שיחת ביאור:משנה ביצה פרק ב

משנה ה

כתבת: כאמור בפרק ראשון ובמשנה הקודמת, שלדעת בית שמאי מותר רק מה שקשור לאכילה.
מנין לך ש'העושה מדורה' הוא רק לבית הלל? ולב"ש אסור להדליק אש שלא לצורך בישול? בפרט לפי מה שהבאת בפרק ד משנה א מהתוספתא (ג,י). בחירה שלי (שיחה)

אכן לא שוחחתי בעניין עם אנשי בית שמאי, אבל אני משער שזו דעתם: אם מותר להתחמם מול המדורה - סביר להניח שיהיה מותר לחמם מים לרחצת הידים והרגלים. אין לי הוכחה לכך אבל נראה לי סביר. לא הבנתי מה רצית להוכיח מהתוספתא ג, י: שם מדובר על איסוף עצים להדלקה ביו"ט. גם בית שמאי התירו להדליק מדורה ביום טוב - לצורך בישול. בית הלל הרחיבו והתירו גם למטרות אחרות. Ahituvrs (שיחה) 21:59, 21 בפברואר 2019 (IST)

אין טומנין את החמין

אמנם כפירושך לאין טומנין את החמין מבואר בברייתא שהובאה בגמ' בשם חנניה, אולם נראה שהפירוש הפשוט למשנה הוא כדברי רבא בבלי כב' א' שב"ש אסרו לגמרי להטמין בחמין כיון ש'מוכחא מילתא דאדעתא דשבת קעביד'.

ומאידך, במשנה לא הוזכר כלל לדעת ב"ש הצורך לעשות עירוב מיוחד לכל דבר, ואיני רואה טעם לחדש כך בדעתם, על אף שהברייתא כאמור סוברת כך, ובאמת גם בברייתא הובאו הדברים בשם חנניה, ונראה שרק חנניה סובר כך, ואילו המשנה חולקת. חכםקלאסי (שיחה) 16:18, 28 בינואר 2024 (IST)

חכםקלאסי לטעמי עדיף הפירוש שבפנים, כי הוא מתאים למכילתא שצויינה שם, "אופין על האפוי ומבשלים על המבושל", ולא אני חידשתי כך. אבל כמובן גם רבא מפרש פירוש לגיטימי, למרות ש"מוכחא מילתא" שכל עירוב התבשילים הוא לצורך שבת...

אתה מוזמן לציין גם לפירוש הבבלי בתוך הטקסט, למרות שהוא אינו נראה כפשט המשנה. Ahituvrs (שיחה) 09:07, 30 בינואר 2024 (IST)

שלום ד"ר רונן, אכן מצאנו מכילתא כזו, וכך גם בברייתא שהובאה בתלמוד בבלי, אולם עדיין המשנה לא פירטה את זה, ואם אכן היה צריך לעשות עירוב מיוחד לאפייה מתבקש מהמשנה לפרט.

פירושו של רבא, (שאגב אינו 'פירוש הבבלי', מסקנת הבבלי היא כפירושך) מסתבר מאד, כי מוכחא מילתא שעושה לשבת, בשונה מבישול שברמת העיקרון היה יכול להיות ליום טוב, הרי שהטמנה אינה נעשית לצורך היום, אלא לצורך מחר.

יש לציין שגם הירושלמי סובר למעשה כפירושו של רבא, ובירושלמי נקטו שעל כל פנים מועיל לזה עירוב מפורש, ויש לומר בפשט המשנה שלא יועיל לזה עירוב, [ייתכן משום שלא מטמינים מערב יום טוב עד לשבת]. חכםקלאסי (שיחה) 22:34, 30 בינואר 2024 (IST)

שוחקים את הפלפלין בריחיים שלהם

פירשת פירוש מעניין שהיו טוחנים יותר מהצורך, ולא ברור מניין ההנחה הזו, ובפשטות הייתי מפרש שהבעיה בריחיים היא שדומה יותר לטחינת חיטים. חכםקלאסי (שיחה) 22:36, 30 בינואר 2024 (IST)

בראשונים (הובאו בביאור הלכה סימן תקד) מבואר שטעם האיסור הוא משום שהדרך היא לטחון בריחיים שלהם לימים רבים. וזה לכאו' כמ"ש כאן בביאור, שטוחנים יותר מהצורך לאותו היום, ודו"ק.--נחום • שיחה 22:54, 30 בינואר 2024 (IST)

@Nahum לא, אם טוחנים יותר מהצורך פשוט שאסור, הכוונה שלהם היא, שהיות והדרך לטחון לימים רבים, לכך אסור גם אם אינו טוחן הרבה, כי הטחינה בריחיים היא עבודה רצינית, ולא משהו שעושים לפני הסעודה, וזה ממש דומה לטחינת ריחיים, שגם היא אסורה לדעת אותם הראשונים משום שהדרך לטחון לימים רבים חכםקלאסי (שיחה) 23:04, 30 בינואר 2024 (IST)

תודה לשניכם על ההערות. כפי שתראו הכנסתי כמה מהתובנות לפירוש שבפנים. Ahituvrs (שיחה) 09:23, 31 בינואר 2024 (IST)