שיחת ביאור:משנה שביעית פרק ז

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

נוסח משנה ה[עריכה]

במשנה שביעית ז ה נוסף בתחילת המשנה החלק המודגש:

לולבי זרדים והחרובין, יש להם שביעית ולדמיהן שביעית, יש להן ביעור ולדמיהן ביעור.

מהו הנוסח הנכון? --אראל סגלשיחה • כ"ט בטבת ה'תשע"ט 06:04, 6 בינואר 2019 (IST)[תגובה]

הנוסח הנכון הוא מה שכתבת, אבל בכ"י קויפמן הקטע חסר. השלמתי.Ahituvrs (שיחה) 21:42, 6 בינואר 2019 (IST)[תגובה]

שימושי יבול שביעית[עריכה]

כאן במשנה א נזכרו שלושה שימושים לפירות שביעית: "מאכל אדם, ומאכל בהמה, וממין הצובעים" - אכילה ע"י אדם, אכילה ע"י בהמה, או צביעה. אבל בפרק ח משנה ב נזכרו שני שימושים נוספים: "שביעית ניתנה לאכילה ולשתיה ולסיכה", וכן "קל מהם שביעית, שניתנה להדלקת הנר". מה ההסבר? --אראל סגלשיחה • ח' בשבט ה'תש"ף 06:08, 3 בפברואר 2020 (IST)[תגובה]

מותר לסוך שמן שביעית, וכן להדליק בו את הנר. השמן עצמו ניתן כמובן גם לאכילה ולשתיה, ולכן לא היה צורך למנות כאן את השימושים המיוחדים של סיכה והדלקה, שהם משניים לעומת השימוש לאכילה. אמנם שמן לסיכה היה מעורבב עם מיני תוספות שאינן ניתנות לאכילה, אבל העיקר בו הוא שמן זית, המתאים גם לאכילה ולהדלקה.Ahituvrs (שיחה) 09:40, 3 בפברואר 2020 (IST)[תגובה]