כתובים מרבי מנחם מנדל הצ״צ ומה אתה מביא לי? יעקב ארנסט (שיחה) 19:51, 31 במאי 2022 (IDT)

אני מביא לך את מסורת הפסיקה המקובלת של כל הרבנים הגדולים בדורות הקודמים ובדורנו.--נחום - שיחה 05:24, 1 ביוני 2022 (IDT)

אני לא מבין בכלל לפי מה שאתה כותב למה בכלל מברכים השיבה שופטינו כבראשונה אנחנו מבקשים שסנהדרין הגדולה תחזור וידוע שכל עוד הייתה לא הייתה שום מחלוקת והייתה הלכה על פיהם כך כתוב בתורה ״מהמקום אשר יבחר ה׳״ אם הלכה יכולה להיפסק על פי כלל הראשונים לא היה שייך לברך ברכה זו הרי משיח לא מגיע כדי לפסוק אלא להשיב לב אבות על בנים ובנים על אבות אם כך הדבר מי רשאי בדור הזה לקחת על עצמו בדבר שנוגע לנפשות שמי שחולק ומורה נגד הסנהדרין דינו מוות לפסוק הלכה על פיו יעקב ארנסט (שיחה) 20:38, 31 במאי 2022 (IDT)

אנחנו מתפללים "השיבה שופטינו כבראשונה", כי מי ששולט בנו היום זה כנסת ושופטים שמחוקקים ושופטים שלא על פי התורה.--נחום - שיחה 05:22, 1 ביוני 2022 (IDT)

בסדר אין תשובה לראיות תיובתא דכל חכמי הראשונים מלבד הרז״ה והאחרונים תיובתא הלכה אם כן כרבי יוסי ורבן שמעון בן גמליאל עולא ורב נחמן הלכה כעולא באיסורי וכן עולא ורב חסדא הלכה כעולא שהיה גדול מרב חסדא רבי חנינא בר חמא ורבה הלכה כרבי חנינא בר חמא וכן לוי בר סיסי שהיה גדול מכל חכמי בבל שהצמח צדק הזכיר והלכה כעולא ולוי ורבי חנינא בר חמא הואיל ובבלי לא הכריע

שתי תשובות בדבר:

1. אין למדין מן הכללות ואפילו במקום שנאמר בהם חוץ
2. מנהג עוקר הלכה, ונהגו בכלל ישראל על פי פסיקות מרן השו"ע ורבותינו הראשונים (הרי"ף, הרמב"ם, הרא"ש ודעימייהו)

ותו לא מידי.--נחום - שיחה 10:22, 1 ביוני 2022 (IDT)

והתימא מדברי רבנו חננאל שבעצמו כתב בדף קמ״ז ע׳ ב׳ כי משנתנו פה של אנשי טבריה כרבי שמעון היא ואם כן לא אסרו להם חכמים מערב שבת אלא בשבת וכדברי הרז״ה ואז יוצא הלכה כרבי יוסי והוא לתומו חשב כיון שחלוקים רב נחמן רבה ורב חסדא על עולא הלכה כרבים ואילו עמד על דברי חכמי ארץ ישראל שאמרתי לא היה אומר כן יעקב ארנסט (שיחה) 08:15, 1 ביוני 2022 (IDT)

1)אז למה הביאו את כללי הפסיקה ושההלכה היא כרב חסדא ורבה ורב נחמן כי הם רבים ״אין למדין הלכה מן הכללות״ תשובתי היא מכרעת כי היא מעניין השאלה הם אומרים כי ההלכה היא כדעתם שהם הרוב ואני מוכיח כי הם לא הרוב לא בבניין ולא במניין 2)מנהג עוקר הלכה בתנאי כי ידעו שההלכה היא שמותר ונהגו אך כיון שנהגו כן על פי דברי הפוסקים בלי עיון בתלמוד אין מנהג עוקר הלכה כדברי תוספות על מה שאמר רבי יוסי ״איסור נהגו בו ובאו רבן גמליאל וזקנים והתירו״ יעקב ארנסט (שיחה) 11:07, 1 ביוני 2022 (IDT)

את כללי הפסיקה הביאו כדי להסביר לך חלק מהשיקולים שעמדו לנגד פוסקי ההלכה ומשום "יגדיל תורה ויאדיר", לא כדי שאתה או אנטי נבוא ונכריע על פיהם נגד ההלכה הפסוקה והמקובלת. כמו כן, המנהג שנהגו לאסור הוא על פי הפוסקים וידעו שההלכה היא שאסור ולכן נהגו, והמנהג הוא ראייה שכן היא ההלכה. כמובן שאם היו נוהגים לחלל שבת על זה נאמר מנהג אותיות גהנם, וד"ל. בברכה, נחום - שיחה 11:11, 1 ביוני 2022 (IDT)

הרי"ף, הרמב"ם והרא"ש בדורם הם כרבינו ורב אשי בדורם אמת ויציב אך אינם כרבינא ורב אשי בדורם של רבינא ורב אשי יעקב ארנסט (שיחה) 11:13, 1 ביוני 2022 (IDT)

בזה אתה חולק על מרן הבית יוסף, שכתב שלא כדבריך.--נחום - שיחה 11:31, 1 ביוני 2022 (IDT)

אתה צודק ועל זה הרא״ש כותב ״ואם לא ידע הדיין במחלוקת הגדולים והוא לא בר הכי (שהרי הראשונים והגאונים אף פעם לא חולקים על חכמי הגמרא) שיוכל להכריע אם נראו דברי האחד לרוב החכמים ואיהו פסיק כאידך היינו טועה בשיקול הדעת ואם אי אפשר לעמוד על הדבר אינו חוזר ומה שפסק פסק״ יעקב ארנסט (שיחה) 11:17, 1 ביוני 2022 (IDT)

אם המנהג היה ראיה גם היה הרב עובדיה פוסק כי מותר ללכת במטרייה שפתוחה מערב שבת אך דווקא הוא כרב מקל לא התחשב בזה שכתב החתם סופר כי יהודי אירופה נהגו היתר בדבר בוודאי שגם בתולדת החמה חכמי ישראל נהגו כדבריהם אז על איזה סוג מנהג אתה מדבר? יעקב ארנסט (שיחה) 11:21, 1 ביוני 2022 (IDT)

אני מדבר על המנהג שנהגו בכל מקום שהתלמוד הבבלי ופסקי מרן השו"ע הגיעו אליהם.--נחום - שיחה 11:27, 1 ביוני 2022 (IDT)

״ בארץ ישראל עד סוף תקופת הגאונים החשיבו את התלמוד הירושלמי כעיקר ופסקו הלכה כמוהו אף נגד הבבלי. פרקוי בן באבוי, תלמיד תלמידו של רב יהודאי גאון, התפלמס עם בני ארץ ישראל על סמכות הירושלמי ורצה שייכנעו למרות גאוני בבל ולפסקי התלמוד הבבלי. בסוף תקופת הגאונים נתבטלו ישיבות ארץ ישראל, ואף גאון ארץ ישראל שלח את בנו ללמוד אצל רב האי גאון. מאז גברה מסורת הבבלים ותלמודם גם על ארץ ישראל[22]״ כל הדורות האלה מאות אלפי יהודים צדיקים ותלמידי חכמים נהגו כדעת התלמוד ירושלמי נגד הבבלי ואתה מסרב למצוא להם זכות? שסמכו על דברי רבותיהם וזה מנהג אמיתי כי פה זה המסורת יעקב ארנסט (שיחה) 11:26, 1 ביוני 2022 (IDT)

הנה אתה עצמך מודה לדבריי ומביא ראייה להם. קרא שוב את מה שהרגע כתבת. "מאז גברה מסורת הבבלים ותלמודם גם על ארץ ישראל". ותו לא מידי.--נחום - שיחה 11:28, 1 ביוני 2022 (IDT)

אבל אני מודה כן רק בתנאי שהתלמוד הבבלי הכריע במחלוקת וקובע את ההלכה כאן הובאה המחלוקת בין עולא לרבה רב חסדא ורב נחמן בלא הכרעה ותלמוד בבלי של רז״ה כן מכריע כעולא וגם רבינו חננאל שדבריו דברי קבלה גורס כן אף על פי שלא פוסק כן שזה טעות גמור ותלמוד ירושלמי מכריע גם כעולא אז מה מסתבר יותר שהתלמוד הבבלי הסתפק בהתחלה ולא הכריע וחזר להכריע כעולא או שפסק בתחילה כעולא וחזר לספק אחר כך זוהי המשמעות של ספיקא דרבנן וספיקא דרבנן נקטינן לקולא ועוד רבי יוסי נימוקו עימו ועוד שרבן שמעון ואנשי טבריה סבורים כן אי אפשר להתעלם מכל זה יעקב ארנסט (שיחה) 11:36, 1 ביוני 2022 (IDT)

אבל רוב הראשונים חלקו על גירסת רבינו חננאל, הרי שגירסתו בזה לא נתקבלה להלכה. ובמה שהכריעו הרי"ף, הרמב"ם והרא"ש אינו נידון כספק אלא כוודאי. ומה שרבי יוסי נימוקו עמו וגם אנשי טבריה סבורים כן היה ידוע לרבותינו הראשונים ואעפ"כ פסקו לחומרא, ומי אנחנו שנבוא אחר המלך לחלוק עליהם?--נחום - שיחה 12:02, 1 ביוני 2022 (IDT)

רבינו חננאל אפילו פסק כרבי אליעזר נגד חכמים אפילו שרב נחמן דרש משם רבי יוחנן הלכה כחכמים ולו אין סימוכין כמו שאני מביא לדברי ואומרים על דעתו שהיא לגמרי לגיטימית אז לי בטח יש הרבה יותר יעקב ארנסט (שיחה) 11:43, 1 ביוני 2022 (IDT)

