שיחת ביאור:צמאה נפשי

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

הערות על הפירושים[עריכה]

כמה הערות רק מתחיל הפיוט:

  • כי לא יראני האדם וחי- פירושו יותר מבואר שאם האדם יראה אותי ימות ולא יוסיף לחיות (כפי האגדה בגן שראיית אלוהים מובילה למוות) ולא מדוייק הפירוש "בעודו חי".
נחום: לעניות דעתי פירוש זה הוא ע"ד הדרש, והביאור שבפנים יותר נכון ע"ד הפשט.
צודק, זה פירוש האבן עזרא על הפסוק. עמרם 20:22, 2 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
  • בחכמה - ברור שהכוונה בתבונה, אבל היותר נכון: חכמה- לפי תרגום הירושלמי והרמב"ן שהכוונה לספירת החכמה. ועצה: מהמלאכים "נעשה אדם בדמותנו כצלמנו" וע"ד המדרש שניוועץ בהם.
נחום: פירוש נחמד, אבל למיטב ידיעתנו הראב"ע מחבר הפיוט לא הלך בשיטת הקבלה וככל הנראה לא כיוון לספירות.
נחום: הפירוש שלך על "בעצה" נראה נכון.
  • יחווה הודו- למה לא מלשון חוויה והכוונה שירגיש? למה מלשון יבטא ויספר?
נחום: מכיוון שהשורה הזו בפיוט מבוססת על הפסוק "יום ליום יביע אומר ולילה ללילה יחווה דעת", והמילה "יחווה" בפסוק זה משמעותה כמובן "יבטא ויספר", כמו "יביע אומר".
  • ניני תם- האם הכוונה לא לניניו של יעקב (תם) והכוונה לצאצאיו?? מה ז"א "תורת"??
נחום: מסכים איתך.
צודק, טעות. (עמרם)
  • העושה אותם האדם וחי- יחיה חיים נצחיים? האם הכוונה לא פשוט שיוכל לחיות כנגד הטבע ותאוותיו או שלא ימות מעונש?
נחום: גם אלה עשויים להיות פשטים נכונים, אולם הפשט העיקרי, כפי המקובל בידינו מהתלמוד וכל מדרשי חז"ל וכל המפרשים הקלאסיים, בפסוק "אשר יעשה האדם וחי בהם", הכוונה היא ע"ד הפשט שיחיה בהם לעולם הבא, שכן עינינו הרואות כמה צדיקים וחסידים שלא האריכו ימים בעולם הזה. וכן תרגם אונקלוס, ראשון המפרשים אשר כל דבריו מבוססים על מסורת התורה שבעל פה ממשה ויהושע עד לאנשי כנסת הגדולה וחכמי המשנה: "די יעבד יתהון אינש וייחי בהון לחיי עלמא, לחיי העולם הבא.

יודא

נחום 03:54, 28 בספטמבר 2007 (IST)[תגובה]


א"כ שיכתוב שיקבל חיים נצחיים בעולם הבא ולא כפי שאפשר להוציא שהכוונה לחיים נצחיים בעולם הזה. איני יודע אם אונקלוס הוא ממסורת שבע"פ עד משה רבינו (אמנם איתא בגמ' מגילה שהוא ניתן בסיני אבל...) כי הוא היה תלמידם של ר' אלעזר ור' יהושע ובוודאי שמצינו מחלוקות בין התנאים. ועוד שהוא פעמים משנה מאד מהנוסח המקובל ומשנה פשט פסוקים ע"מ לברוח מהגשמה וכו' ועוד שמצינו כמה פעמים שמפרש כנגד ר"א רבו וכו'

יודא

אני בטוח שלזה כיוון המבאר. הרשיתי לעצמי להוסיף בביאור מילים בהתאם. נחום 04:28, 28 בספטמבר 2007 (IST)[תגובה]

שיבוצים[עריכה]

בפיוט זה (וברוב הפיוטים) יש המון ציטוטים מהתנ"ך, וממקורות התושב"ע. המחברים הניחו שהקורא יודע בעל פה את כל אותם מקורות, ואכן למי שמכיר אותם, הקריאה בפיוט הרבה יותר מרשימה. לעיתים המחברים ציטטו חלקי פסוק או שינו מילה מסויימת ובכך נתנו למילותיו משמעות שונה מאשר זו שהיתה להם מקור. כדאי אם כן להציג את המקורות המשובצים בפיוט, אך לעשות זאת אופן שמי שזה לא מעניין אותו ורק רוצה להבין את המילים הקשות זה לא יפריע לו.

השינוי שעשיתי בדף הפיוט הוא הצעה - מה דעתכם? Ori229 16:01, 30 בספטמבר 2007 (IST)[תגובה]

לדעתי המקורות בולטים מדיי ומסיחים את הדעת. עדיף לשים אותם כ-references. עושים את זה על ידי שילוב <ref>בלה בלה בלה מקור</ref> והוספת שורה אחת עם <references /> בסוף העמוד. ניתן לראות דוגמא לכך ברבים מדפי התלמוד הבבלי למסכת נדרים שבעריכתי.

"לא כי בנך המת"[עריכה]

לדעתי נראה כי השפחה נואמת פירושו שהיא כרגע זו שחזקה יותר והמשך המשפט בא מפי המחבר: לא כי! (אלא) בנך (הנצרות) מת, ובני (היהדות) חי. לעומת הפירוש הזה בפירוש הנוכחי לא מוסברים המילים "לא כי". בברכה איתן96 (שיחה) ד' בשבט ה'תשע"ד • 17:43, 5 בינואר 2014 (IST)[תגובה]

תוקן. נחום - שיחה 21:14, 5 בינואר 2014 (IST)[תגובה]