שיחת ביאור:שמות טו

הכללת פירושי הפסוקים בתיבות מתקפלות

אראל, זה רעיון מצויין. בלי זה אין דרך למי שרוצה לראות את כל מה שנכתב על פרק מסויים, בלי שהוא נאלץ לעבור פסוק פסוק.

השאלה היא אם אפשר שבוט ייצור את זה לכל הדפים?

אופציה נוספת היא לשכלל את התבנית ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך שכרגע רק סוגרת את ה DIV שמתחיל בראש הדף, כך שהיא תציג את כל דפי הפרקים. Ori229

...המשך בשיחת ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך

בעיית הפירוש היחיד - בעיית הלל הלפרין

אצלכם הפירוש של "עוזי וזמרת י-ה ויהי לי לשועה" = ה' הוא כוחי ואזמר לו, הוא פירוש המקובל על הפרשנים של המקרא אבל הוא לא הפשט של הפסוק. אני טוען שה -'ו' מתחלפת ב -'ב' וצריך לפרש עוזי בזמרת ה' = הזמרה הדתית בעזרת ה' הושיעה אותי, פירוש זה לא מקובל בחומשים מפני שהתנ"ך המודפס צונזר ולפי הנוצרים נושעים רק באמונה בישוע הנוצרי. איך מוסיפים פירוש נועז על יד פירוש מקובל ?

במידה ולא תקבל תשובה לשאלה שלך כאן אני ממליץ לשאול אותו במזנון. היות והשאלה היא שאלה כללית יותר --- איך מציינים פירושים אחרים בדפי ביאור כאשר הביאור גלום ומוטמן תוך מילות הטקסט על ידי תבנית {{ב}}. אני אישית אין לי רעיון.--Roxette5 (שיחה) 07:39, 24 בדצמבר 2013 (IST)

זה פשוט מאד. בדף ביאור הפרק צריך להופיע רק הפירוש המקובל. פירושים נוספים ניתן להציע בדף ביאור נוסף, לפסוק ולא לפרק, שיפרט את הביאור הנועז הנוסף. כך נוהג זה שנים רבות אילן סנדובסקי. בדרך כלל, בדפי ביאור הפרק מופיע הביאור בשילוב מילות הפסוק עם תבנית {{ב}}, בעוד בדפי ביאור הפסוק מופיעים ביאורים מפורטים יותר. בברכה, נחום - שיחה 09:24, 24 בדצמבר 2013 (IST)

התחייסות לביאור עצמו ולא למקומו.
אינני חולק על עצם הביאור, רק אציין שהטענה כי צנזורה היא זו שגרמה לפירוש אחר שגויה מיסודה, מכיוון שלא מעט מפרשני התנ"ך כלל לא חיו בארצות הנוצרים (די אם אציין את ראב"ע ורמב"ן, מחשובי הפרשנים). אתה יותר ממוזמן להציע פירוש מחודש, גם אם הוא אינו מסכים עם הפירושים הקודמים, אך יש לעשות זאת תוך הכרה כי מטרתם של הפרשנים שלפניך היתה להגיע לפשט.
(דרך אגב אציין שאני נוטה במקום זה לכיוון פירושו של האבן עזרא, שצריך לפרש "עוזי וזמרתי ה'" - ה' הוא מקור כוחי ואליו אני שר). בברכה איתן96 (שיחה) כ"א בטבת ה'תשע"ד • 09:50, 24 בדצמבר 2013 (IST)

אם כבר מתייחסים לביאור של הלל הלפרין, טענתו ש"התנ"ך המודפס צונזר" מגוחכת. יש כתבי יד מאד עתיקים של התנ"ך שקדמו מאות שנים להדפסתו, וגם בהם מופיע נוסח המסורה כפי שהוא לפנינו, מבלי שהיתה בהם כל צנזורה. הטענה שהאות ו' מתחלפת בב' יכולה להתקבל ברמה הפרשנית אך לא ברמת הטקסט עצמו. בברכה, נחום - שיחה 12:58, 24 בדצמבר 2013 (IST)

