שולחן ערוך יורה דעה קכב ו
<< · שולחן ערוך יורה דעה · קכב · ו · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
סתם כלי עובד כוכבים הם בחזקת שאינם בני יומן לפיכך אם עבר ונשתמש בהם קודם הכשר התבשיל מותר:
- הגה: אבל אם חמם מים בכלי של עובד כוכבים ללוש בהן פת אסור ללוש באותן מים דלדבר זה מקרי לכתחלה הואיל ועדיין לא התחיל הנאתו שלא הוחמו לשתיה (ש"ד והגהותיו) אבל דבר שנעשה בשבילו ולא בשביל דבר אחר אע"פ שהוא של עובד כוכבים וישראל קונה ממנו לכתחלה מותר דמאחר דכבר נעשה ביד עובד כוכבים מקרי דיעבד
אף על פי כן אסור לומר לעובד כוכבים בשל לי ירקות בקדרתך וכן לא יאמר לו עשה לי מרקחת שכל האומר בשל לי הרי הוא כאלו בישל בידיו ואפשר שעל ידי הרקחים (או שאר אומנים) מותר שכל האומנים מיחדים כלים נקיים למלאכתם כדי שלא יפגמו אומנתם ובעל נפש יחוש שדברים אלו מביאים לידי טהרה ונקיות:
מפרשים
(ד) סתם כו'. הטעם כתבו הפוסקים דהוי ספק ספיקא ספק נשתמשו בו היום או אתמול ואת"ל נשתמשו בו היום שמא נשתמשו בו בדבר שהוא פוגם בעין או שהוא אין נ"ט ומה"ט אסור לבשל לכתחלה בכלים של עובדי כוכבים דליכא אלא חדא ספיקא דקדרה שאינה ב"י אסור לכתחלה וכתב מהרש"ל בא"ו שלו סימן נ"ט דהא דסתם כלים של עובד כוכבים אינם ב"י היינו דא"צ לשאול אם הוא ב"י או לא ואם אחר ששאל נודע לו שהוא ב"י ישאל מה שבשלו בו היום ואם הוא דבר שאינו פוגם בודאי או שאינו יכול לידע אין ראוי להתיר מאחר שאין כאן ספק ספיקא ואע"פ שאין אנו חוששים לדבריו של עובד כוכבים לא לאסור ולא להתיר (וע"ל סי' קי"ח סוף ס"ק ל"ז) היינו לאותו דבר שהיה כבר בחזקת כשרות אבל הכא שכבר הורע חזקה שסתם כלי עובד כוכבים בלועי' באיסור רק מכח ספק ספיקא באת להתיר הלכך סמכי' אדבורו ועוד הא דלא סמכינן אדבריו של עובדי כוכבים היינו היכא שבא להשביח מקחו שאמר של ערלה הם כדאיתא בש"ס עכ"ל אבל מתשו' ר"ל ן' חביב ס"ס קכ"א נראה מבואר דאפי' אומר שהוא ב"י לא סמכי' אדיבורו וע"ל סי' קכ"ז ס"ק (י"ט) [כ]:
(ה) שלא הוחמו לשתיה כו'. משמע אבל אם הוחמו לשתיה מותר לשתותן דלענין זה מקרי דיעבד ומותר כמו שאר דברים הנקחין מן העובדי כוכבים ומותרים מאחר שכבר נעשה ביד עובד כוכבים מקרי דיעבד עכ"ל ת"ח ריש כלל נ"ט וע"ל סי' קי"ד ס"ז וע"ל סימן צ"ד ס"ק י"ט וסי' צ"ה ס"ק י"ד:
(ו) מקרי דיעבד. ע"ל סי' קי"ח ס"א בהג"ה:
לפיכך אם עבר ונשתמש. פירוש דבר היתר שאינו חריף אבל אם הוא דבר חריף ודאי אסור כדלעיל סעיף ג' והטעם שמחזיקין כלי עובד כוכבים באינו ב"י כתב בטור שהוא משום ספק ספיקא ספק אם נשתמש בו היום ואפילו נשתמש בו היום שמא נשתמשו בו בדבר הפוגם וכתוב בטור ולפי זה הוא הדין נמי כלים שלנו שהוא ספק ספיקא תולין להקל עכ"ל וכן כתוב בשלחן ערוך בסמוך סעיף ז' וכתוב בד"מ בהגהת ש"ד כתוב דבשל ישראל יש לו תקנה בשאילה ואם אינו יודע נקנסיה עכ"ל. ונראה לי דלא שייך קנס אלא באותו ישראל דהקדרה שלו וה"ל לידע אבל באחר לא שייך קנס כדלעיל סי' צ"ט עכ"ל ד"מ וכתב רש"ל פרק כל הבשר סי' ס"ה ונ"ל אע"ג דסתם כלי עובד כוכבים אינו בן יומו וגם מסתמא א"צ לשאול אם הוא ב"י או בישל בו דבר שאינו פגום אבל מ"מ אם שאל מהם ואמרו לו שהוא בן יומו ישאל נמי מהם מה שבישלו בו ואם הוא דבר שאינו פגום או הוא בענין שלא יכול לידע מהם מה שבישלו בו אין ראוי להתיר מאחר שאין כאן ספק ספיקא ואע"פ שאין חוששין לדברי העובד כוכבים לא לאיסור ולא להיתר היינו לאותו דבר שהיה כבר בחזקת כשרות אבל הכא שכבר הורע חזקה שסתם כלי עובדי כוכבים בלועים מאיסור רק מכח ספק ספיקא באת להתיר הלכך סמכינן אדיבורא דידיה. ועוד הא דלא סמכינן אדבריו של עובד כוכבים היינו היכא שבא להשביח