מה שלרבינו חננאל מותר, לך אסור. כשתהיה רבינו חננאל, או אפילו רבי עקיבא אייגר, נדבר. לרבי עקיבא אייגר היו קושיות הרבה יותר משלך על דברי הש"ס והוא נשאר בצ"ע ולא העז לחלוק על רבותינו הראשונים מכח קושיא כזו או אחרת. אני מציע שתקרא בהזדמנות את ספריו ואת גליון הש"ס שלו ותראה איזה קושיות עצומות הוא הקשה ואעפ"כ לא מלאו ליבו לחלוק ולפסוק אחרת.--נחום - שיחה 12:04, 1 ביוני 2022 (IDT)

בעניין מה שמותר מה שמותר הוא מותר אך ורק על פי הלכה ומה שמותר על פי הלכה לא יכול שיהא מותר לאחד ולשני לא מבלי להיכנס למחלוקת על חכמת הפילוסופיה שעמדה בין הרמב״ם לחכמי הראשונים רבינו אשר עצמו כתב ואני חוזר כי אם יביא ראיות גם אם זה רק מראיית דעתו רשאי לחלוק אפילו על דברי הגאונים כתוב בתהילים ״ודובר אמת בלבבו״ אני לא יכול להורות שלא על פי דעתי כי אז בליבי אני כופר באמת יעקב ארנסט (שיחה) 12:13, 1 ביוני 2022 (IDT)

אם אינך יכול להורות, אל תורה. מי שאינו מסוגל לבטל דעתו בהלכה לדעת רבותיו, אסור לו להורות.--נחום - שיחה 12:21, 1 ביוני 2022 (IDT)

ומה שרוב ראשונים חלקו מצד גרסתם ולא שאמרו שגרסת רבינו חננאל שגוייה לא ימצא אף ראשון שיגיד כן ולמה שאשמע לך בכלל ולא לרבנו חננאל שדבריו דברי קבלה כותב ברא״ש אפילו נגד בה״ג יעקב ארנסט (שיחה) 12:17, 1 ביוני 2022 (IDT)

לא לי אתה שומע כאן, אלא לדברי כל רבותינו הראשונים שגרסו שלא כרבינו חננאל, וגם דבריהם דברי קבלה. ומימינו לא שמענו על פוסק הלכה מגדולי הדור בעבר או בהווה שישנה את ההלכה בגלל גרסה שמצא באחד הראשונים או באחד מכתה"י נגד המקובל בהלכה.--נחום - שיחה 12:23, 1 ביוני 2022 (IDT)

אני מאמין שהעניין הוסבר על דיו אין צורך להוסיף כלום נחום נוקט אף על פי שספיקא דרבנן כי ספק אם גרסת הרז״ה ורבינו חננאל נכונה או שאר הראשונים בדברי הבבלי על פי מה שהסברתי האם הבבלי הסתפק והכריע או הכריע והסתפק לאחר מכן הלכה ככלל הראשונים על פי דברי מרן אני נוקט הלכה כרבי יוסי ורבן שמעון וספיקא דרבנן כי המחלוקת באיסור היא דרבנן והלכה כדברי המיקל בדרבנן על כן נוקטים סלקא מתניתין כמעשה שעשו אנשי טבריה והם דברי הירושלמי ומנהגם של כל בני ישראל וחכמים שעימם משנחתם תלמוד ירושלמי עד סוף תקופת הגאונים כשבטלו ישיבות מישראל

טעם ההלכה כבבלי נגד הירושלמי כותב הרי״ף משום שהבבלי בתראי וראו את דברי הירושלמי וחלקו עליהם אבל פה המחלוקת היא בין אמוראי בבל בדור השלישי לגדולי חכמי ישראל ואמוראי בבל שאחרי דורם של רב נחמן רבה ורב חסדא לא התערבו ואין כאן בתראי כלל וכלל וכיון שבטל טעם בטל הדין ככותב הרבי שכשטעם הדין ידוע ממילא כשבטל טעם בטל הדין יעקב ארנסט (שיחה) 12:32, 1 ביוני 2022 (IDT)

מרן השו"ע הוא בתראי והלכה כבתראי.--נחום - שיחה 12:36, 1 ביוני 2022 (IDT)

ואין כאן ספיקא דרבנן כי אין בידינו כתב ידו של רבינו חננאל לדעת שלא נפלו שיבושים וטעויות בדבריו שבידינו., ומאחר ולכל רבותינו הראשונים והאחרונים יש גרסה אחרת, קבלתם תכריע.--נחום - שיחה 12:38, 1 ביוני 2022 (IDT)

מכבר הסברתי כי אין אף ראשון שימציא גרסא מדעתו ואם באנו להכריע גרסת מי נכונה בטח אין אנו מוסמכים יותר על הגאונים שלמדו מפי האמוראים עצמם ואפילו הם לא כתבו בשום מקום כן יעקב ארנסט (שיחה) 12:37, 1 ביוני 2022 (IDT)

מרן הוא מהראשונים לא מהאמוראים יעקב ארנסט (שיחה) 12:38, 1 ביוני 2022 (IDT)

ולכן הוא בתראה והלכה כדבריו במקום שהכריע בין התנאים והאמוראים.--נחום - שיחה 12:40, 1 ביוני 2022 (IDT)

ראשונים לא יכולים לחלוק על אמוראים אם כן לי יש לגיטימציה לחלוק על מרן בעצמי גם בלי ראיות לפחות הרא״ש הגיוני כותב בתנאי שיביא ראיות אפילו אם רק מראיית דעתו עכשיו אתה אומר לא יעקב אתה יכול לחלוק גם מעצמך לא צריך את התלמוד כלל יעקב ארנסט (שיחה) 12:43, 1 ביוני 2022 (IDT)

הוא לא חלק עליהם, הוא הכריע ביניהם. גם אתה מודה שהם נחלקו בדבר והוא הכריע. נחום - שיחה 15:32, 1 ביוני 2022 (IDT)

דף קמ״ז עמוד ב׳ רבנו חננאל ״ אע"פ דתנינן סתמא כר"ש לית הלכתא כוותיה דהא בפירוש נמי תנינן סתמא כוותיה (לעיל שבת דף לח) . מעשה שעשו אנשי טבריא כו' (ואע"ג דאמר עולא הלכה כאנשי טבריא הא אמר ליה רב נחמן תברינהו לסילונייהו אנשי טבריא) ואוקימנא כר"ש.״ יעקב ארנסט (שיחה) 12:46, 1 ביוני 2022 (IDT)

כמה מצחיק אפילו בתלמוד בבלי של הראשונים יש סתירות בין הסוגיות עצמן דף ל״ט ע׳ א׳ ״ והא מעשה שעשו אנשי טבריא תולדות חמה הוא ואסרי להו רבנן לאנשי טבריא [אע"ג דדחי ר' יוסי ואמר תולדות אור הן קי"ל כת"ק אמר רב חסדא מדאסרו להו רבנן]״ פה רבנו חננאל אומר כמו כל הראשונים ״מעשה שעשו אנשי טבריה״ בדף קמ״ז ע׳ ב׳ הוא אומר סלקא מתניתין כמעשה שעשו אנשי טבריה ואפילו כך אומר זה לא הלכה תרתי דסתרי הרי הגמרא בעצמה אומרת אם סלקא מתניתין כמעשה שעשו אנשי טבריה אסיפא קאי ולסייע לרבי יוסי יעקב ארנסט (שיחה) 12:53, 1 ביוני 2022 (IDT)

״ מעשה שעשו אנשי טבריא כוהביאו סילון של צונן לתוך אמה של חמין אמרו להם חכמים אם בשבת כחמין שהוחמו בשבת ואסורין ברחיצה ובשתיה אם ביום טוב כחמין שהוחמו ביום טוב ואסורין ברחיצה ומותרין בשתיה:״ ״ ת"ר נותן אדם חמין לתוך הצונן ולא הצונן לתוך החמין דברי בית שמאי ובית הלל אומרים דבין חמין לתוך הצונן ובין צונן לתוך החמין מותר בד"א בכוס אבל באמבטי חמין לתוך הצונן ולא צונן לתוך החמין״ ״ אמר רב הונא בריה דרב יהושע חזינא ליה לרבא דלא קפיד אמנא מדתני רבי חייא נותן אדם קיתון של מים לתוך ספל של מים בין חמין לתוך צונן ובין צונן לתוך חמין״ ״אמר ליה רב הונא לרב אשי דילמא שאני התם דמיפסק כלי אמר ליה מערה איתמר״ יעקב ארנסט (שיחה) 13:12, 1 ביוני 2022 (IDT)

״ אם אינך יכול להורות, אל תורה. מי שאינו מסוגל לבטל דעתו בהלכה לדעת רבותיו, אסור לו להורות״ אתה מוזמן לאמר זאת לרב יהודה לרבה בר רב הונא רב חסדא רב אשי מר בר רב אשי הרמב״ם הרא״ש גם רש״י לעיתים חלק על רבותיו תאמין לי לא חסרים חכמים שחלקו גם על הרבנים שלהם כולל הגאון הרוגוטשובי שהוכרח גם אף שהוא לא רצה והוא כותב כן לחלוק על הרמב״ם גם רבי יוחנן חולק על רבי ינאי לעיתים תשלול מהם את הזכות להורות הלכה תראה מה יקרה לך אתה מתקיף כיהודי הרוצה ובוחר בתורה ברצון האלוקי וה׳ חפץ בכך שהרי כתוב ״אלה ואלה דברי אלוהים חיים הם והלכה כבית הלל״ אבל גם בית שמאי חפץ בהם השם יתברך שחלקו לשמו והוכיחו אחריו כמו אברהם אבינו בשעתו שיצא נגד כל העולם והוכיח אותם להאמין בה׳ ״מוכיח אחרי כפי תהיה״ מי שמוכיח אחרי ה׳ יתברך ה׳ אומר עליו כמו שהוא מדבר כך הפה שלי מדבר כפי השם הוא יעקב ארנסט (שיחה) 13:42, 1 ביוני 2022 (IDT)

