שיחת ביאור:גר תושב ובעיית הפליטים

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דיון מחיקה[עריכה]

מבחינתי, אין כל מניעה למחוק. טוביה הירשמן (שיחה) 13:31, 4 ביולי 2018 (IDT)[תגובה]

לדעתי, מדובר כאן בפרשנות עדכנית למקורות, בדומה למספר מאמרים שיובאו לכאן מאתר הניווט בתנ"ך. מאמר זה מבאר את מושג גר תושב במקורות ואת המקורות העוסקים בו. לא מדובר כאן במאמר מנותק מטקסטים, שלגביהם אני מסכים שאין מקומם של הללו בוויקיטקסט. בברכה, נחום - שיחה 17:44, 4 ביולי 2018 (IDT)[תגובה]
גם אני חשבתי כך, ויצויינו במיוחד מאמרי ביאור המתחילים במילים 'על סדר היום', ולא כתבתי בהודעתי הקודמת אלא שלא אתווכח עם הרוצים בכל זאת למחוק.טוביה הירשמן (שיחה) 19:03, 4 ביולי 2018 (IDT)[תגובה]
לא קראתי את כל המאמר אבל אני רואה מעט ציון מקורות ויותר פרשנות שדומה למדור בעיתון, אבל צודק שקשה לומר שהדבר כבר לא קיים ממאמרים מאתר ניווט התנ"ך. אני חושב שהמדיניות הזאת עבור מרחב הביאור עלול להביא למדרון חלקלק לעתיד כאשר בעצם זה נותן גישה לכל מאן דבעי לבנות בלוג אישי שלו באתר שבו המדרג של גוגל נותן לו חשיפה רחבה להפיץ את כתביו. יש הבדל גדול בין מיזם הביאור של המשנה שמבוסס בעיקרו על טקסט המשנה לבין מאמרים כאלה שאינם אלא מאמרים אישיים של אנשים שלא הובאו בדפוס והינם בעצם עניין של "בלוג". דעתי האישית אבל נכנע לדעת הקהילה. בברכה, --Roxette5 (שיחה) 20:09, 4 ביולי 2018 (IDT)[תגובה]
כשמדובר בפרשנות של המקורות ובמאמרים המבוססים עליהם, נקטינן בכלל "רובם קשה ומיעוטם יפה". אך מכיוון שכבר ישנם כמה מאמרים באתר העוסקים בענייני השעה לאור המקורות, קשה שלא לתת אפשרות להגיב ולהשיב עליהם. אלא אם כן יוחלט למחוק את כל מאמרי הדעה ממרחב הביאור בוויקיטקסט, שזה דבר שאני מהסס לעשות. בברכה, --נחום - שיחה 20:35, 4 ביולי 2018 (IDT)[תגובה]
תודה Roxette5 על הסרת תבנית המחיקה. טוביה הירשמן (שיחה) 15:15, 11 ביולי 2018 (IDT)[תגובה]

הערות[עריכה]

להעיר, שלא ניתן ליישם את ההצעה בנוגע לשלילת חופש הדת וחופש הפולחן של הפליטים. ישראל חתומה על אמנות בינלאומיות שאינן מאפשרות שלילה כזו.--נחום - שיחה 19:17, 4 ביולי 2018 (IDT)[תגובה]

די ברור כי מדינה שאינה מבוססת על ההלכה לא תעשה זאת (גם מבלי להיות חתומה על אמנות כאלו ואחרות). אני מדבר על יחסה של מדינת הלכה למציאות הבעייתית שלפנינו. יש להוסיף גם, שהיתכנות פתרון זה הוא דווקא כאשר כל המדינות המפותחות או רובן יקבלו את ערכי התורה וההלכה, או לכל הפחות יזדהו עם העמדה המוצגת במאמר. ולחליפין, יאמצו את העמדה הליברלית והשמאלנית. במקרים אחרים, של אטימות כלל עולמית לסבל הפליטים – לא ברור אם המדינה וזהותה לא יטבעו תחת הגל העצום, ואם תהיה יכולת פיקוח על יישום המתווה.טוביה הירשמן (שיחה) 19:24, 4 ביולי 2018 (IDT)[תגובה]
ישנם גורמים בפוליטיקה הישראלית החותרים להקים כאן "מדינת הלכה" דה-פקטו, או לפחות לאמץ גישות הלכתיות בבואם לחוקק חוקים שונים. לזה התייחסתי.--נחום - שיחה 20:37, 4 ביולי 2018 (IDT)[תגובה]