שיחה:ספרא (מלבי"ם)/פרשת ויקרא חובה/פרשה יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

צריך לבדוק אם גירסא זו של הספרא הינו כפי פירוש המלבי"ם (כשאר דפי הספרא בקבוצה הזה של ספרא (מלבי"ם) או שהינו גירסת הדפוס הרגיל...--Dmokhtar (שיחה) 07:25, 12 ביוני 2013 (IDT)

נכון. אני לקחתי מהדפוס הרגיל, אבל אולי זה זהה. לא בדקתי.Ahituvrs (שיחה) 10:58, 12 ביוני 2013 (IDT)

נגיע לגשר כאשר מישהו ילמד פירושו של המלבי"ם על קטע זו. בכל אופן, מה שקיים בינתיים רק עוזר. (גם נצטרך להכניס קטעי התחלה וסוף של סימני המבלי"ם. ראיתי שכבר עשית לגבי קטעי הפסוקים.) תודה.--Dmokhtar (שיחה) 11:49, 12 ביוני 2013 (IDT)

משנה ה' - ולא ידע פרט להודע[עריכה]

הוקשה לי מאד להבין את השקלא וטריא של משנה ה'. סביר להניח שהפיסוק שגוי וצריך שיפור...--Roxette5 (שיחה) 15:09, 14 ביולי 2013 (IDT)

תיקנתי.-- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • י"ב באב ה'תשע"ג • 02:16, 19 ביולי 2013 (IDT)

ובכל מקרה באור העניין:

פרשת ויקרא מתחילה בקרבן עולה, זבח שלמים ומגיעה לחטאת:

דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא בִשְׁגָגָה - מִכֹּל מִצְו‍ֹת ה' אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה וְעָשָׂה מֵאַחַת מֵהֵנָּה:
אם הכהן המשיח יחטא לאשמת העם...
ואם כל ישראל ישגו ונעלם דבר...
אשר נשיא יחטא...

ולבסוף חטאת היחיד:

וְאִם נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא בִשְׁגָגָה - מֵעַם הָאָרֶץ, בַּעֲשֹׂתָהּ אַחַת מִמִּצְו‍ֹת ה' אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה - וְאָשֵׁם.
אוֹ: הוֹדַע אֵלָיו חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא:
וְהֵבִיא קָרְבָּנוֹ: שְׂעִירַת עִזִּים תְּמִימָה נְקֵבָה עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא.

יש לציין שפשוטם של הכתובים אומר שמביאים חטאת על שוגג בשני מקרים: שאשם (כלומר הכיר בחטאו שנעשה בשגגה) או הודע (כלומר העידו נגדו - והוא טוען שמדובר בשגגה)


בעלייה הבאה דנים באשמות. קרבנות שיש להביא על שקרים גנבות ודברים מסוג זה, וכן במקרה מיוחד של סַפֵק.
לחכמינו לא היה ברור מהו ספק זה:
ונפש כי תחטא ושמעה קול אלה והוא עד...
או נפש אשר תגע בכל דבר טמא...
או נפש כי תשבע... ונעלם ממנו...
נפש כי תמעול מעל...

ולבסוף אשם תלוי - הבא על ספק.

וְאִם נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וְעָשְׂתָה אַחַת מִכָּל מִצְו‍ֹת ה' אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה וְלֹא יָדַע וְאָשֵׁם וְנָשָׂא עֲו‍ֹנוֹ.
וְהֵבִיא אַיִל תָּמִים מִן הַצֹּאן בְּעֶרְכְּךָ לְאָשָׁם אֶל הַכֹּהֵן
וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן עַל שִׁגְגָתוֹ אֲשֶׁר שָׁגָג וְהוּא לֹא יָדַע - וְנִסְלַח לוֹ.

נהדמיון ניכר:

ח. וְאִם נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא בִשְׁגָגָה, מעם הארץ...
א. וְאִם נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא...
ח. ...בַּעֲשֹׂתָהּ אַחַת מִמִּצְו‍ֹת ה' אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה - וְאָשֵׁם.
א. ...וְעָשְׂתָה אַחַת מִכָּל מִצְו‍ֹת ה' אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה - וְלֹא יָדַע וְאָשֵׁם, וְנָשָׂא עֲו‍ֹנוֹ.

באשם לא רשום דבר על "או הודע".

חז"ל הבינו שאשם הוא קרבן על "קלות".