במחילה, לא זכיתי להבין מילה אחת ממה שכתבת כאן.--נחום - שיחה 15:33, 1 ביוני 2022 (IDT)

כתוב שכשנמנו ורבו בית שמאי על בית הלל ההלכה הייתה כבית שמאי ממילא אם אותם חכמי ישראל היו במחיצה אחת והיו נמנים עם חכמי בבל המתירים נגד האוסרים ממילא הייתה ההלכה נקבעת כתלמוד ירושלמי אבל הם היו בארץ ישראל לפיכך הם לא נמנו זה טעם הלכתי לגיטימי? שבגלל שחכם לא היה בשעת המחלוקת והורה הלכה במקום אחר מהחולק שלא נספור אותו?! יעקב ארנסט (שיחה) 13:49, 1 ביוני 2022 (IDT)

לא הבנתי מילה אחת ממה שכתבת כאן, במחילה.--נחום - שיחה 15:34, 1 ביוני 2022 (IDT)

״מה שהיה הוא שיהיה״ וגומר רש״י ״ בכל מה שהוא למד בדבר שהוא חליפי השמש אין בו חידוש לא יראה אלא מה שהיה כבר שנברא בששת ימי בראשית אבל ההוגה בתורה מוצא בה תמיד חדושי טעמים כענין שנאמר (משלי ה) דדיה ירווך בכל עת מה הדד הזה כל זמן שהתינוק ממשמש בו מוצא בו טעם וכן מצינו במסכת חגיגה שאמר רבי אליעזר בן הורקנוס דברים שלא שמעתן אזן במעשה מרכבה״ מה לעשות רש״י צודק יעקב ארנסט (שיחה) 13:59, 1 ביוני 2022 (IDT)

עם זה אני מסכים. תמיד יש מה לחדש וגם אני הקטן ממשיך ללמוד תורה ותמיד מוצא מה לחדש בה. אבל לא מפני שאנו מדמין נורה כן הלכה למעשה היפך כל רבותינו.--נחום - שיחה 15:35, 1 ביוני 2022 (IDT)

אני זוכר את עצמי בן ארבע סבא מצד אבא שלי היה כופר והוא אמר לי באנו מהקוף הייתי מספיק חכם בגיל ההוא לדעת שהוא משקר עכשיו אני בן עשרים ושלוש דמיינו לעצמכם כמה התקדמתי מאז יעקב ארנסט (שיחה) 14:20, 1 ביוני 2022 (IDT)

אכן התקדמת הרבה. ועדיין יש לך הרבה להתקדם עד שתגיע לדרגת קטני תלמידיהם של רבותינו הראשונים, שכולם ראו דברי עולא ודברי רב נחמן ודברי הרז"ה ופסקו כרב נחמן נגד עולא.--נחום - שיחה 15:57, 1 ביוני 2022 (IDT)

״ במחילה, לא זכיתי להבין מילה אחת ממה שכתבת כאן.״ אתה תקפת אותי כיהודי ועכשיו כותב איני מבין כמה מדהים יעקב ארנסט (שיחה) 15:50, 1 ביוני 2022 (IDT)

אני אומר לך שאני מפחד להמרות את פי ה׳ ואתה מביא לי את רבותינו הראשונים?! יהודה ועוד לקרא? אתה חושב שאיני מודע לכך שאני חולק על דברי הראשונים והאחרונים מלבד הרז״ה?! אני מודע בהחלט ואני עושה כי אני מפחד מלעבור על רצון ה׳ אז למה אני אפיקורוס או וגם הרא״ש כי הרי הוא בעצמו אמר ״רשאי לחלוק מראיית דעתו״ יעקב ארנסט (שיחה) 15:55, 1 ביוני 2022 (IDT)

רבותינו הראשונים וכן השו"ע ונושאי כליו הם אלו שה' שלח לדורותינו ללמד אותנו מהו רצונו.--נחום - שיחה 15:58, 1 ביוני 2022 (IDT)

רא״ש מסכת סנהדרין פרק ד׳ סימן ו ״ והיכא שנחלקו שני גדולים בפסק הלכה לא יאמר הדיין אפסוק כמי שארצה ואם עשה כן זהו דין שקר. אלא אם חכם גדול הוא גמיר וסביר ויודע להכריע כדברי האחד בראיות ברורות ונכוחות הרשות בידו. ואפילו אם פסק חכם אחר בענין אחר יכול החכם לסתור דבריו בראיות ולחלוק עליו כאשר כתבתי למעלה כ"ש אם יש לו סיוע מאחד מן החולקין.״ יעקב ארנסט (שיחה) 16:01, 1 ביוני 2022 (IDT)

"אם חכם גדול הוא". האם רבי עקיבא אייגר לא היה חכם גדול ממך? האם יש לך יכולת לתרץ את קושיותיו של רבי עקיבא אייגר? ואפילו הוא ביטל דעתו בפני הראשונים, שכן אמרו חז"ל: אם ראשונים כבני אדם" וכו'.--נחום - שיחה 16:04, 1 ביוני 2022 (IDT)

כמו כן הרא"ש דיבר דווקא בדיני מונות ולא באיסור והיתר.--נחום - שיחה 16:07, 1 ביוני 2022 (IDT)

ה׳ שלח את החכמים ללמד כמו שכתוב שהשם נותן חכמה בחכמים כמו המשל למי תתן כסף בהלוואה לעשיר או לעני לעשיר כך ה׳ נותן חכמה במי שהוא חכם לב אני יודע מה אני ומה אני יכול לעשות עם מה שניתן לי יעקב ארנסט (שיחה) 16:07, 1 ביוני 2022 (IDT)

אם אתה כל כך בעל גאווה להחשיב את עצמך ליותר גדול מהרי"ף, הרמב"ם, הרא"ש והשו"ע, אז אני מרים ידיים.--נחום - שיחה 16:09, 1 ביוני 2022 (IDT)

זה לא הבדל אין חילוק בין שחולק על דברי הגאונים בדיני או באיסורי המחלוקת היא עם אותו גאון להיפך באיסורים לחשוש אפילו עד אחד נאמן בממון כדי להוציא צריך שניים למה נבראו כשרויות? יעקב ארנסט (שיחה) 16:12, 1 ביוני 2022 (IDT)

אני גאה במה שאני מייצג ובאופן בו אני מסדר את טענותי לא בחכמתי יעקב ארנסט (שיחה) 16:13, 1 ביוני 2022 (IDT)

חיברתי את חכמי ישראל עם חכמי בבל והעמדתי את האמת שהרוב מתירים תולדת חמה אני חושב שגם המהר״ל מפראג שהיה בעד ביטוי חופשי גם היה אוהב את האופן בו אני חולק ובצורה מספיק מצחיקה הרמב״ם כן כותב שלתלמיד חכם ששנה ולמד יש לנהוג בעצמו הערכה ומותר עד שמינית שבשמינית של גאווה אני אמרתי שאני מה שאני לא אמרתי שאני גדול מחכמי הראשונים בטח לא מהרמב״ם הרי״ף והרא״ש יעקב ארנסט (שיחה) 16:18, 1 ביוני 2022 (IDT)

אם אינך גדול ממרן הבית יוסף, הרי שעליך לעשות כמוהו. מה הוא ביטל דעתו בפני דעת הרי"ף, הרמב"ם והרא"ש, אף אתה עשה כן.--נחום - שיחה 16:22, 1 ביוני 2022 (IDT)

אבל כן כשאין ויכוח אינטליגנטי יש רק התקפות אישיות בגלל זה נוח לכולכם להוקיע אדם יהודי תלמיד חכם מלהודות בעובדות ההיסטוריות יעקב ארנסט (שיחה) 16:21, 1 ביוני 2022 (IDT)

הוויכוח הוא על דרכי הפסיקה, לא התקפות אישיות. תלמיד חכם ניכר בגישתו לפסיקת הלכה. מי שמחדש גישת פסיקה חדשה (להכריע על פי שינויי נוסחאות או על פי הירושלמי נגד כל רבותינו הראשונים והאחרונים) מעיד על עצמו שאינו תלמיד חכם. על זה הוויכוח, על דרכי הפסיקה, לא עליך אישית.--נחום - שיחה 16:24, 1 ביוני 2022 (IDT)

מבקש מחילה אם לקחת את זה אישית. אני רק נזעקתי להגן על כבודם של רבותינו ועל כך יצא קצפי.--נחום - שיחה 16:26, 1 ביוני 2022 (IDT)

״אם חכם גדול הוא״ באמת למדתי את מסכת שבת עשר שנים ואני יודע את כולה אורכה לרוחבה ״משניות גמרא תוספתא ראשונים אחרונים תלמוד ירושלמי אין דבר בכל דיני שבת שאינו תחת ידי״ עובדה שכך אמרתי לרבי יהודה ירוסלבסקי כשבחן אותי וכל דבר ששאל עניתי לו נכון ובהתאם כתב על כך הסמכה יפה ומהודרת יעקב ארנסט (שיחה) 16:28, 1 ביוני 2022 (IDT)

אכן בידיעת מסכת שבת כוחך עולה על שלי עשרות מונים. אולם לא משום זה אבטל את דעת השו"ע בפני דעתך.--נחום - שיחה 16:31, 1 ביוני 2022 (IDT)

רבי ומורי הגרש"ז אויערבאך בוודאי היה בקי בהלכות שבת לא פחות ממרן החזו"א, כפי שיראה כל המתבונן בספריו ובשיעוריו של מו"ר, ולמרות זאת כשהיתה מחלוקת ביניהם בנושא הלכתי, ביטל את דעתו שלו בפני דעת מרן החזו"א ונשא ונתן לפניו באגרותיו כתלמיד בפני רבו.--נחום - שיחה 16:34, 1 ביוני 2022 (IDT)