מקחו שאומר של ערלה הם כדאיתא בגמרא עכ"ל. ולא נראה כן לע"ד דמ"ש שאחר ששאל אותו ואמר ליה שהוא בן יומו אין כאן ספק ספיקא הא ודאי יש כאן ספק ספיקא דספק שמא הוא משקר במה שאומר שהשתמש בו היום דהא סתם עובד כוכבים שקורי קמשקר כדאית' פרק חזקת הבתים גבי אניס לחמריה ולאוכפיה מדכתיב אשר פיהם דבר שוא וגו' ותו מ"ש דהכא הורע חזקת כשרות דהכלי מאי חזית דאזלינן בתר חזקת הכלי זיל בתר חזקת התבשיל שמבשל בתוכה שיש לו חזקת כשרות וזה ממש דומה לסוגיא דפ"ק דחולין העמיד סכין על חזקתו ואימר לא איפגם אדרבה העמד בהמה על חזקתה ואימא לא נשחטה ומשני סכין איתרעי בהמה לא איתרעי והכא נמי ממש כה"ג דהתבשיל אין בו ריעותא. ומ"ש הא דלא סמכינן אדברי העובד כוכבים דוקא כשמתכוין להשביח מקחו אמת שבסוף יבמות איתא כן עובד כוכבים שמביא פירות לשוק ואמר פירות הללו של ערלה הן כו' לא מהימן לא לאיסור ולא להיתר אלא להשביח מקחו נתכוין התם הוצרך התלמוד לזה דלא תימא כיון שהוא מקלקל לעצמו ואומר שהם של ערלה ודאי קושטא אמר לזה אמר אדרבה שהוא מכוין להשביח מקחו אבל בלא"ה ודאי אין העובד כוכבים נאמן כלל אפילו לאיסור אפילו במקום שאין שייך להשביח מקחו אומר כן דהא אפילו ישראל אינו נאמן לאסור את של חבירו כל שאינו בידו והכי איתא במרדכי פרק ר' ישמעאל בשפחה שאמרה שהיין שנמצא היא משכה אותו וכתב וז"ל ואי משום אמירת השפחה לית ביה חששא שאפילו ישראל לא מהימן בדבר שאין בידו עכשיו עכ"ל אכן נראה לי דאם העובד כוכבים אומר כן לפי תומו מעצמו בלי שום שאלה ונראין הדברים שלא נתכוין על ישראל אז יש להחמיר ולאסור התבשיל של ישראל שמבשל בתוכו וראייה לזה ממ"ש בסימן שי"ג סעיף ב' באומר העובד כוכבים לפי תומו שישראל ציוהו לחתוך המום שאסור. ויש לדון עוד בזה כמו דפסק בסימן י"ז דאי מהימן ליה העובד כוכבים אסור הכי נמי יש לדון בזה אפילו באינו מסיח לפי תומו:
אבל אם חמם מים. עיין סי' ק"ח שכתבתי היתר לקנות אגוזים מבושלים מן העובד כוכבים:
(ד) מותר: הטעם כתבו הפוסקים דהוי ספק ספיקא, ספק נשתמשו בו היום או לא ושמא נשתמשו בו בדבר הפוגם בעין או שהוא אינו נ"ט (ולפ"ז ה"ה בכלים שלנו יש ספק ספיקא ותולין להקל וכ"כ בש"ע סעיף ז') ומה"ט אסור לכתחלה לבשל בכלי של עובד כוכבים דליכא אלא חדא ספיקא דקדרה שאינה ב"י אסור לכתחלה וכתב מהרש"ל הא דסתם כלים של עובדי כוכבים אינם ב"י היינו דא"צ לשאול אם הוא ב"י או לאו ואם אחר ששאל נודע לו שהוא ב"י ישאל מה שבישלו בו היום ואם הוא דבר שאינו פוגם בודאי או שאינו יכול לידע אין ראוי להתיר מאחר שאין כאן ספק ספיקא ואע"פ שאין אנו חשים לדבריו של עובד כוכבים לא לאסור ולא להתיר היינו בדבר שהיה בחזקת כשרות כבר אבל הכא שכבר הורע חזקה של סתם כלי עובד כוכבים דאדרבה הם בלועים מאיסור רק מכח ספק ספיקא באת להתיר הלכך סמכינן אדיבורו אבל מתשובת ר"ל ן' חביב סוף סימן קכ"א נראה מבואר דאפילו אומר שהוא ב"י לא סמכינן אדיבורו (ומיהו היינו דוקא אם השאילו וכבר נתבשל בו התבשיל אבל אם אומר בעודנו בידו או אחר שהשאילו מקמי שנתבשל בו אף אם עבר ובישל אסור ועי' פר"ח ס"ק ד' ועי' ת' מהר"י בן לב ח"א דף קל"ד וח"ב סי' ס"ח) וגם הט"ז פסק כן אם לא שהעובד כוכבים מסל"ת מעצמו בלי שום שאלה ונראין הדברים שלא נתכוין על ישראל אז יש להחמיר ולאסור התבשיל של ישראל שמבשל בתוכו כמ"ש בסי' שי"ג ס"ב ויש לדון עוד בזה כמ"ש בסי' ט"ז דאי מהימן ליה העובד כוכבים אסור ה"נ יש לדון בזה אפילו אינו מסל"ת עכ"ל.
(ה) לשתיה: כתב הש"ך משמע דאם הוחמו לשתיה מותר לשתותן דלענין זה מקרי דיעבד [ומותר כמו שאר דברים הנקחים מן העובד כוכבים דמותרין מאחר שכבר נעשה ביד העובד כוכבים] וע"ל סי' קי"ד ס"ז.