אם מסדרים את זה לפי הסדר הבא, אפשר להבין את ההגיון:

  • א. לא הודע -, הודע +
  • ב. קלות -, חמורות +
  • ג. אשם -, חטאת +
  • ד. פטר -, חייב +

הסוגיות הן כך:

1. [א], [ב] קשר אשם תלוי, ואשם מעילות שקדם לו...
2. [ג] 1. ריבוי ספקות - מביא ריבוי אשמות.
... ...2. ספק אם: עבר בשוגג, או: לא עבר כלל - מביא אשם.
3. [ד] בטוח שעבר, אך ספק על מה: מחלוקת. (ר' אליעזר: חטאת. ר' שמעון: אשם תלוי. ר' יהושע: (לפי ר' יהודה) פטור
4. [ה] הודע וכו':
  • האם: ה'לא הודע' של אשם - הוא בכל סוגי העבירות? (וכך גם הודע?)
  • התשובה: לא יתכן. כי אם כל סוגי העבירות אותו דבר, החוק (רק באשם) לא הגיוני:
למה פוטרים רק מקרה של 'הודע'? דווקא הוא זה שהיה צריך להתחחיב בקרבן.
או לחילופין: למה מחייבים מקרה של 'לא הודע' ולא של 'הודע' - זה לא הגיוני.

תשובה: לא כל ה"לא הודע" אותו דבר: רק ה'לא הודע' של חמורות נפטר מאשם - כי הוא מקבל חטאת במקומו.

5. [ו] אך זה לא פוטר את הבעיה כי:
אם: הודע חמור: מביא חטאת ("או הודע" של חטאת), אך 'לא הודע' חמור: לא מביא חטאת, ("ולא ידע" של אשם)
ואם: הודע קל: לא מביא אשם (לפי הנחתנו) היה צריך: 'לא הודע' קל: לא מביא אשם. (ואין זה כך: "ולא ידע" של אשם כתוב בתורה בלי קשר לקל או חמור)
לחלופין:
'לא הודע' חמור: לא מביא חטאת (כי הוא מביא אשם) ולעומת זאת 'הודע' חמור: מביא חטאת (כאמור בחטאת)
'לא הודע' קל': מביא אשם (ככתוב בתורה) היה צריך: 'הודע' קל: מביא אשם (בניגוד להנחה שלנו)

ועוד בעיה:

'הודע' חמור: מביא חטאת (כאמור בחטאת) וגם: 'הודע' קל: אינו מביא אשם (לפי הנחה שלנו)
'לא הודע' חמור: אינו מביא חטאת (כי הוא מביא אשם) היה צריך: 'לא הודע' קל: לא יביא אשם! (ואין זה כך: "ולא ידע" של אשם כתוב בתורה בלי קשר לקל או חמור)

או לחלופין לגבי הצגת הבעיה החדשה:

'לא הודע' חמור: אינו מביא חטאת (כי מביא אשם) אך: 'לא הודע' קל: מביא אשם (לפי התורה)
'הודע' חמור: מביא חטאת (כמובן, כאמור בחטאת) היה צריך: 'הודע' קל: יביא אשם! (בניגוד להנחתנו)

ולכן למדים מגזירה שווה מחטאת - שהאשם מובא רק על חמורות. ומהפסוק למדים שזאת רק אם לא ידע. אבל אם 'הודע' - אינו מביא אשם אלא חטאת. ואין מה להשליך על מקרים קלים, כי על מקרים קלים, אין מביאים לא חטאת ולא אשם. -- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • י"ב באב ה'תשע"ג • 04:08, 19 ביולי 2013 (IDT)

עריכה לבקשתכם[עריכה]

האם מקובלת עריכתי כאן? אם כן מוכן לערוך רחבית לאורך הספרא. לצערי עדיין לא הגעתי להדגמת ביאור המלבים במרחב המשתמש שלי, אך בקרוב אעשה בע"ה גם זאת. -- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • י"ב באב ה'תשע"ג • 02:16, 19 ביולי 2013 (IDT)

הפסוק עליו קטע זה דן[עריכה]

ונפש כי תחטא ושמעה קול אלה והוא עד...
או נפש אשר תגע בכל דבר טמא...
או נפש כי תשבע... ונעלם ממנו...
נפש כי תמעול מעל...
ולבסוף אשם תלוי - הבא על ספק:

וְאִם נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וְעָשְׂתָה אַחַת מִכָּל מִצְו‍ֹת ה' אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה וְלֹא יָדַע וְאָשֵׁם וְנָשָׂא עֲו‍ֹנוֹ.
וְהֵבִיא אַיִל תָּמִים מִן הַצֹּאן בְּעֶרְכְּךָ לְאָשָׁם אֶל הַכֹּהֵן
וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן עַל שִׁגְגָתוֹ אֲשֶׁר שָׁגָג וְהוּא לֹא יָדַע - וְנִסְלַח לוֹ.

בעליה הקודמת בפרשיית החטאת כתוב:
דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא בִשְׁגָגָה - מִכֹּל מִצְו‍ֹת ה' אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה וְעָשָׂה מֵאַחַת מֵהֵנָּה:
אם הכהן המשיח יחטא לאשמת העם...
ואם כל ישראל ישגו ונעלם דבר...
אשר נשיא יחטא...
ולבסוף חטאת היחיד:
וְאִם נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא בִשְׁגָגָה - מֵעַם הָאָרֶץ, בַּעֲשֹׂתָהּ אַחַת מִמִּצְו‍ֹת ה' אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה - וְאָשֵׁם.
אוֹ: הוֹדַע אֵלָיו חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא:
וְהֵבִיא קָרְבָּנוֹ: שְׂעִירַת עִזִּים תְּמִימָה נְקֵבָה עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא...