אני לא מבזה את חכמינו אני משבח ומעריך אותם לאין שיעור הם אבותינו אבל ה׳ הוא אבא ראשון הוא אבא שלי שלך של אביך ושל כל החכמים כולל משה רבנו ואברהם אבינו ואני בטוח שזה רצונו יעקב ארנסט (שיחה) 16:32, 1 ביוני 2022 (IDT)

מדוע הינך כה בטוח שרק אתה צודק וכולם חוץ ממך טועים? והרי הם בוודאי היו בקיאים בשיקול הדעת טפי מינן, והרי השאלה כמי להכריע במחלוקת היא עניין לשיקול הדעת.--נחום - שיחה 16:35, 1 ביוני 2022 (IDT)

כתבת על דרכי הפסיקה רבינו יונה בעליות אומר ״כל מקום שלא הוכרע הלכה בבבלי והוכרע הלכה בירושלמי הולכים אחרי הירושלמי״ יעקב ארנסט (שיחה) 16:38, 1 ביוני 2022 (IDT)

ועל זה אמרו חכמינו: "אין למדים מן הכללות" נחום - שיחה 16:39, 1 ביוני 2022 (IDT)

אוקי כל הטעמים והראיות פה פעם אחרונה 1)גרסת הרז״ה והראשונים האם התלמוד הכריע וחזר לספק או היה בספק והכריע ספיקא דרבנן וספיקא דרבנן לקולא 2)רבינו חננאל גורס כמו כל הראשונים ועם זאת אומר כמו הירושלמי שמשנתנו סלקא כמעשה שעשו אנשי טבריה אז למה ההלכה לא כך? לא יודע 3)גרסת הראשונים הכריעה על פי רוב של רב חסדא רבה ורב נחמן אבל לא אמרו שכך הכריעה הגמרא ובתלמוד ירושלמי הכריע התלמוד הלכה כעולא וכל שאין הכרעה בבבלי ויש בירושלמי הלכה כירושלמי 4) מן הברייתא של בית הלל ובית שמאי למדנו שאם היו מביאים אנשי טבריה בכלי שני או שהיה מפסיק כלי כדברי רב הונא בר נתן לרב אשי גם בשבת היה מותר להם לשתות ואין הבדל בשבת בין שתייה לרחיצה בשבת אין היתר של אוכל נפש יוצא שלדברי חכמים אם מותר בשתיה מותר גם לרחוץ כל גופו ולכן אמר רבינו חננאל שמשנתנו כרבי שמעון ולא פסק כן למרות שרבינא ורב אחא אומרים הלכה כרבי שמעון בכל שבת הייתי אומר בטח במקום דסתם לן תנא כוותיה אבל לא רק ה׳ יודע למה

לאור כל זה לא יכולתי שלא לפסוק כדברי חכמינו של ארץ ישראל והרז״ה להגדיל שמו יתברך ולהאדיר התורה ולומדיה

יהיו תשובות הגיוניות אקבל אבל אי אפשר להתעלם ולומר ״הם גם ידעו״ זה לא תירוץ יעקב ארנסט (שיחה) 16:55, 1 ביוני 2022 (IDT)

מה אתה רוצה מהראשונים אני לא מבין האם אתה היית פוסק כעולא נגד רב חסדא רבה ורב נחמן אם אני הייתי רואה את הדברים ואת המחלוקת בצורה הזו ברור שגם אני הייתי פוסק כמו הרוב אבל זה ברור כי מה שנמצא לפני לא נמצא לפני אותם הפוסקים אחרת היו פוסקים כמו רבי יוסי ורק על העיקרון הזה מושתתות מאות מחלוקות לאורך כל הדורות כל אחד קיבל מרבותיו לזה היה גרסא אחת לזה אחרת

מעניין שהרי״ף והרמב״ם פסקו הלכה שאם בני בבל נהגו שלא מצד ההלכה כמו אייתרא (חלב) ובני ארץ ישראל נהגו היתר שמצד העובדה שבני בבל מחומרא אוסרים ולא מדין רק במקום שהיה מנהג לאסור יש לנהוג שאסור אך במקום שאין מנהג הלכה שמותר לא דומה לעניין פה כי זו מחלוקת בין חכמי בבל לחכמי בבל וישראל ולא מחלוקת של בני בבל ובני ישראל אבל שווה להזכיר יעקב ארנסט (שיחה) 18:06, 1 ביוני 2022 (IDT)

אני אולי הייתי פוסק כעולא, אבל הם כבר פסקו כרב נחמן. אני לא יודע למה פסקו כמוהו נגד עולא. איך אני יכול לבוא ולחלוק על פסיקה שלהם? האם אני גדול כמוהם?--נחום - שיחה 22:18, 1 ביוני 2022 (IDT)

זה הבדיחה הכי טובה ששמעתי בחיים שלי אז אתה אומר שאם לא היו ראשונים ופוסקים שהיו מכריעים במחלוקות בגמרא והיה רק אתה בלי כל הסימוכין שהבאתי אני אתה היית פוסק כמו עולא נגד הרוב של רב חסדא רבה ורב נחמן אבל מכיון שיש את כל הראשונים חוץ מהרז״ה אתה לא יכול עם ראיות לפסוק שלא כדעתם

כי אתה אומר הייתה לגיטימציה לפסוק כעולא דמיקל בדרבנן אפילו נגד הרוב אם לא היו ראשונים ואחרונים אבל אם יש ראשונים ואחרונים גם אם הרוב מיקל והמיעוט מחמיר והראשונים פסקו כמיעוט זה הלכה (עזוב שהם אמרו שזה הרוב) זה ברור שיש פה טעות בשיקול הדעת כי הטעם לפסיקה משמש לי ולא להם כי הרוב מיקל וגם רב אחא ורבינא פוסקים כרבי שמעון ועל זה הדרך הלכה כבתראי אבל אתה אומר לא מצחיק מאוד יעקב ארנסט (שיחה) 08:23, 2 ביוני 2022 (IDT)

חבל מאוד שדברי תורה נראים בעיניך כבדיחות ושזה מצחיק אותך. הייתי פוסק כעולא לא מדעתי אלא מכח ראיות הרז"ה ודברי הירושלמי שהבאת, ולא קבעתי שכן הייתי פוסק בוודאות אלא בדרך אפשר ומן השיקולים שהצגת בדבריך.--נחום - שיחה 08:33, 2 ביוני 2022 (IDT)

כנראה לא עקבת אחרי מה שכתבתי השאלה הייתה אם במקום של הראשונים היית פוסק כעולא לבד נגד רב נחמן רב חסדא ורבה יעקב ארנסט (שיחה) 08:46, 2 ביוני 2022 (IDT)

ואתה אמרת כן לא על הראיות אלא על הראשונים יעקב ארנסט (שיחה) 08:48, 2 ביוני 2022 (IDT)

הראשונים ראו את כל הראיות. הרי"ף ןהרמב"ם והרמב"ן כולם הכירו את התלמוד הירושלמי ומצטטים אותו בספריהם במידת הצורך. ולכן, במקומם, הייתי כנראה פוסק כעולא וכהירושלמי וכפי שאתה עצמך טענת נגדם לעיל.--נחום - שיחה 12:04, 2 ביוני 2022 (IDT)

ועכשיו אתה שאלת ״האם אני גדול כמוהם?״ ברור שלעניין השאלה אינך גדול מהראשונים כמו שאני איני גדול מהראשונים אך הראשונים גם אינם גדולים מהאמוראים ואפילו כך הם מכריעים במחלוקותיהם כי אם לא יכריעו זה ינהג כך וזה כך ונעשים שתי תורות בישראל וזה בעייה מה לעשות צריך להכריע אבל כדי להכריע צריך את כל העובדות וברור שלי יש עובדות שלראשונים לא היו ואני אומר אם היה להם הם היו פוסקים הלכה כמוני יעקב ארנסט (שיחה) 08:55, 2 ביוני 2022 (IDT)

כל העובדות שיש לך היו יודועות גם לראשונים. היה להם ירושלמי והם ידעו כל מה שאתה יודע ויותר.--נחום - שיחה 12:06, 2 ביוני 2022 (IDT)

אני לא מבין אפילו על מה השיחה ממשיכה כל הנקודות סוכמו אין מה להוסיף יעקב ארנסט (שיחה) 09:46, 2 ביוני 2022 (IDT)

השיחה ממשיכה רק בגלל שאתה מתעקש לעמוד על דעתך נגד כל הראשונים ואני מתעקש להגן על כבודם של הראשונים. רק בגלל הזה השיחה ממשיכה.--נחום - שיחה 12:05, 2 ביוני 2022 (IDT)

קודם כל לא כל הראשונים הרז״ה כן מתיר יהי זכרו ברוך אחד דעתי שאני עומד עליה היא דעת תורה היא דעת חכמי התורה אמוראי הירושלמי

