שולחן ערוך יורה דעה קכב ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך יורה דעה · קכב · ו · >>

מקרא לצבע סימון האותיות: ט"ז ש"ך באר היטב באר הגולה

שולחן ערוך

סתם כלי עובד כוכבים הם בחזקת שאינם בני יומן לפיכך אם עבר ונשתמש בהם קודם הכשר התבשיל מותר:

הגה: אבל אם חמם מים בכלי של עובד כוכבים ללוש בהן פת אסור ללוש באותן מים דלדבר זה מקרי לכתחלה הואיל ועדיין לא התחיל הנאתו שלא הוחמו לשתיה (ש"ד והגהותיו) אבל דבר שנעשה בשבילו ולא בשביל דבר אחר אע"פ שהוא של עובד כוכבים וישראל קונה ממנו לכתחלה מותר דמאחר דכבר נעשה ביד עובד כוכבים מקרי דיעבד

אף על פי כן אסור לומר לעובד כוכבים בשל לי ירקות בקדרתך וכן לא יאמר לו עשה לי מרקחת שכל האומר בשל לי הרי הוא כאלו בישל בידיו ואפשר שעל ידי הרקחים (או שאר אומנים) מותר שכל האומנים מיחדים כלים נקיים למלאכתם כדי שלא יפגמו אומנתם ובעל נפש יחוש שדברים אלו מביאים לידי טהרה ונקיות:

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

(ד) סתם כו'. הטעם כתבו הפוסקים דהוי ספק ספיקא ספק נשתמשו בו היום או אתמול ואת"ל נשתמשו בו היום שמא נשתמשו בו בדבר שהוא פוגם בעין או שהוא אין נ"ט ומה"ט אסור לבשל לכתחלה בכלים של עובדי כוכבים דליכא אלא חדא ספיקא דקדרה שאינה ב"י אסור לכתחלה וכתב מהרש"ל בא"ו שלו סימן נ"ט דהא דסתם כלים של עובד כוכבים אינם ב"י היינו דא"צ לשאול אם הוא ב"י או לא ואם אחר ששאל נודע לו שהוא ב"י ישאל מה שבשלו בו היום ואם הוא דבר שאינו פוגם בודאי או שאינו יכול לידע אין ראוי להתיר מאחר שאין כאן ספק ספיקא ואע"פ שאין אנו חוששים לדבריו של עובד כוכבים לא לאסור ולא להתיר (וע"ל סי' קי"ח סוף ס"ק ל"ז) היינו לאותו דבר שהיה כבר בחזקת כשרות אבל הכא שכבר הורע חזקה שסתם כלי עובד כוכבים בלועי' באיסור רק מכח ספק ספיקא באת להתיר הלכך סמכי' אדבורו ועוד הא דלא סמכינן אדבריו של עובדי כוכבים היינו היכא שבא להשביח מקחו שאמר של ערלה הם כדאיתא בש"ס עכ"ל אבל מתשו' ר"ל ן' חביב ס"ס קכ"א נראה מבואר דאפי' אומר שהוא ב"י לא סמכי' אדיבורו וע"ל סי' קכ"ז ס"ק (י"ט) [כ]:


(ה) שלא הוחמו לשתיה כו'. משמע אבל אם הוחמו לשתיה מותר לשתותן דלענין זה מקרי דיעבד ומותר כמו שאר דברים הנקחין מן העובדי כוכבים ומותרים מאחר שכבר נעשה ביד עובד כוכבים מקרי דיעבד עכ"ל ת"ח ריש כלל נ"ט וע"ל סי' קי"ד ס"ז וע"ל סימן צ"ד ס"ק י"ט וסי' צ"ה ס"ק י"ד:


(ו) מקרי דיעבד. ע"ל סי' קי"ח ס"א בהג"ה:



באר היטב

(ד) מותר:    הטעם כתבו הפוסקים דהוי ספק ספיקא, ספק נשתמשו בו היום או לא ושמא נשתמשו בו בדבר הפוגם בעין או שהוא אינו נ"ט (ולפ"ז ה"ה בכלים שלנו יש ספק ספיקא ותולין להקל וכ"כ בש"ע סעיף ז') ומה"ט אסור לכתחלה לבשל בכלי של עובד כוכבים דליכא אלא חדא ספיקא דקדרה שאינה ב"י אסור לכתחלה וכתב מהרש"ל הא דסתם כלים של עובדי כוכבים אינם ב"י היינו דא"צ לשאול אם הוא ב"י או לאו ואם אחר ששאל נודע לו שהוא ב"י ישאל מה שבישלו בו היום ואם הוא דבר שאינו פוגם בודאי או שאינו יכול לידע אין ראוי להתיר מאחר שאין כאן ספק ספיקא ואע"פ שאין אנו חשים לדבריו של עובד כוכבים לא לאסור ולא להתיר היינו בדבר שהיה בחזקת כשרות כבר אבל הכא שכבר הורע חזקה של סתם כלי עובד כוכבים דאדרבה הם בלועים מאיסור רק מכח ספק ספיקא באת להתיר הלכך סמכינן אדיבורו אבל מתשובת ר"ל ן' חביב סוף סימן קכ"א נראה מבואר דאפילו אומר שהוא ב"י לא סמכינן אדיבורו (ומיהו היינו דוקא אם השאילו וכבר נתבשל בו התבשיל אבל אם אומר בעודנו בידו או אחר שהשאילו מקמי שנתבשל בו אף אם עבר ובישל אסור ועי' פר"ח ס"ק ד' ועי' ת' מהר"י בן לב ח"א דף קל"ד וח"ב סי' ס"ח) וגם הט"ז פסק כן אם לא שהעובד כוכבים מסל"ת מעצמו בלי שום שאלה ונראין הדברים שלא נתכוין על ישראל אז יש להחמיר ולאסור התבשיל של ישראל שמבשל בתוכו כמ"ש בסי' שי"ג ס"ב ויש לדון עוד בזה כמ"ש בסי' ט"ז דאי מהימן ליה העובד כוכבים אסור ה"נ יש לדון בזה אפילו אינו מסל"ת עכ"ל.


(ה) לשתיה:    כתב הש"ך משמע דאם הוחמו לשתיה מותר לשתותן דלענין זה מקרי דיעבד [ומותר כמו שאר דברים הנקחים מן העובד כוכבים דמותרין מאחר שכבר נעשה ביד העובד כוכבים] וע"ל סי' קי"ד ס"ז.







▲ חזור לראש