שיחת ביאור:משנה כלאים פרק ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משנה ט[עריכה]

רבי אליעזר בן יעקב אומר: אפילו כל שדהו בית כור, לא יעשה בתוכה - חוץ מקרחת אחת:

דעת ראב"י נראית מחמירה מאד. וכי אדם חייב להתפרנס רק ממין אחד של תבואה?! אולי יש לפרש שגם לשיטתו מותר לזרוע סוגים שונים אם מפרידים ביניהם הפרדה פיסית ברורה, כגון גדר. וצ"ע --אראל סגלשיחה • י"ט בטבת ה'תשע"ט 16:08, 27 בדצמבר 2018 (IST)

מובן מאליו שהצדק עמך. גבולות פיסיים של שדה פורטו בתחילת פרק ב. כאן מדברים על קרחת של מין אחר בתוך שדה בלי להפריד בין השדה לקרחת באופן פיסי.Ahituvrs (שיחה) 20:17, 27 בדצמבר 2018 (IST)
בקשר למשנה א, אשמח לדעת מניין לך שת"ק אינו כדעת חכמים, ושהוא מחשב בכמות הכלאיים גם מינים מותרים כשלעצמם. Ahituvrs (שיחה) 20:17, 27 בדצמבר 2018 (IST)
כך מצאתי בפירוש קהתי, ונראה לי שטעמו הוא שללא פירוש זה, "היינו תנא קמא היינו חכמים". --אראל סגלשיחה • כ"א בטבת ה'תשע"ט 19:21, 29 בדצמבר 2018 (IST)
בהרבה מקומות במשנה, חכמים חוזרים ומדגישים את דברי התנא קמא, לפחות על פי פשוטה של משנה. התלמוד, כדרכו, ובעקבותיו קהתי ודומיו, נוטים לעשות צריכותות ולחלק בין דעת ת"ק לחכמים בכל מקום שהדבר אפשרי. אך לכאורה אין זו פשוטה של משנה. שבוע טוב, נחום - שיחה 19:40, 29 בדצמבר 2018 (IST)
אראל היקר, אני נוטה להחזיר את הפירוש הקודם למשנה א, אלא אם תוצג לי ראיה לשונית בדברי ת"ק לפירוש של קהתי. תודה. Ahituvrs (שיחה) 20:49, 29 בדצמבר 2018 (IST)
יש הבדל לשוני בין דברי ת"ק לדברי חכמים: ת"ק אומר "כל סאה שיש בה רובע ממין אחר - ימעט" וחכמים אומרים "כל שהוא כלאים בסאה - מצטרף לרובע". כלומר לפי ת"ק כל מין אחר מצטרף, ולפי חכמים רק מין שהוא כלאיים. --אראל סגלשיחה • י"ד בשבט ה'תשע"ט 20:05, 20 בינואר 2019 (IST)

מין אחר הוא כלאיים, אחרת זה אותו המין (בלשון המשנה "מין במינו".) Ahituvrs (שיחה) 09:05, 21 בינואר 2019 (IST)