מסופר בגמרא שהיה דיון האם מותר לעיזים לצאת צרורות בשבת מביאה הגמרא שתי ברייתות אחת אומרת מותר ואחת אומרת אסור ומתרצת הגמרא לא קשה זה מדובר שיוצאות עיזים צרורות ליבש וכאן שיוצאות לחלב שהקשר של חלב רפוי ויש לחשוש שמא יפול ויטלטל ד אמות ברה״ר בא רב יוסף ואמר הוצאתם את התנאים מהעולם שהרי במשנה במפורש כתוב כי רבי יהודה מתיר ליבש ולא לחלב ורבי יוסי אוסר אלא... הנקודה היא אפילו האמוראים שיודעים את כל המשניות בכל זאת ״שכחו״ זאת אומרת לא העלו את זאת המשנה ולכן הדיון היה במה שהיה לפניהם בבריתות כך גם הראשונים אפילו הרז״ה שחלק זה היה רק בגלל שהגרסה שהייתה לפניו פסקה הלכה כרבי יוסי אין לצפות מהראשונים שלא התייחסו לדברי הירושלמי שבסוגיא לא הובאו דברים אלה שכן יקחו את הדברים בשיקול דעת אבל באתי אני וכמו רב יוסף אני אומר הוצאתם את חכמי ישראל מהעולם לא לא לא לא לא אתם לא תגידו שהלכה כרבה ורב חסדא ורב נחמן שהם הרוב כשהרוב האמיתי של אמוראי ישראל כמו רבי יוחנן רבי אבא רבי יוסי האחרון רבי מנחם ריש לקיש רבי אלעזר רבי יהושע בן לוי רבי ינאי ואלעזר בנו רבי אמי ורבי אסי בר קפרא רבי מני רבי יונה רבי יוסה אלה היו גדולים שבגדולים ואני בוטח עליהם ואם טעו הקולר בטוח יהיה בצווארם ולא בשלי

זה כבר לא תלוי בשיקול הדעת זה כבר דבר משנה ובין שאני טעיתי ובין שהם טעו הדין הוא שנינו פטורים יעקב ארנסט (שיחה) 14:01, 2 ביוני 2022 (IDT)

מדברי הרא״ש עצמם ״אם הואילו לו דברי רבי ינאי לדחות את רב ורבי יוחנן לא יועילו לו לדחות דברי שמואל ורבה בר בר חנה! ובגרסאות שלנו לא נמצא רבי ינאי אלא רבי אלעזר בר ינאי אם כן ראיות רב אלפס דחויים״ אותו עיקרון אותו שורש אותה מחלוקת בדיוק יעקב ארנסט (שיחה) 14:07, 2 ביוני 2022 (IDT)

הרבי מלובביץ׳ אף הוא אומר על חסידי חב״ד שאין יושנים בסוכה ״אלה דברים שהיו אנשים מחפשים לעורר מחלוקת לא מצד שם שמיים אלא זה הסטרא אחרא״ גם פה עד סוף תקופת הגאונים כן נהגו היתר על פי פסק חכמי הירושלמי הרבי בעצמו נותן לי לגיטימציה על פי מה שהוא אומר זה דברים שהיו שזה מחלוקת לשם שמיים יעקב ארנסט (שיחה) 14:13, 2 ביוני 2022 (IDT)

https://www.kikar.co.il/380692.html ״ מרן שר התורה: כל אחד אם יש לו ראיות ברורות אז הוא צריך לפסוק כמו שהוא מבין, רק לא כל אחד ראוי לכך לחלוק על הראשונים. ואת זה רציתי להעיר לך שזה לא מוכרח.״ תודה רבה הרב חיים קנייבסקי זכר צדיק לברכה יעקב ארנסט (שיחה) 15:09, 2 ביוני 2022 (IDT)

לא היה גם החזון איש יחיד בדורו שסבר שיש מצווה להצביע ״ככל אשר יורוך״ רבים החכמים אשר מימיהם לא היו בקלפי יעקב ארנסט (שיחה) 17:03, 2 ביוני 2022 (IDT)

״א"ל ר' חייא לרב בר פחתי לא אמינא לך אכי קאי רבי בהא מסכתא לא תשייליה במסכתא אחריתי דילמא לאו אדעתיה דאי לאו דרבי גברא רבה הוא כספתיה דמשני לך שינויא דלאו שינויא הוא״ שנבין כשרבי חייא אומר לרב כי לא ישאל את רבי במסכת שבת שאם לא היה רבי אדם גדול היה מביישו בשאלה שלא עוסק בה רבי השתא ״האי מסכתא״ אז למעשה כיון שאני למדתי עשר שנים במסכת שבת ואין דבר שאיני יודע בו רבי חייא למעשה משווה אותי במסכת הזאת לפחות לרבינו הקדוש בדורו לא אני אמרתי זאת רבי חייא אמר כך ומי כמוהו יודע שהיה מסדר מתניתות ״כל דלא מיתנייא דבי רבי חייא ורבי אושעייא דילמא משבשתא היא״ יעקב ארנסט (שיחה) 17:13, 2 ביוני 2022 (IDT)

ומי לנו כמו דוד המלך שלמד רק שני דברים מאחיתופל וקרא לו ״ואתה אנוש כערכי אלופי ומיודעי״

שני דברים מאן נינהו (מה הם)?

אמר לו: 'דוד, למה אתה יושב לבדך ועוסק בתורה, אין דברי תורה מתקימין אלא בחברים',

ודבר שני אמר לו: 'כשתלך להתפלל, רוץ, כאדם ההולך אחר המלך'" יעקב ארנסט (שיחה) 17:21, 2 ביוני 2022 (IDT)

כן זה עוד שבת בה נשאר במחלוקת אלא אם כן בת קול תרד ותגיד הלכה כמאן יעקב ארנסט (שיחה) 12:21, 3 ביוני 2022 (IDT)

רבי ינאי שמע פעם רוכל אחד אומר מי רוצה לקנות את סם החיים? יצא אליו שילם לו והרוכל אמר לו ״מי זה האיש״ וגומר ״נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה״ אמר רבי ינאי תמיד ידעתי את הפסוק הזה אך לא ידעתי שהוא פשוט עד כדי כך שאפשר למכור אותו אם רבי ינאי שהיה מגדולי אמוראי ישראל רבו של רבי יוחנן ולמד מרבינו הקדוש אומר כך איך אתה נחום מצפה מרבותינו הראשונים שיבינו עד כמה פשוטים הראיות שאני אומר? יעקב ארנסט (שיחה) 16:50, 3 ביוני 2022 (IDT)

יהי רצון שנזכה כולנו לקבל את התורה בשמחה ובפנימיות. שבת שלום וחג שמח.--נחום - שיחה 18:37, 3 ביוני 2022 (IDT)

בס״ד אילו שהם חדשות בנושא? יעקב ארנסט (שיחה) 13:35, 19 ביוני 2022 (IDT)

חדש אסור מן התורה.--נחום - שיחה 05:59, 20 ביוני 2022 (IDT)

רק אעדכן שברוך השם חג השבועות עבר עליי בשמחה ובפנימיות. איך אצלך?--נחום - שיחה 06:00, 20 ביוני 2022 (IDT)

כששאלתי מה חדש התכוונתי האם כבודו פנה לברר את הנושא עם רבנים פוסקים שמוסמכים לדון בעניין אחרי שבועיים של בירור בטח הייתה נמצאת תשובה אם יש ליישב את כל הקושיות אבל אני רואה שכבודו לא מעוניין בחקר האמת כמו שהוא אומר שהוא יעקב ארנסט (שיחה) 10:02, 20 ביוני 2022 (IDT)

או האם באמת כל תלמידי החכמים של דורנו לא יכולים עלי? יעקב ארנסט (שיחה) 10:04, 20 ביוני 2022 (IDT)

אחרי שאמרתי לך כל מה שהיה לי מה לומר ולא קיבלת את דבריי, מה אתה עוד רוצה שאגיד?--נחום - שיחה 10:07, 20 ביוני 2022 (IDT)

כל הרבנים שדיברתי עמם אמרו לי שהעיקר להלכה כדברי מרן השו"ע ושאר הפוסקים, וכפי שכבר הסברתי וחזרתי והסברתי לך לעיל באריכות.--נחום - שיחה 10:12, 20 ביוני 2022 (IDT)

אני מקבל את דבריך בתנאי שהם מבוררים זה לא תירוץ לאמר שהם ידעו ופסקו בכל אופן אחרת במסכת בבא מציעא נחלקו אביי ורבא אם תחילתו בפשיעה וסופו באונס חייב ורבינו חננאל פסק שם כאביי ואמר על אף הכלל שבכל מקום אביי ורבא הלכה כרבא חוץ מיע״ל קג״ם כאן הלכה כאביי ומה שתירץ רבא בגדר שינויא הוא ואשינויא לא סמכינן כאן אפילו תירוץ של שינויא אין אתה אומר לי ״הם ידעו״ ואתה רוצה שאני אסמוך על זה בעניין הרבנים שאמרת אפילו אתה מודה שהם מבטלים את דבריהם לדברי מרן השולחן ערוך ובמילא אין דעתם דעה כלל כמו שלא מונים את תלמידי רב במחלוקת רב ושמואל ואומרים הלכה כרב דהלכה כרבים כי דעת תלמיד מבוטלת היא אצל דעת הרב יעקב ארנסט (שיחה) 10:24, 20 ביוני 2022 (IDT)

אני אחזור על דבריי, בפעם המאה: זה שיש לך קושיא ועדיין לא מצאת תירוץ זו לא סיבה לפסוק אחרת ממרן השולחן ערוך. שלום וכל טוב.--נחום - שיחה 15:06, 20 ביוני 2022 (IDT)

דבר מעניין שבגרסת הרשב״א התלמוד הירושלמי גורס שאין הלכה כאנשי טבריה ואף על פי כן חכמי ארץ ישראל פסקו כרבי יוסי זה מוכיח כי מחלוקתם של אנשי טבריה ושל רבי יוסי שניים הם ולא אחד ככתוב בתלמוד הבבלי עצמו כי חמי טבריה תולדות האור הן כי הם חולפים על פתחו של גיהנום נראה מגרסא שרבי יוסי לדברי הירושלמי אפילו מתיר תולדת האור כן כתב גם היפה עיניים ולכן אמרו חכמי ארץ ישראל תולדת חמה מותרת ולא הלכה כרבי יוסי יעקב ארנסט (שיחה) 10:35, 20 ביוני 2022 (IDT)

