שיחת ביאור:משנה שביעית פרק ו

"לא נאכל"

במשנה א:

"כל שהחזיקו עולי בבל... לא נאכל..."

לא ברור לאיזה איסור בדיוק הכוונה - והרי פירות שביעית מותרים באכילה?

1. לפי הרמב"ם הכוונה לאיסור ספיחים מדרבנן, אולם כפי שהוסבר בביאור:משנה שביעית פרק ט, איסור זה לא נזכר כלל במשנה.
2. היה אפשר לפרש שמדובר על האיסור הנזכר שם בפרק ט - לקנות ספיחים מהחשודים על השביעית. אבל לפי זה היה ראוי לומר כאן "לא נקנה".
3. לפי ברטנורא הכוונה לאיסור אכילה לאחר הביעור. וזה מתאים לדעת ר' יהודה (פרק ט משנה ח): "ועניים אוכלין אחר הביעור, אבל לא עשירים". אבל "רבי יוסי אומר: אחד עניים ואחד עשירים - אוכלין אחר הבעור". וצ"ע.

--אראל סגל • שיחה • כ"ט בטבת ה'תשע"ט 06:34, 6 בינואר 2019 (IST)

שלום אראל. נראה לי כאפשרות השלישית שהבאת. מעיקר הדין היה אסור לאכול אחרי הביעור (וזו משמעותו של "הביעור"!), אבל בפרק ט הקלו, גם ר' יהודה וגם ר' יוסי.

שכיוצא בו מותר בא"י (משנה ב)

שלום אראל. ראיתי שהפנית למשנה ח, ו. לא הבנתי למה הפנית. לדעתי ר' עקיבא לא מדבר רק על מלאכות בתלוש, אלא אפילו על מלאכות במחובר לקרקע, שעושים כמותן בא"י (כגון קציר ובציר של פירות שביעית, אבל לא חריש). וראה גם תוספתא ד, יב.Ahituvrs (שיחה) 12:48, 6 בינואר 2019 (IST)

מאימתי מותר אדם ליקח במוצאי שביעית?

במשנה ד:

מאימתי מותר אדם ליקח ירק במוצאי שביעית? - משיעשה כיוצא בו.

עשה הבכיר - הותר האפיל.

רבי התיר ליקח ירק במוצאי שביעית מיד:

לעומת זאת, בפרק ה משנה ה:

מאימתי מותר אדם ליקח לוף במוצאי שביעית?

רבי יהודה אומר: מיד.

וחכמים אומרים: משירבה החדש.

מה הסיבה להבדל בין ההלכות? --אראל סגל • שיחה • כ"א באדר ה'תש"ף 05:59, 17 במרץ 2020 (IST)

שאלה טובה. אולי כי הלוף היה נשתל לשנתיים בדרך כלל, ולכן יש תופעה של לוף ישן ולוף חדש, כלומר שנשתל במוצאי שביעית. Ahituvrs (שיחה) 14:00, 17 במרץ 2020 (IST)

אז רבי יהודה בפרק ה מקל בלוף לעומת שאר הירקות, כיוון שייתכן שהלוף משנה שישית? --אראל סגל • שיחה • כ"ג באדר ה'תש"ף 08:12, 19 במרץ 2020 (IST)

ר' יהודה מתיר לקנות מייד לוף ובונה על האפשרות שהלוף איננו משתילה בשביעית (שהיא כמובן אסורה). כמובן שאם הקונה יודע שהלוף הוא מהשביעית - הלוף אסור, אבל עוסקים כאן בשוק, ומניחים שלא ידוע כמה מהפירות והירקות הם מהשביעית. יש כאן גם מידה מסוימת של העלמת עין.