שולחן ערוך יורה דעה קמב ב
<< · שולחן ערוך יורה דעה · קמב · ב · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
שולחן ערוך
סכין של אלילים ששחט בה הרי זה מותר מפני שהוא מקלקל. (ואם הסכין חדש או ישן ולבנו מאיסור שבו אפילו לכתחילה מותר) (לעיל סימן י'). ואם היתה בהמה מסוכנת הרי זו אסורה מפני שהוא מתקן והרי זה התקון מהנאת משמשי אלילים. וכן אסור לחתוך בה בשר מפני שהוא מתקן, ואם חתך דרך הפסד והשחתה מותר:
מפרשים
ש"ך - שפתי כהן
(ג) ששחט בה כו'. מיירי שהוא ישן ולא לבנו מאיסור שבו והלכך אע"פ שמטעם משמשי אליל מותר לשחוט בו אפילו לכתחלה כיון שהוא מקלקל אפ"ה מטעם געולי עובדי כוכבים אסור לשחוט בו לכתחלה וכדלעיל ס"י וכדמסיק הרב:
(ד) מפני שהוא מקלקל. ואין זו הנאה שבחייה עומדת לג' דברים לגדל ולדות ולחרישה ולאכילה עכ"ל רש"י:
(ה) ואם הסכין חדש. וכגון שחתך בה בקעת לאליל דאל"כ תשמישי אליל אינם אסורים עד שישתמשו בהן וכמו שנתבאר בר"ס קל"ט והכי איתא בחולין ד"ח:
(ו) ואם היתה בהמה מסוכנת ה"ז אסורה כו'. מלשון זה משמע שכל הבהמ' אסור' ולא מהני הולכת הנאת שכר סכין לשחוט בה לים המלח וכן מבואר בכסף משנה ספ"ז מהלכות עבודת כוכבים שכתב על לשון הרמב"ם (שהוא כל' המחבר) וזה לשונו ונראה שדעת רבינו לאסור כל הבהמה ואזדא לטעמיה בנטל כרכר מאשירה וארג בה הבגד דכל הבגד אסור בהנאה עכ"ל וע"כ ר"ל שדעת הרמב"ם דאפילו הולכת הנאת שכר סכין לים המלח לא מהני כמו בנטל כרכר וכמו שיתבאר בסעיף ג' ואע"פ שכ' שם שכדעת הרמב"ם כתבו הרשב"א והר"ן שאם חתך בה בשר הבשר אסור דהא מתהני מעבודת כוכבי' ומיהו בהולכת הנאה לים המלח סגי ע"כ לשונם היינו ודאי בבשר דבשביל שנחתך הבשר בסכין של אליל לא נעשה כל הבשר באיסור משמע דסגי בהולכת הנאת סכין ליה"מ אבל במסוכנת דשמא היתה מתה אם לא שחטה ויש כאן הנאה מרובה הלכך כל הבהמה אסורה וחילוק זה מוזכר בהרא"ש וזה ששינו הרמב"ם והמחבר בלשונם בסיפא וכן אסור לחתוך בו בשר ולא כתבו נמי ואם חתך בה בשר הבשר אסור כמו ברישא משום דא"כ הוי משמע דהולכת הנאה לים המלח לא מהני כמו ברישא אבל עכ"פ הולכת הנאה לים המלח בעי גם בבשר כמבואר בב"י ובכ"מ שכ' דמדמסיים ואם חתך בה דרך הפסד והשחתה מותר משמע דכל שאינו דרך הפסד והשחתה אסור עכ"ל ועיין בסימן י' ס"ק ה' מ"ש עוד מזה:
(ז) דרך הפסד והשחתה. כגון שהחתיכות עומדות לדורון וכיוצא בו:
באר היטב
(ג) מקלקל: ואין זה הנאה שבחייה עומדת לג' דברים לגדל ולדות ולחרישה ולאכילה. רש"י.
(ד) חדש: וכגון שחתך בה בקעת לאליל דאל"כ הא בלא"ה מותר דתשמישי אליל אינם אסורים עד שישתמשו בהם וכמ"ש בריש סימן קל"ט . ש"ך.
(ה) אסורה: כתב הש"ך מלשון זה משמע שכל הבהמה אסורה ולא מהני הולכת הנאת שכר סכין לשחוט בה לים המלח דיש כאן הנאה מרובה דשמא היתה מתה אם לא שחטה משא"כ בחתך בה בשר דאין הנאה מרובה כ"כ סגי בהולכת הנאה לים המלח ודרך הפסד והשחתה מיירי כגון שהחחיכות עומדות לדורון וכיוצא בו עכ"ל.