אני רק רוצה כי המחלוקת הזאת תיגמר למען בורא עולם ועם ישראל ככל שיותר אנשים יעסקו בזה ככה הסיכוי למצוא את התשובה אם אני צודק או טועה יעלה עם כל העובדות הפרוסות פה מתבקש כי הלכה תולדת חמה מותרת אבל מה אם יש עוד עובדות? יש הרבה מה לשקול יעקב ארנסט (שיחה) 11:16, 20 ביוני 2022 (IDT)

רגע אחד האם יכול להיות שהאיסור הוא מצד מוליד על פי מה שכתב רבינו ברוך בספר תרומות בעניין פשטידא? וגם לדעת הרשב״א יהיה אסור כי יש פה סרך מלאכה? יעקב ארנסט (שיחה) 14:56, 20 ביוני 2022 (IDT)

כן? אחרי שכתבתי טעם אפשרי מצאת לך זמן לקנטר אותי? זה נקרא ״ואהבת לרעך כמוך״? יעקב ארנסט (שיחה) 15:23, 20 ביוני 2022 (IDT)

הדברים לא נכתבו לקנטר, אלא מאהבת האמת. קבל האמת ממי שאמרה.--נחום - שיחה 16:02, 20 ביוני 2022 (IDT)

אבל זה ברור הרי שמכיון שאני אפילו לדבריך מבין יותר בהלכות שבת ממך שאני אהיה הראשון שימצא היגיון בדברי מרן הבית יוסף ולא כמו שאתה מנסה לומר עלי שאני מבזה אותו ואת כלל הראשונים

לכל הראשונים מגיע כבוד וכן כל חכמי ישראל בכל הדורות מצווה ורצוי להסביר את דבריהם בהגינות וכבוד אבל לא מספיק רק להאמין צריך גם לעשות יעקב ארנסט (שיחה) 15:31, 20 ביוני 2022 (IDT)

רק מי שמכניע ומבטל עצמו בפני רבותינו הראשונים זוכה להבין את דבריהם. כך קיבלנו מרבותינו. מי שבא במטרה לחלוק עליהם, לא.--נחום - שיחה 16:03, 20 ביוני 2022 (IDT)

אוקי אני הבנתי את הבית יוסף ולא אני לא ביטלתי את עצמי אבל אני מבין למה הוא פסק שתולדת חמה אסורה

שנינו יודעים שאור החיים הקדוש פסק להלכה שאין איסור מוליד לא ביום טוב ולא בשבת על פי מה שכתב על מה שאמרו חכמים ״אם כך אף בשבת מותר״ הוא לא פוסק הלכה כרבי יוסי פה אמנם אבל הטעם של מוליד לא קשור לבית יוסף לא תהיה קושיה אם כן אבל לאור החיים הקדוש יהיה קשה יעקב ארנסט (שיחה) 16:25, 20 ביוני 2022 (IDT)

שבקיה לאור החיים הקדוש שאיהו גברא רבה ודחיק ומוקים אנפשיה. הנושא, אבל, איננו איסור מוליד או לא איסור מוליד, אלא כיצד ניגשים לפסוק הלכה כאשר יש מחלוקת בגמרא, וכל רבותינו הראשונים (מלבד אחד) פסקו הלכה באופן אחד, ולפניהם הגרסא בגמרא היתה מתאימה לפסיקתם, ואחד הראשונים גרס אחרת בגמרא ופוסק אחרת מכולם, ואתה הראשון אדם תיוולד גילית ירושלמי שפוסק אחרת מכל הראשונים, ונדמה לך שהם פסקו כפי שפסקו רק בגלל שלא ראו את הירושלמי שלך, ושאם היו רואים את הירושלמי הזה היו פוסקים אחרת, האם בגלל זה אנחנו נבוא לפסוק הלכה כהירושלמי נגד כל רבותינו הראשונים (מלבד אחד) ונגד מרן השולחן ערוך. זה הנושא ועל זה הווכיוח, ועד שלא תחזור בך בוויכוח הזה ותקבל את האמת ממי שאמרה, אין לי רצון להתווכח אתך בנושא יותר.--נחום - שיחה 16:32, 20 ביוני 2022 (IDT)

אבל מאחר וגם אור החיים הקדוש מודה שמכיון שנקטו עם ישראל ביד הבית יוסף בכל מקום שנהגו כן יש להמשיך לנהוג כדעת הבית יוסף אבל בכל מקום שיש צד ספק מקילים שדבר שספיקא דרבנן הוא ונקטינן לקולא יעקב ארנסט (שיחה) 16:30, 20 ביוני 2022 (IDT)

אם אנחנו הולכים לחזור למי חלק על מי הנה אסדר שוב פעם

תנאים רבי יוסי ורבן שמעון מול חכמים אמוראים עולא רבי חנינא בר חמא ולוי ועוד (אמוראי ארץ ישראל) מול רב נחמן רבה ורב חסדא (אמוראי בבל) גאונים גאוני ישראל פסקו לדורותיהם הלכה כתלמוד ירושלמי וגאוני בבל נחלקו בקבלה לקבלת הרז״ה הכריע הבבלי כי תולדת החמה מותרת לשאר הראשונים מחלוקת ואזלינן בתר רב נחמן רבה ורב חסדא מרן פסק הלכה כראשונים כטעמו יעקב ארנסט (שיחה) 17:04, 20 ביוני 2022 (IDT)

עכשיו כשכתבתי על המוליד התייחסתי לזה

״ולדבריו אפילו בחמה אסור דהוה ליה נולד. ואינו מחוור. דאם כן למה התירו לתת לתוך הכוס, דמכל מקום הרי הוא נפשר בתוך הכוס והרי הוא נולד בשבת ואסור. ועוד דהא פירות דלאו בני סחיטה נינהו סוחטין לכתחילה (לקמן קמג, ב. קמד, ב), ואפילו תותים ורמונים היוצא מעצמן אם לאוכלין מותר (לקמן קמג, ב). אלא לעולם לא אסרו אלא לרסק ביד מפני סרך מלאכה.״

אלה דברי הרשב״א ואפשר להבין את הדמיון יעקב ארנסט (שיחה) 17:07, 20 ביוני 2022 (IDT)

הדבר שלא הבנתי באמת בדברי הבית יוסף למה המחלוקת פה שונה מדבר שאינו מתכוון כי כתוב בירושלמי על ״ולא יטמיננה בחול ובאבק דרכים״ ״שניא היא שעושה חריץ אילו אמר בקמח יאות״ זאת אומרת זהו דבר המתכוון שהרי עושה חריץ בכוונה כדי להטמין בה הביצה ״סלקא מתניתין כמעשה שעשו אנשי טבריה״ זאת אומרת התנא ששנה ״ולא יטמיננה״ וגומר סבור שהלכה כרבי יוסי כפי שביארתי שאם הלכה כאנשי טבריה מעשה דאנשי טבריה אסיפא קאי

אז בגדול השאלה היא למה הירושלמי טועה? יעקב ארנסט (שיחה) 18:35, 20 ביוני 2022 (IDT)

זה לא שהירושלמי טועה, אלא שלא ניתן להקשות מהירושלמי על הראשונים. הראשונים לא משועבדים לירושלמי ויש מקומות שאינם פוסקים כמוהו במקום שיש בו מחלוקת תנאים ואמרואים ולא נפסקה הלכה בבבלי.--נחום - שיחה 14:22, 21 ביוני 2022 (IDT)

כנראה שלא הבין נחום מהתחלה אבל הדיון היה מהי ההלכה לא כתבתי שיש להורות למעשה לעשות נגד הבית יוסף והפוסקים אבל כן אמרתי שההלכה היא שתולדת חמה מותרת

דבר דומה יש בדברי הצמח צדק כשהוא מדבר על סימני טהרה בעופות ״וכל זה להלכה אבל למעשה אין לסמוך ויש לאכול רק עוף טהור במסורת״ ידוע גם שחכמים התייחסו למושג בכמה מקורות כמו בתלמיד המורה במקום רבו שאינו חייב מיתה אלא אם הורה הלכה בדרך הלכה למעשה ״אבל פשוט שניתן לחלוק על רבו שראינו בהרבה מקומות בגמרא בהם נחלקו אמוראים עם רבותיהם״ יעקב ארנסט (שיחה) 13:56, 21 ביוני 2022 (IDT)

אם כך, יש לך כנראה בעייה בהבנת המילה "הלכה" בשפה העברית. במקרים בהם משתמשים במילה "הלכה" בהקשר שאתה משתמש בו, זה תמיד אך ורק במסגרת הביטוי "כן נראה להלכה אבל לא למעשה", וכמו שכתב הצ"צ בציטוט שהבאת.--נחום - שיחה 14:20, 21 ביוני 2022 (IDT)

לטעמי הלכה כמו הצמח צדק שפסק הלכה כרבי יוסי אבל לא מטעמו שאם רבי יוסי סובר להלכה מותר תולדת חמה הצמח צדק פוסק להלכה שאין היתר בתולדת חמה אבל הצמח צדק פסק להלכה כדברי הרשב״א שמותר לעשות פעולה אסורה אף אם מתכוון אם אינו צריך את הפעולה האסורה בשביל הפעולה המותרת ממילא אם אדם יכול לבשל בחמה הוא אינו צריך לפעולה האסורה שהיא בישול בתולדת חמה בשביל הפעולה המותרת כן אמר רבינו הגדול בסוף פרק האורג בחידושי הש״ס יעקב ארנסט (שיחה) 14:03, 21 ביוני 2022 (IDT)

״וזה ודאי נגד השלטי גיבורים והרשב״א דלדידהו מותר בכהאי גוונא אפילו בדבר שמינו ניצוד כמו צבי וכל שכן בזבובים. ומדין הדבורים שהביא הטור דשרי כי לא מיכוון משמע כהרשב״א וכן כתב הפרי מגדים״ סוף אז הצמח צדק פוסק כדעת הרשב״א יעקב ארנסט (שיחה) 14:09, 21 ביוני 2022 (IDT)

