שיחת ביאור:ישעיהו נג ג

שימו לב שהפירוש שהוסיף "משל יותם" הוא פירוש נוצרי. לשיקולכם.

וראו מנגד את הפירושים של הפרשנים היהודים מימי הביניים על כל הפרשיה (והגדיל לעשות הרמב"ן שכתב פירוש במיוחד על פרשיית "הנה ישכיל עבדי" - מובא במהדורת שעוועל של כתבי הרמב"ן).

האם זה הינו באמת פירוש נוצרי, או שמה קיים דבר בכתובים הניסתר מעיננו?

הֵן עַבְדִּי אֶתְמָךְ ־בּוֹ, בְּחִירִי רָצְתָה נַפְשִׁי; נָתַתִּי רוּחִי עָלָיו, מִשְׁפָּט לַגּוֹיִם יוֹצִיא׃ (ישעיה מב' א)

אַתֶּם עֵדַי נְאֻם ־יְהוָה, וְעַבְדִּי אֲשֶׁר בָּחָרְתִּי; לְמַעַן תֵּדְעוּ וְתַאֲמִינוּ לִי וְתָבִינוּ כִּי ־אֲנִי הוּא, לְפָנַי לֹא ־נוֹצַר אֵל, וְאַחֲרַי לֹא יִהְיֶה:׃ (ישעיה מג' י)

משל יותם 02/03/09

משל יותם: אתה רשאי כמובן להאמין בכל פרשנות לפרק נ"ג בישעיהו שנראית לך, אולם העובדה ההיסטורית היא שהביאור שהוספת לפסוק זה הוא נוצרי במקור. ייחסתי אותו בהתאם. לילה טוב. -- נחום - שיחה 05:34, 3 במרץ 2009 (IST)

דע לך שהפירוש שמספקים חכמנו לפסוקים אלו, הינם עד לפני כ1400-1600 שנה. כלומר אחרית הדברים אשר קרו בתקופתו של זה שעליו מדובר. היתכן שהפרושים שלנו כיום באו כתוצאה של השטה של ספינת האמת לצידו השני של אגם העובדות והראיות של האלוהים, במקום למרכז אותה ביבשת המציאות?

כיום הפרשנות לישעיה נ"ג מיחסת את "הנה ישכיל עבדי" לעם ישראל. אך במהרה נגלה ונופתע שאין פירוש זה כה קל ליישום. מהפרק הארבעים עד סופו של מגילת ישעיה, אנו נזהה דמות שעליה מדוברת הרבה.

נ"ג פסוק א: הביאור שלפיו עם ישראל הוא הנושא, יכול להיות מושם כאן. "זרוע האלוהים" נגלתה על עמו שהם האור לגויים. נ"ג פסוק ב: ישראל עולה מארץ ציה (מצריים) ואין לה תואר (לא יפה) ולא הדר. נ"ג פסוק ג: העם נבזה בגויים וידועת חולי. בעייה צצה כאשר אנו מנסים להבין מי הדובר בטקסט ("ולא חשבנוהו"- מי לא חשב את ישראל לעם הבחירה? הרי הכותב הוא ישעיה). נ"ג פסוק ד: ישראל נשאה את עוון הגויים ומכאובותיהם, והרי האלוהים הענישם. נ"ג פסוק ה: "חולל" (כמו חילול שבת) ישראל נחשבה כחלל מפשעי הגויים וסבל את הכאבים שלהם. אך הגויים נרפאים ומקבלים שלום בחבורות והמכות שעוברות על העם. נ"ג פסוק ו: האלוהים שימש את עמו ישראל בהפגעה בכדי לפנות את עוון הגויים ("עוון כולנו"), כאשר כל הגויים הלכו לאלילים שלהם ולמעשי הסדום בם טעו מן הדרך. נ"ג פסוק ז: עם ישראל ניגש ולא התלונן על הקשיים שהוא עבר במדבר, וכמו שה לטבח הוא נתן לגויים לשחוט אותו. נ"ג פסוק ח: ממעצר וממשפט, הוצא העם מכליאתו בגלות, כי הוא נגזר (הומת) מהעולם בה הוא שכן, ומהפשעים המרובים של הגויים נחשבה לישראל כנגע (פצעים/מחלות). נ"ג פסוק ט: רשעים ועשירים מהגויים יירשו את אוצרותיו של ישראל אף כי ישראל לא חטאו כלל, ואף לא נמצאה מרמה (רמאות) מפיהם - קדושים וטהורים לאלוהים. נ"ג פסוק י: האלוהים נהנה לדכא את ישראל ולגרום לחולי שלו, וככל שהגויים ישימו את "אשם נפשיהם" על ישראל הם יבורכו והאלוהים "חפץ בידו יצלח". נ"ג פסוק יא: העבודה בה ישראל תעשה לאלוהים הם יצדיקו-צדיקים לאלוהים מהגויים ואת העוונות שלהם ישראל יסבול. נ"ג פסוק יב: הגויים יכירו בעם ישראל ויפיצו ידיעה זו ברבים, ויחלקו לעם פיצויים במתנות ושלל תחת המעשה העילאי שעשה העם למען הגויים (סבלו למוות - "הערה למוות נפשו"). עם הפושעים הנוכריים נמנה ישראל, והוא לקח על עצמו את חטאיהם הרבים של הגויים, ואל אותם פושעים רשעים הנכריים, יפגיע עם ישראל.

מבלבל? נכון. לכן פרק זה אינו נמנה על הפרקים הנקראים ברוב בתי הכנסת בזמן קריאת ההפטרה.

אני איני נוצרי ואף פעם לא אהיה גוי. אנוכי שומר מצוות משה וירא אלוהים, לכן איני מביא פרשנות זרה, כי אני מאמין במשיח היהודי-העברי הלזה.

משל יותם 03/03/09 שעה 13:11 (IST)

הייתי רוצה לבקש שוויקיטקסט לא תהפוך לבמה לוויכוחים שכאלו. אם 'משל יותם' לא מתנגד הייתי רוצה בבקשה למחוק את הדף הזה (אבל רק ברשותך) או לפחות את דף השיחה. אתמול ראיתי בטלויזיה איך מתנכלים ליהודים המשיחיים באריאל וזה סיפור ממש לא נעים, שאנחנו ממש לא רוצים שיתחיל גם פה. בבקשה תשתדל שהתרומות שלך לוויקיטקסט יהיו בגדר עובדות, ואם מתפתח דיון בדף השיחה, בבקשה תענה עיניינית. תודה מראש, אוֹרי 13:57, 3 במרץ 2009 (IST)

פירושים לתוכן הפסוק

הפירושים היו חרא של פירושים, נראה שמי שכתב את הערך בכלל לא יודע עברית. תיקנתי את זה לפי הפשט: הפירוש הכי פשוט ונכון של המילים.--132.64.217.46 11:11, 31 במאי 2015 (IDT)

במחילה, הפירושים היו בעיקרם נכונים, גם אם אולי דרשו מעט תיקון פה ושם. נראה שמי ש"תיקן" את הערך לא יודע בכלל עברית מקראית. שיחזרתי את הפירוש הקודם, עם מעט תיקונים ע"פ האלמוני במקום שהיה נראה לי מוצדק. נחום - שיחה 12:25, 31 במאי 2015 (IDT)