דניאל, שלום ותודה.
אין ספק שכל פרשיה זו וביחוד הדיון ברמז ה' וגם ו' שהוא המשכו - עוסק באשם ולכן כשמדובר בביטוי 'כאן' המדובר בפסוק שבעליה הבאה:
וְאִם נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וְעָשְׂתָה אַחַת מִכָּל מִצְו‍ֹת ה' אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה וְלֹא יָדַע וְאָשֵׁם וְנָשָׂא עֲו‍ֹנוֹ.
ולא בפסוקים שבפרשיית החטאת שבעלייה הקודמת:
וְאִם נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא בִשְׁגָגָה מֵעַם הָאָרֶץ, בַּעֲשֹׂתָהּ אַחַת מִמִּצְו‍ֹת ה' אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה - וְאָשֵׁם, אוֹ: הוֹדַע אֵלָיו חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא...
לדוגמה - רמז ב' פותח בציטוט: ועשתה אחת... (בפרשת החטאת כתוב: בעשותה אחת) וכך עוד רבים - וגם התוכן.
אכן, כשמדובר ב"להלן" אלו פסוקי החטאת (שנמצאים קודם...)
גם :המלבי"ם בכתבו על מדרש זה מסכים שהגזרה השווה היא על הפסוק הבודד.
ערכתי שם מעט לפי הבנתי במקור שב"כתבים עבריים".
מצד שני:
האם לא כדאי בספרא להביא את ההקשר - על ידי הצגת הפסוקים ב'הערה-שמאל' ולא להסתפק בהפניה?

כך: -- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • כ"ב באב ה'תשע"ג • 20:39, 28 ביולי 2013 (IDT)


אני לא הבנתי לגמרי על מה אתה חולק? אולי ננסה לקצר במילים כי מרוב מילים הכוונה רק מתבלבלת. לדעתי הדרשה הינו מ"ואשם או הודע" (שכתוב או בחטאת יחיד ויקרא ד כב-כג או בחטאת נשיא בויקרא ד כז-כח) ומשם אנחנו למדים לכאן דהיינו ויקרא ה יז. אתה מסכים לזה? או שעל זה אתה חולק?
דבר אחד נראה לי שאתה לא הבנת בספרא לפי הבנת המלבי"ם: הגזירה שוה של "ואשם" "ואשם" היא לא כפשוטו והיא לא נלמדת מכל מקום שכתוב שמה מלת "ואשם". דהיינו לא נלמד ממה שכתוב בעולה ויורד (כפי שציטטת בהערה בצד). וגם היא לא על ידי כך שמכיון שכתוב "ואשם" גבי חטאת יחיד אז גם אשם תלוי רק מביאין כאשר מדובר בדבר ששגגתו חטאת. זה לא הדרשה לפי המלבי"ם. (עיין בסימן רסב).
לפי המלבי"ם המקור היחיד שניתן ללמוד דרשה זו הוא מהמלים "ואשם או הודע" שכתוב אצל נשיא ויחיד (כמו שהוא באר בסימן רסב). הריני מצטט:
ולמד לה בספרא מגזירה שוה "ואשם" "ואשם" - רוצה לומר: שכבר בארתי (בסימן רסב) שמה שדריש בספרא ממה שכתוב גבי חטאת נשיא ויחיד "ואשם" - שמביא אשם תלוי, שזה מוכח ממה שכתוב "ואשם או הודע", שמלת "או" מחלקת. שאם לא הודע - ואשם, ר"ל - יביא אשם תלוי. ואם הודע - אז יביא חטאת. ושם באר פרטי דיני החטאת, ופה באר פרטי דיני אשם תלוי. ממילא מבואר שהתורה לא פרטה תנאי זה "ואשם" - שיביא אשם תלוי, רק במצות שמביא חטאת שהם אלה שזדונם כרת. וזהו שאמר מה ואשם האמור להלן (ר"ל שפירושו שמביא אשם תלוי) דבר שזדונו כרת, כן כאן.
ובזה לא קשיא 'הלא גם בעולה ויורד כתוב "ואשם"?' - דשם אינו מדבר מחיוב אשם תלוי.
אתה הכנסת למשל במילה של "ואשם" ציטוט של הפסוק ויקרא ד כז, אבל לא ציטטת את המילים העיקריות שמהם שואב הדרשה "או הודע" שנמצא בפסוק כח. (שוב הכל כפי הבנת המלבי"ם).
אישית אני מסתפק במראה מקומות כאלה (ויקרא ה, יז) ואינני אוהב עוד ציטוטים של פסוקים על הצד. אולם, אם אתה רוצה להוסיף אותם - בסדר אין לי בעיה. רק בקשה אחת, תשתמש בתגים של >NOINCLUDE< כדי שהציטוטים האלה לא יופיעו בדפים של "מקראות גדולות" איפה שדפי ספרא אלו משתלבים. כמו כאן למשל מ"ג ויקרא ה יז.