הגענו לסוף והמסקנה אתון דעבידון כמרן עבידו כמרן ואנא עביד כדברי הצמח צדק יעקב ארנסט (שיחה) 14:34, 21 ביוני 2022 (IDT)

״ אם כך, יש לך כנראה בעייה בהבנת המילה "הלכה" בשפה העברית. במקרים בהם משתמשים במילה "הלכה" בהקשר שאתה משתמש בו, זה תמיד אך ורק במסגרת הביטוי "כן נראה להלכה אבל לא למעשה", וכמו שכתב הצ"צ בציטוט שהבאת.״

ההלכה נקבעת על פי כללים הלכתיים ידועים כגון ״יחיד ורבים הלכה כרבים״ ״הלכה כדברי המיקל בעירוב״ ״הלכה כרבי יוסי מחבירו״ ההלכה אינה מתחשבת במנהג ומה שעשו העם והמנהג אינו רשאי לעקור כותב רבינו החתם סופר אפילו איסור דרבנן אבל כשנהגו להחמיר היינו שעל פי ההלכה יש היתר והמנהג לאסור בזה תלוי במקום ובזמן המנהג יכול להיות טוב

בהקשר שלנו אני בסך הכל מלמד זכות על העושים כדברי התלמוד הירושלמי ותאמין לי הבית יוסף מעדיף לטעות בדעתו ושיהודים לא עוברים על רצון ה׳ מאשר לצדוק ושיהודים חס וחלילה עוברים על רצון ה׳ כל הדורות שהזכרתי מחתימת התלמוד הירושלמי עד לסוף תקופת הגאונים יעקב ארנסט (שיחה) 09:29, 26 ביוני 2022 (IDT)

רק עכשיו ראיתי במסכת ברכות ״ ואמר רב יהודה שלשה דברים מקצרים ימיו ושנותיו של אדם מי שנותנין לו ס"ת לקרות ואינו קורא בכוס של ברכה לברך ואינו מברך והמנהיג עצמו ברבנות ס"ת לקרות ואינו קורא דכתיב (דברים ל, כ) כי הוא חייך ואורך ימיך כוס של ברכה לברך ואינו מברך דכתיב (בראשית יב, ג) ואברכה מברכיך והמנהיג עצמו ברבנות דא"ר חמא בר חנינא מפני מה מת יוסף קודם לאחיו מפני שהנהיג עצמו ברבנות:״ וכל מילה מיותרת יעקב ארנסט (שיחה) 14:40, 26 ביוני 2022 (IDT)

בס״ד לא יאמינו הקוראים מצאתי ממצא מרעיש והבניין שבנו הפוסקים על רבינא קרס

בשולחן ערוך אורח חיים סימן שי״ח סעיף ג׳ אומר הכף חיים ״כתב הרמב״ם (פ״ט דין ג׳) המבשל בחמי טבריה וכיוצא בהם פטור דהוי כתולדות חמה. וכ״ה בגמ׳ וכ״מ במשנה פ"ט דנגעים. ובסנהדרין (דק"ח ע״א) אמרינן דנשתיירו מהמבול ואפשר דמ"מ הו"ל כתולדת חמה״

ואני אומר אפשר דמכל מקום חמי טבריה הם תולדת האור ומידי ספיקא דאורייתא אפילו שרחוק לא נפקינן מינה ולא יתכן להתעלם מזה והמבין יבין יעקב ארנסט (שיחה) 21:38, 13 ביולי 2022 (IDT)

כן ולנחום אין מענה לזה לא שזה משנה לו הרי כמה קל לומר עלי שאני הרשע פה ולהתעלם מחכמי התלמוד אבל אני יודע מי אני מה כוונותי ולמה אני אומר וגם ה׳ יודע וזה מספיק לי יעקב ארנסט (שיחה) 18:04, 14 ביולי 2022 (IDT)

גם רבי שלמה לוריא שהיה גדול בדורו פסק כמו רבן שמעון בן גמליאל והיה לו את התלמוד הבבלי והירושלמי אך לא הגיע למסקנת שארי הפוסקים והוא בהחלט צודק גם אם המגן אברהם אומר כי אין דבריו מוכרחים יעקב ארנסט (שיחה) 18:06, 14 ביולי 2022 (IDT)

ועל זה הדרך אמר ישעיה הנביא ״ שְׂאוּ מָרוֹם עֵינֵיכֶם וּרְאוּ מִי בָרָא אֵלֶּה הַמּוֹצִיא בְמִסְפָּר צְבָאָם לְכֻלָּם בְּשֵׁם יִקְרָא מֵרֹב אוֹנִים וְאַמִּיץ כֹּחַ אִישׁ לֹא נֶעְדָּר.״ רק כדי להדגיש זה הצד של רבי יוסי לא סתם אמר עליו איסי בן יהודה ״רבי יוסי נימוקו עימו״ אמר שמואל כוכב אחד יום שניים בין השמשות ושלשה לילה אנו מסתכלים לשמיים לדעת מתי מוצאי שבת ולא נסתכל לשמיים לראות מהיכן הביצה מתבשלת ועל זה הדרך אסמכתא יעקב ארנסט (שיחה) 16:00, 17 ביולי 2022 (IDT)

נחום יום כיפורים מגיע לטובתך אני מבקש שתפסיק להתחמק ותתחיל להיות רציני זה אם אתה רוצה להיחתם בספר החיים יעקב ארנסט (שיחה) 15:20, 29 בספטמבר 2022 (IDT)

יש לך טעות סופר, כתבת "נחום" במקום "יעקב ארנסט". לא שאני יודע למה אתה מתכתב כאן עם עצמך, אבל אם זה עוזר לך, מי אני שאפריע. שיהיה לך גמר חתימה טובה וכל טוב, נחום • שיחה 15:32, 29 בספטמבר 2022 (IDT)

אה אז חזרת בך בסוף? יעקב ארנסט (שיחה) 15:46, 29 בספטמבר 2022 (IDT)

רק אתה מודע שאם אני איחתם לטובה זה בגלל שדעתי להתיר תולדת חמה היא האמת כפי שה׳ רואה אז זה אומר שאם אתה לא סובר כמו האמת אתה לא תיחתם לטובה אמת יש רק אחת ואתה יודע מה בוא וננסה שנינו אני בדרך שלי ואתה בשלך נתראה ואני אגיד מה היה בגורלי בשנה יעקב ארנסט (שיחה) 15:52, 29 בספטמבר 2022 (IDT)

אני מאחל לך שאתה וכל בני ביתך תיחתמו לאלתר לחיים טובים. זייט געזונט און שטארק.--נחום • שיחה 16:47, 29 בספטמבר 2022 (IDT)

שומר אבידה

בס״ד סיכום דעות החכמים בדין שומר אבידה והלכה

שומר אבידה רבה אמר כשומר חינם ורב יוסף אמר כשומר שכר דכולי עלמא לא פליגי בפרוטה דרב יוסף שאם הגיע עני פטור מצדקה שהעוסק במצווה פטור מן המצווה רב יוסף אמר הנאה שלו ושל בעלים אי לכך הוא שומר שכר ורבה אמר אין הדבר מצוי אי לכך הוא שומר חינם

תוספות פסקו הלכה כרבה ורבינו אשר הביא דעתם וכתב שבעל הלכות גדולות ורבינו חננאל ורבן אלפסי פסקו כרב יוסף ולא הכריע הבית יוסף כותב שמדברי רבינו אשר נראה שנוטה כרב יוסף וכן פוסק בשולחן ערוך ששומר אבידה כשומר שכר ברם הרמ״א כתב שיש האומרים (תוספות) כי שומר אבידה כשומר חינם לאור הסתייגות זו כותב השפתי כהן שלא הוכרעה ההלכה ואם נגנבה האבידה או אבדה מלבד במקרה שהיא בהמה שאז אבידה פשיעה היא אם לא ששמר שמירה כדרך השומרים אין מוציאים מידו

ולי הקטן נראה הלכה כרבה בנגנבה שקרובה לאונס והלכה כרב יוסף באבידה הקרובה לפשיעה ודווקא כדברי רבי מאיר האומר שאינו חייב להכריז אלא עד כדי שידעו בו שכניו אבל אחרי כן לכשעבר השיעור הלכה כרבה השבח לקל שסייעני בכתיבת ערך זה תגובותיכם מוזמנות יעקב ארנסט (שיחה) 10:57, 25 במאי 2022 (IDT)

ולי הקטן נראה ש"אין דעה שלישית מכרעת".--נחום - שיחה 13:34, 27 במאי 2022 (IDT)

אין שום התנגדויות? יעקב ארנסט (שיחה) 09:48, 27 במאי 2022 (IDT)

ויקיטקסט איננו בית מדרש, ולהבעת התנגדויות או הימנעות מהבעתן בפורום זה אין משמעות כלשהי. אנחנו עוסקים כאן בהעלאת טקסטים שכתבו קדמונינו הראשונים ורבותינו האחרונים. והרוצה להחכים, יעסוק בדיני ממונות, והרוצה לעסוק בדיני ממונות, ישמש תלמידי חכמים העוסקים בתחום. בברכה, נחום - שיחה 10:05, 27 במאי 2022 (IDT)

אני רוצה ללמוד ולהחכים גם אני אז אני רוצה לשמוע גם דעות נוספות והסברים למה אני טועה יעקב ארנסט (שיחה) 10:45, 27 במאי 2022 (IDT)

אשריך יעקב, כל הכבוד על בירור ההלכה לשורשה ועומקה! אני חושב שיהיה קשה לך למצוא בפורום הזה מתדיינים נוספים, כי אין פה הרבה משתמשים קבועים באתר, וגם המשתמשים לא בהכרח רוצים לדון בנושאי הלכה (כי לא באו לפה בשביל זה).

