שיחת ביאור:רות ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(ט) וַיֹּאמֶר בֹּעַז לַזְּקֵנִים וְכָל הָעָם: "עֵדִים אַתֶּם הַיּוֹם כִּי קָנִיתִי אֶת כָּל אֲשֶׁר לֶאֱלִימֶלֶךְ וְאֵת כָּל אֲשֶׁר לְכִלְיוֹן וּמַחְלוֹן מִיַּד נָעֳמִי.
(י) וְגַם אֶת רוּת הַמֹּאֲבִיָּה אֵשֶׁת מַחְלוֹן קָנִיתִי לִי לְאִשָּׁה, לְהָקִים שֵׁם הַמֵּת עַל נַחֲלָתוֹ, וְלֹא יִכָּרֵת שֵׁם הַמֵּת מֵעִם אֶחָיו וּמִשַּׁעַר מְקוֹמוֹ, עֵדִים אַתֶּם הַיּוֹם".

[ט] "ויאמר בועז לזקנים" וגו'.

בתחלה בתחילת הספר (א, ב) מייחס את הטובים הזכיר קודם את הטובים, את מחלון (שמכיוון שהיה נשוי לרות סביר להניח שהוא היה יותר טוב מכליון שהיה נשוי לערפה), וכשהוא קונה וכאשר בועז דיבר עם הזקנים לגבי קניית השדה מיחס הזכיר קודם את הרעים שבמשפחתה:
בתחלה "וְשֵׁם שְׁנֵי בָנָיו מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן" (רות א ב), אבל כאן "אֵת כָּל אֲשֶׁר לְכִלְיוֹן וּמַחְלוֹן" (רות ד ט),
מכאן בועז בכוונה נתן את הכבוד לכליון והזכיר אותו לפני מחלון, כי הוא חשש שאם יפגע בכבודו של כליון אישתו תעלב שאדם צריך להזהר מן הרעים שבמשפחה, שלא תבא ערפה, אשתו של כליון, ותהיה תובעת מה שהיה לכליון בעלה שתביא בו שתבוא אל השדה שלו ותאמר: 'אל כליון הוא השדה שייך לכליון'.
(מדרש זוטא - רות (בובר) פרשה ד ד"ה (ט) ויאמר בועז)


לא מצאתי פירוש למדרש הזה, וכתבתי על פי מיטב הבנתי - מה דעתכם?

יפה! פירשת ש"להזהר" הכוונה לנתינת כבוד, ואני הבנתי שהכוונה לזהירות משפטית - הקדים להזכיר את כליון כדי שיהיה ברור לכולם שהוא זוכה גם בשדה של כליון. אבל אני לא בטוח מה נכון יותר. --אראל סגלשיחה • כ' באלול ה'תשס"ט 22:16, 9 בספטמבר 2009 (IDT)
תודה. אני גם לא יודע מה להכריע. -- אוֹרי 09:22, 10 בספטמבר 2009 (IDT)