שיחת ביאור:בראשית יח

הערה בנוגע למלעיל דמלעיל

הדברים שהובאו בפנים בנוגע למלעיל דמלעיל לכאורה נובעים מבורות. אילו היתה המלה "האהלה" מוטעמת במלעיל-דמלעיל, היה הטעם צריך לבוא באות ה"א הראשונה ולא באות אל"ף. הטעמה באות אל"ף הינה מלעיל פשוט, שכן האות ה"א האמצעית מנוקדת בחטף סגול שאיננו נחשב במניין ההברות.

כיוצא בדבר, בפסוק "כל השומע יצחק לי", המלה "יצחק" מוטעמת במלעיל, מדין נסוג אחור, והגעיא המציינת את ההטעמה היא באות יו"ד, שכן השווא הנע או חטף הפתח הבא באות צד"י איננו נמנה במניין ההברות כלל ועיקר.--נחום • שיחה 22:54, 17 בנובמבר 2024 (IST)

ישר כח. מצאתי סיוע לשיטתך כאן. אצטט כאן מדברי הרב ברוך ברנר:

	מכאן יש מקום להעיר על שתי מלים חריגות בפרשתנו: וַיְמַהֵר אַבְרָהָם הָאֹהֱלָה, אֶל-שָׂרָה (יח, ו); הַשֶּׁמֶשׁ יָצָא עַל-הָאָרֶץ וְלוֹט בָּא צֹעֲרָה (יט, כג). במלים אלו מצאנו את ההטעמה לא בהברה האחרונה (מלרע), ולא בהברה שלפני האחרונה (מלעיל), אלא קודם לכן! 'הָ-אֹ-הֱ-לָה', צֹ-עֲ-רָה. ואכן הטעמת מלים אלו זרה לאוזנו של הדובר עברית, וישנם בעלי קריאה המתקשים להגות מלים אלו באופן מדויק, והוגים בטעות: 'הָאֹהֱלָה', 'צֹעֲרָה'. אולם יש להבין את המבנה של שתי המלים הללו, ועל ידי כך לעמוד על סיבת המצב החריג: צורתן המקורית של המלים הללו היא: 'אֹהֶל', ו'צֹעַר'. גם מלים אלו הן תת-קבוצה של המלים המלעיליות שנידונו בדברינו הקודמים, אשר אינן מנוקדות בשני סגולים, אלא בחולם חסר וסגול, ולא נאריך כעת בענינן. גם בתת-קבוצה זו אנו רואים את השפעת העיצור הגרוני ע', אשר הפך את הסגול לפתח במלה 'צֹעַר'. כאשר באה התורה להוסיף על מלים אלה את "הא המגמה", המורה על הכיוון, חל שינוי שהיה אמור להפוך את התנועה האחרונה לשוא נח (כמו שהחיריק באות י' במלה 'למצריִם' הופך לשוא נח במלה 'מצריְמה'), אולם בגלל שהעיצורים הגרוניים "אינם אוהבים" בדרך כלל שוא נח (כלומר אין הם אוהבים להופיע ללא תנועה) הופיעה תנועת עזר - החטפים, חטף-סגול ב'הָאֹהֱלָה', וחטף-פתח ב'צֹעֲרָה'. כיון שהחטף הוא תנועת עזר, ואינו תנועה "אמיתית", לפיכך אין לסופרו במספר ההברות; וכך נחה דעתנו: גם 'הָאֹהֱלָה' ו-'צֹעֲרָה', אף על פי שהן נשמעות קצת זרות, הן באופן רשמי מלעיל, ולא "מלעיל דמלעיל".

יחד עם זאת, כנראה שהנושא שנוי במחלוקת, וראה למשל מתוך פרטוקול מליאה של האקדמיה ללשון:

	הביטוי מלעיל דמלעיל משמש, כרגיל, לציון תחולת הטעם (כגון ב"האהלה")

מה דעתך לגבי ההערה בביאור:שמות טו (נֶ֣עֶרְמוּ מַ֔יִם)? האם שם זאת אכן דוגמה מוצלחת יותר למלעיל דמלעיל? -- אוֹרי (שיחה) 08:03, 18 בנובמבר 2024 (IST)

Ori229, בהחלט כן. הסגול בעי"ן אמנם היה חטף סגול במקורו (כמו במלה נֶעֱרָם), אולם הוא הפך לסגול רגיל לפני שווא נח ולכן זה באמת מלעיל-דמלעיל בגלל נסוג אחור. בברכה, נחום • שיחה 11:45, 18 בנובמבר 2024 (IST)