שיחת ביאור:משנה חלה פרק ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מהי סוריא?[עריכה]

בביאור משנה ח:
"מכזיב ועד הנהר ועד אמנה - זהו השטח המכונה 'סוריא'"
וצ"ׂע האם זו אכן סוריא. מלשון המשנה אין הכרעה ברורה בנושא. ומלשון הרמב"ם נראה להיפך (רמב"ם הלכות ביכורים ושאר מתנות כהונה שבגבולין ה ח): "וכל הארץ מאמנה ולחוץ, בין בסוריא בין בשאר הארצות, מפרישין שתי חלות". --אראל סגלשיחה • י"ג בשבט ה'תשע"ט 21:56, 19 בינואר 2019 (IST)

ממשנה שביעית שם משנה ב עולה שהשטח שהחזיקו בו עולי מצרים ולא עולי בבל הוא המכונה סוריה והוא השטח שבין א"י לחו"ל. לכן שטח שיש לו שני גבולות (פנימי וחיצוני) הוא סוריה. הרמב"ם החזיק בהגדרות אחרות ל"סוריה", אבל למרות ההבדל במינוחים, לעניין הדין הוא כמו בהסבר שלנו. Ahituvrs (שיחה) 10:28, 20 בינואר 2019 (IST)

לחוץ או לפנים?[עריכה]

עניין אחר תמוה באותה משנה: במשנה כתוב "מן הנהר ועד אמנה ולפנים", והרמב"ם כותב על אותו איזור "מאמנה ולחוץ". לכאורה לשון הרמב"ם נראית נכונה יותר, שהרי הכוונה לחוץ לארץ. אם כך מדוע במשנה נכתב "ולפנים"? --אראל סגלשיחה • י"ג בשבט ה'תשע"ט 21:58, 19 בינואר 2019 (IST)
אפשר שהתנא היה בבלי, ומבחינתו "לפנים"=לצד בבל, דהיינו צפון-מזרח. הרמב"ם היה במצרים ומבחינתו "לפנים"=לצד דרום, ולכן כתב "ולחוץ".

התנא הוא רבן גמליאל וקשה להעמיס עליו בבליות. אולי זו סתם בעיית גירסה.Ahituvrs (שיחה) 10:43, 20 בינואר 2019 (IST)

לענ"ד אפשר שר"ג מסר את הדברים בשם משנה בבלית קדומה. נחום - שיחה 11:26, 20 בינואר 2019 (IST)

אלבק פירש "לפנים" - לכוון מערב, כלומר מהנהר וההרים לכיוון הים באיזור צור, שנחשב כחו"ל. וקשה קצת, כי בדרך כלל לפנים הוא מזרחה דווקא.Ahituvrs (שיחה) 16:45, 20 בינואר 2019 (IST)