שיחת ביאור:משנה חלה פרק ד

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

מהי סוריא?[עריכה]

בביאור משנה ח:
"מכזיב ועד הנהר ועד אמנה - זהו השטח המכונה 'סוריא'"
וצ"ׂע האם זו אכן סוריא. מלשון המשנה אין הכרעה ברורה בנושא. ומלשון הרמב"ם נראה להיפך (רמב"ם הלכות ביכורים ושאר מתנות כהונה שבגבולין ה ח): "וכל הארץ מאמנה ולחוץ, בין בסוריא בין בשאר הארצות, מפרישין שתי חלות". --אראל סגלשיחה • י"ג בשבט ה'תשע"ט 21:56, 19 בינואר 2019 (IST)[תגובה]

ממשנה שביעית שם משנה ב עולה שהשטח שהחזיקו בו עולי מצרים ולא עולי בבל הוא המכונה סוריה והוא השטח שבין א"י לחו"ל. לכן שטח שיש לו שני גבולות (פנימי וחיצוני) הוא סוריה. הרמב"ם החזיק בהגדרות אחרות ל"סוריה", אבל למרות ההבדל במינוחים, לעניין הדין הוא כמו בהסבר שלנו. Ahituvrs (שיחה) 10:28, 20 בינואר 2019 (IST)[תגובה]

לחוץ או לפנים?[עריכה]

עניין אחר תמוה באותה משנה: במשנה כתוב "מן הנהר ועד אמנה ולפנים", והרמב"ם כותב על אותו איזור "מאמנה ולחוץ". לכאורה לשון הרמב"ם נראית נכונה יותר, שהרי הכוונה לחוץ לארץ. אם כך מדוע במשנה נכתב "ולפנים"? --אראל סגלשיחה • י"ג בשבט ה'תשע"ט 21:58, 19 בינואר 2019 (IST)[תגובה]
אפשר שהתנא היה בבלי, ומבחינתו "לפנים"=לצד בבל, דהיינו צפון-מזרח. הרמב"ם היה במצרים ומבחינתו "לפנים"=לצד דרום, ולכן כתב "ולחוץ".

התנא הוא רבן גמליאל וקשה להעמיס עליו בבליות. אולי זו סתם בעיית גירסה.Ahituvrs (שיחה) 10:43, 20 בינואר 2019 (IST)[תגובה]

לענ"ד אפשר שר"ג מסר את הדברים בשם משנה בבלית קדומה. נחום - שיחה 11:26, 20 בינואר 2019 (IST)[תגובה]

אלבק פירש "לפנים" - לכוון מערב, כלומר מהנהר וההרים לכיוון הים באיזור צור, שנחשב כחו"ל. וקשה קצת, כי בדרך כלל לפנים הוא מזרחה דווקא.Ahituvrs (שיחה) 16:45, 20 בינואר 2019 (IST)[תגובה]

מדוע לא קיבלו חלות מביתר?[עריכה]

במשנה י:

"נתאי איש תקוע הביא חלות מביתר, ולא קבלו ממנו"

המשנה מעלה כמה שאלות:

  • לאן בדיוק הביא את החלות? הרי חלות ניתנות לכהן בכל מקום, ולא צריך להביא אותן דווקא למקדש. האם הכוונה פשוט שהביא לכהן?
  • מי בדיוק "לא קיבלו ממנו" - האם הכוונה לכהן מסויים? או הכוונה שאף כהן שהציע לו את החלה לא רצה לקבל ממנו?
  • השאלה הקשה ביותר - מדוע לא קיבלו ממנו? לפי ההקשר הסיבה היא שלא מביאים חלה מחו"ל לארץ ישראל, אבל הרי ביתר היא עיר ידועה בנחלת יהודה! קהתי פירש שהכוונה ל"בייתור" - מקום הנמצא בחו"ל. וצ"ע, הרי "ביתר" הוא מקום ידוע בכל הש"ס.

האם ייתכן שהמשנה מבטאת ביקורת כלשהי על מרד בר-כוכבא, שמרכזו היה בביתר?

הוא הביא את החלות לא"י, וחכמים דאגו שהכהנים בארץ לא יסכימו לקבל ממנו את החלות כי יש עליהן טומאת חו"ל. ביתר היא באמת בארץ, ולכן כנראה שמדובר כאן במקום אחר בחו"ל, לפי ההקשר. ואכן המלה אינה מנוקדת בכ"י קויפמן, וכנראה דווקא בגלל שביתר מוכרת נכנסה כאן גירסה שגויה "ביתר" במקום שם העיר בחו"ל, מן הסתם שם דומה לביתר.Ahituvrs (שיחה) 23:31, 5 בינואר 2020 (IST)[תגובה]