תגובת הלל הלפרין

תודה רבה על התשובה. כשכתבתי שהתנ"ך המודפס צונזר כוונתי הייתה שמפרשי התנ"ך צונזרו בתנ"ך המודפס. זה לא משנה שלא מעט ממפרשי התנ"ך גרו בארצות האסלם, כי את התנ"ך הדפיסו בארצות נוצריות! ברשותי הספר פירוש הרמב"ן על התורה הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים תש"ך , מאת הרב חיים דוד שעוול. או בשמו האחר : פירושי התורה לרבינו משה בן נחמן (רמב"ן) על פי כתבי יד ודפוסים ראשונים. חלק גדול מהפירוש מובא מכתב יד עתיק כי בדפוס הוא צונזר, לדוגמה : בפרשת קורח (במדבר טז כא) בקטע בו הרמב"ן מסביר למה הייתה מגפה בעם ישראל אחרי ששלוחי דוד מנו את עם ישראל ואילו דוד לא נענש, כל הקטע צונזר בדפוסים הרגילים. בכל אופן אינני רואה את עצמי מחויב לפרש את התנ"ך כבעלי המסורה, כי יש האומרים שבעלי המסורה היו קראים (על פי האנציקלופדיה העברית).

האם טענתך היא שהפירוש הוחלף במפרשים? כלומר המפרשים כתבו פירוש ובשל הצנזורה הם הוחלפו בחומשים שלפנינו? אם כך - אני חייב לחלוק עליך. בעצמך ציינת כי ברשותך פירוש על פי כתבי יד, האם בפירוש זה מופיע פירוש שונה של הרמב"ן על הפסוק?
בקשר לטענה כי בעלי המסורה היו קראים - אכן מדובר בשאלה ללא הכרעה, אך ודאי שבקיאותם בתורה היתה מצוינת וכי התורה שכתבו היתה מדוייקת. לכן אני מסכים עם נחום שברמה הפרשנית פירושך יפה, אך אינני מקבל את טענותיך בקשר לטעויות בתורה שלפנינו וצנזורה על המפרשים. בברכה איתן96 (שיחה) כ"ג בטבת ה'תשע"ד • 08:53, 26 בדצמבר 2013 (IST)

תגובת הלל הלפרין

בכתב היד מופיע פירוש שונה של הרמב"ן : בפירוש הדפוסים כתוב "והטעם הודה כי עוז ותקפו אשר יזמר בו הוא השם..." ואילו בספר כתוב שבאחד מכתבי היד כתוב: "והטעם הודה כי עוזו ותוקפו אשר יזמר בו הוא השם...". בדפוסים כתוב "וכמו שכתב למעלה בעבור כן אמר כי עזי וזמרת י-ה ה' הזה כי בי-ה ה' צור עולמים" בספר כתוב שבכתבי היד כתוב "וכמו שכתבתי למעלה כי עוזו וזמרתו השם...". אינני טוען שהרמב"ן סובר כמותי, אלא שאי אפשר לסמוך על פרשננו במקרים כאלה.

בכל מקרה תודה שהעברתם את פירושי למקום הנכון, אבל אולי כבר תסלקו משם את פירושי הרשב"ם והרמב"ן על הפסוק! שם הם לא צריכים להימצא, זה רק משניא את התנ"ך על המשתמש. הלל הלפרין (שיחה)

אני לא מסכים שזה "משניא את התנ"ך על המשתמש". יש מקום בדף הביאור גם לביאורים של הפרשנים הקלאסיים. וכי מפני שיש לנו ביאורים חדשים נמחק את הישנים? אנחנו לא מצנזרים כאן, וכל אחד יכול להוסיף ביאור משלו, ובלבד שיכבד את זולתו ולא ימחק ביאורים קיימים. בברכה, נחום - שיחה 23:04, 28 בדצמבר 2013 (IST)