אני חושב שאם תפנה לפלטפורמה אחרת שמיועדת לזה תמצא לך פרטנרים לדיון. לא מזמן צירפנו קישורים בדפי הגמרא לאתר 'שיתופתא' שאני חושב שיתאים לך בדיוק. כמו כן, יש פורומים מסוימים שזו מטרתם, ואני לא מספיק מכיר, אולי את זה של אוצר החכמה. יש גם קבוצת פייסבוק בשם "בית מדרש ישראלי" שאולי תעניין אותך. מקווה בשבילך ולצורך הדיון הפורה שתקבל את אחת ההצעות שלי. שלום אורי • שיחה • כ"ו באייר ה'תשפ"ב • 13:22, 27 במאי 2022 (IDT)

הטעות שלך היא בכך שהינך ממהר לפסוק הלכה בטרם שימשת תלמידי חכמים ולמדת מהם את דרכי ההוראה.--נחום - שיחה 13:23, 27 במאי 2022 (IDT)

אני שימשתי תלמידי חכמים ולמדתי במשך עשר שנים את הדברים עליהם אני מדבר ואני לא מוציא פסק מפי בלי שאני בטוח כי הוא הישר בעיני ה׳ יתברך במיוחד כשאני מורה הלכה למעשה אני חושב שזה די ברור מעצם הויכוח והצורה בה אני מביא את ראיותי אני אף פעם לא ביזיתי את חכמי ישראל יעקב ארנסט (שיחה) 15:22, 27 במאי 2022 (IDT)

אם כך, כיצד זה הינך פוסק הלכה בניגוד לדרך הפסיקה המקובלת בעם ישראל במאה השנים האחרונות?--נחום - שיחה 15:46, 27 במאי 2022 (IDT)

אני מחוייב מההלכה להורות את האמת כפי שהיא בעיני אני לא יכול להתעלם מדעות הראשונים גם הרז״ה גם אם הוא יחיד זאת אומרת בעיני אם אני מורה ההיפך מדעתי אני מסיט מהאמת ואני כופר בה׳ יתברך ואני מטעה את הרבים יש הרבה דברים שאני שוקל בפרט את כללי ההלכה עם זאת אני לא קורא לאף אחד מהראשונים כופרים כי גם הם חייבה אותם דעתם עיניהם להורות כן ואם לא הם יראו בעיניהם ככופרים ״איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמיים זאת מחלוקת בית הלל ובית שמאי״ ועם זאת כתוב ״ראוי היית לחוב בעצמך על שעברת על דברי בית הלל״ ונכון שאני עדיין יכול לטעות אבל אני מחוייב לעשות את חלקי ואז אפילו אם טעיתי אני אנוס בדבר ושומר שכר פטור באונס אני רוצה להיות בגן עדן כמו שאני רוצה שכולם יהיו יעקב ארנסט (שיחה) 16:29, 27 במאי 2022 (IDT)

עצם הטעות מתחילה כשחושבים שאדם שחולק על הראשונים והאחרונים הוא מבזה אותם אין הדבר כן יהודי ירא שמיים אמיתי חייב לאמר על פי הנראה בעיניו וזה למה החכמים חולקים אפילו הרמב״ן פעם אמר ״ח״ו אל ישמע לדברי רבינו הגדול בזה״ על רבן אלפסי והדבר ידוע כי הרמב״ן מחבב ביותר את דברי הרי״ף אבל הוא בעיניו היה חייב לחלוק יעקב ארנסט (שיחה) 16:34, 27 במאי 2022 (IDT)

חז"ל גם אמרו ש"משרבו תלמידי בית שמאי ותלמידי בית הלל שלא שימשו את רבותיהם כל צרכם, רבתה המחלוקת בישראל". הרי שלמרות שהם קרו, שנו ושימשו תלמידי חבמים, אך מאחר ולא שימשו כל צרכם נאמר עליהם רח"ל "תלמיד שלא הגיע להוראה ומורה עליו נאמר" וכו'. וצור ישראל יצילנו משגיאות ויראנו בתורתו נפלאות ויזכנו שלא תצא תקלה מתחת ידינו.

כאשר זכיתי אני נקטן לשמש את רבותיי גדולי הדור הקודם, למדתי מהם עד כמה חובה עלינו לקיים מנהגי הדורות הקודמים ופסיקותיהם וליישבם על פי ההלכה המסורה בידינו. כך היא דרכה של תורה, ולא למהר לעקור ולהרוס ו"לחדש" חידושים בפלפולים שאין אנו יודעים אם הם לאמיתה של תורה. והסימן המסור בידינו מרבותינו לדעת אם פלפולנו אמית אם לאו, אחד הסימנים החשובים הוא מה שנמסר לנו מחכמי המשנה, "אם לקיים דברי חכמים, הן". ולא נאמרו הדברים במי שבא לקיים דברי חכם אחד בניגוד לכל החכמים האחרים. ואני את המסור בידי מרבותיי כתבתי.--נחום - שיחה 16:50, 27 במאי 2022 (IDT)

אני קיבלתי הסמכה מרבי יהודה ירוסלבסקי וברור הדבר שהוא לא היה מסמיך אותי להורות בלי שהיה מאמין כי אני ראוי לכך לעניין מה שאמרת על אמונת חכמים היא דבר נפלא ביותר וטוב מאוד אבל גם כתוב ״וצדיק באמונתו יחיה״ ומפרש מצודת דוד ״ ואפילו צדיק יחיה הוא במה שמאמין בהאל לחשוב שהכל בא ממנו בחפצו ולא יתלה הדבר בזכות עצמו וכח זרועו״ יעקב ארנסט (שיחה) 17:05, 27 במאי 2022 (IDT)

חשבתי גם טוב להוסיף כי הרבי באגרות קודש כתב לרב מרדכי אליהו כי רבי יהודה ירוסלבסקי הוא הסמכות הרבנית העליונה בארץ ישראל יעקב ארנסט (שיחה) 17:25, 27 במאי 2022 (IDT)

ומכיוון שכך, אני ממליץ לך בחום לכתוב לרב ירוסלבסקי (שהינני מכבדו ומעריכו ביותר למרות שלא זכיתי להכירו אישית). כתוב לו והצע לפניו את חידושיך והצעותיך וראה מה ישיב. כך משמשים תלמידי חכמים ולומדים מהם את דרכי ההוראה. כדאי לך גם לענ"ד להציע לו שאם אין זמנו בידו להשיב לך, שיפנה אותך לאחד מתלמידיו המובהקים ותתכתב איתו. בברכה, נחום - שיחה 17:29, 27 במאי 2022 (IDT)

נכון אני עושה כך ואם אני לא אומר משמו אז אתה יודע שאני אומר על דעת עצמי אני רק השבתי על מה שאמרת ״תלמיד שלא הגיע להוראה״ אבל ברור הדבר שאחלוק על אף שהוא מורה אחרת כי האמת לפי עיני מחייבת אותי כמו כל חכם וחכם כבר הזכרתי את הרמב״ן ויש עוד הרבה כידוע היה אפילו מקום בו רבינו תם חולק על כל הראשונים והבית יוסף הכריע כמותו יעקב ארנסט (שיחה) 17:42, 27 במאי 2022 (IDT)

אם אתה סבור שבידך לחלוק על רבותיך המובהקים, אפילו מבלי שעיינת בדבריהם וטרחת ליישב את דעתם, אני מרים ידיים.--נחום - שיחה 17:45, 27 במאי 2022 (IDT)

בגלל זה אני מדבר אם אנשים כדי לראות אם יש ישוב לדברים כי קצרה ידי יעקב ארנסט (שיחה) 17:48, 27 במאי 2022 (IDT)

אם כך הדבר, אני מציע שתתרכז ותתמקד בשאלות שיש לך ובמה שקשה לך על דברי רבותינו, במקום ישר לחלוק עליהם כפי שאתה עושה. במקום להגיד שנראה לך שלא כדבריהם, תסביר מה הבעייה במה שהם כתבו ותנסה לעמול כדי להבין למה הם כתבו כפי שכתבו. נחום - שיחה 17:59, 27 במאי 2022 (IDT)

המפתח להבנת דברי רבותינו הוא ההכרה ברוחב דעתם ובקוצר דעתנו, ובנסיון לעמוד על דעתם כפי יכולתנו.--נחום - שיחה 18:00, 27 במאי 2022 (IDT)

נכון ורק אתה חושב שאני אמצא את התשובה בעצמי כשהתייגעתי עשר שנים של לימוד כתלמיד ישיבה ולא מצאתי? ״עזוב תעזוב עמו״ כתוב בתורה לא? יעקב ארנסט (שיחה) 18:02, 27 במאי 2022 (IDT)

אתה חייב להסכים שבסופו של יום אם גדולי הדור עצמם לא מוצאים ישוב לקושיה אז נאמר ״תיובתא דמר תיובתא״ אתה לא יכול להגיד ״רב חסדא דעתו קצרה מלהבין את דעת רב הונא רב יהודה קצרה דעתו מלהבין את דעת שמואל״ כשיש דברים בגו הגמרא תכריע ולא תגיד ״הוא לא הבין נכון״ יעקב ארנסט (שיחה) 18:10, 27 במאי 2022 (IDT)

זה כמו שהרא״ש כותב על מה שכתוב בגמרא ״אפילו בדידך ודידי״ גם אדם בדורנו אפילו מראיית דעתו רשאי לחלוק אם מביא ראיות אם הראיות דחויות ידחו אם לא יקוימו יעקב ארנסט (שיחה) 18:12, 27 במאי 2022 (IDT)

אנחנו יודעים שאפילו חכמי ישראל פעמים שהודו לחכמי אומות העולם כשבאמת היו צודקים יעקב ארנסט (שיחה) 18:27, 27 במאי 2022 (IDT)