ביאור:ישעיהו נג ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.





עבד ה' מתואר במילים:

(ישעיהו נג ג): "נבזה וחדל אישים, איש מכאבות וידוע חלי, וכמסתר פנים ממנו נבזה ולא חשבנהו"

נִבְזֶה = אדם שמבזים ומקללים אותו.

וַחֲדַל אִישִׁים = אדם החדל, כלומר מפסיק להתקיים בליבם של האנשים - אנשים לא חושבים עליו.

אִישׁ מַכְאֹבוֹת = אשר סבל עינויים וכאב רב.

ידע = הכיר מקרוב;

וִידוּעַ חֹלִי = אדם שהמחלות מכירות אותו היטב, או שהוא מכיר היטב את כל המחלות, או שכולם יודעים שהוא חולה.

וּכְמַסְתֵּר פָּנִים מִמֶּנּוּ = כאחד כזה אשר הסתיר זהותו האמיתי מאיתנו, לא גילה לנו שהוא עבד ה', "צדיק נסתר". פירוש אחר: הוא הסתיר פניו, או אחרים הסתירו פניהם ממנו.

נִבְזֶה וְלֹא חֲשַׁבְנֻהוּ = בזינו אותו, לא הכרנו בו בזהותו האמיתית החבויה. פירוש אחר: לא החשיבו אותו למאומה.

  • הפסוק מזכיר את הדברים שנאמרו על אחי יוסף: (בראשית מב ח): "ויכר יוסף את אחיו, והם לא הכרהו" - הם לא הכירו בו כבאחיהם כשזרקו אותו לבור, ולא הכירו אותו כאחיהם כשהגיעו למצרים.