שיחת ביאור:משנה שביעית פרק ד

מפני דרכי שלום

במשנה ג:

"ושואלין בשלומן, מפני דרכי שלום"

ובביאור:

"שאלות בשלום הגויים מותרות מפני דרכי שלום. יש כאן מעגל לוגי, המניח שהשלום הוא הסיבה לשאלת השלום, כי הוא ערך חשוב בפני עצמו"

לענ"ד אין כאן מעגל לוגי, אלא כוונת הדברים היא:

"ושואלין בשלומן, מפני 'דרכי... שלום'"

הביטוי בגרשיים הוא קיצור של הפסוק במשלי ג יז: "דרכיה דרכי נועם, וכל נתיבותיה שלום" (המילה הראשונה והמילה האחרונה בפסוק). ולפי זה הנימוק "מפני דרכי שלום" מתאים למנהגם של חז"ל לעגן כל הנהגה טובה בפסוק, ולצטט רק חלק מהפסוק. וכך לענ"ד יש לפרש את כל המקומות שמופיע הביטוי "מפני דרכי שלום" בתלמוד. --אראל סגל • שיחה • ב' בשבט ה'תש"ף 08:29, 28 בינואר 2020 (IST)

כל האילן - משיוציא

במשנה י:

"מאימתי אין קוצצין את האילן בשביעית?

בית שמאי אומרים: כל האילן - משיוציא.

לא ברור לי מה פירוש המילה "משיוציא" - שיוציא ניצן? פרח? פרי? יש הרבה דברים שאילן יכול להוציא.

ובהמשך:

ובית הלל אומרים: החרובין - משישלשלו, והגפנים - משיגרעו, והזיתים - משינצו, ושאר כל אילן - משיוציא."

במה בדיוק בית הלל חולקים על בית שמאי - האם הם מקלים ומתירים לקצץ חרובים, גפנים וזיתים גם לאחר שהוציאו? מדוע דווקא עצים אלה? --אראל סגל • שיחה • ב' בשבט ה'תש"ף 08:41, 28 בינואר 2020 (IST)

לענ"ד זמן זה של בית הלל מוקדם למשיוציאו, ומשיוציאו היינו שיוציאו פרי. וטעמם לפי שאילנות אלו ופירותיהם חשובים יותר משאר אילנות. אבל אינני בוטנאי ולכן דבריי נאמרים מסברא בעלמא.--נחום - שיחה 13:28, 28 בינואר 2020 (IST)

הוספתי ביאורים בגוף הטקסט ואני מקווה שעכשיו זה ברור יותר. לדעתי בית הלל מקילים כאן אבל ההבדל אינו גדול: בית שמאי אוסרים לקצוץ את העץ אם הפירות חנטו ובית הלל מאפשרים עוד שבועות אחדים בחלק מהעצים. נראה שבית הלל אינם מפרטים את כל סוגי האילנות כי לא היתה להם מסורת ברורה ולכן בשאר העצים הם מקבלים את דעת בית שמאי. Ahituvrs (שיחה) 10:23, 29 בינואר 2020 (IST)

כותרת הפרק ונושאיו

לא הבנתי את כותרת הפרק "כריתת עצים בשביעית: טיוב, איבוד פרי או קישוש מותר?". וכמו כן לא הצלחתי להבין את הנושא הכללי של הפרק, ומה משותף לכל הנושאים בו:

• משניות א, ב - ליקוט עצים ואבנים;
• משנה ג - חכירת נירים;
• משניות ד, ה, ו - גיזום וכריתת עצים;
• משניות ז, ח, ט - אכילת פירות שביעית;
• משנה י - שוב כריתת עצים.

לכל אחד משלושת הפרקים הקודמים היה נושא אחד - האם גם כאן יש? --אראל סגל • שיחה • כ"א באדר ה'תש"ף 05:50, 17 במרץ 2020 (IST)

בהמשך לפרק הקודם, שעסק באיסוף אבנים מהשדה, הפרק הזה עוסק ברובו באיסוף עצים. מותר לאסוף עצים להסקה אבל אסור לגזום את העצים לשיפור העצים, צמיחתם והפוריות שלהם. כמו כן אסור לקטוף פירות בוסר שאינם ראויים כלל לאכילה. הפרק עוסק גם באיסור לאבד פרי שכבר נמצא על הענף הנגזם. משניות ז-ט עוסקות בשאלה ממתי מותר לקטוף פירות בוסר. Ahituvrs (שיחה) 13:44, 17 במרץ 2020 (IST)

הבנתי, יפה מאד. גם משנה ג מתאימה לנושא שכן היא מדברת על ניר - שדה שנאספו ממנו הקוצים. --אראל סגל • שיחה • כ"ג באדר ה'תש"ף 08:09, 19 במרץ 2020 (IST)

אם כך, אולי כדאי לשנות את כותרת הפרק ל"עבודות עצים ועשבים בשדה". --אראל סגל • שיחה • ז' בניסן ה'תש"ף 06:03, 1 באפריל 2020 (IDT)

קבלתי!Ahituvrs (שיחה) 21:20, 1 באפריל 2020 (IDT)