ש"ך על יורה דעה קכב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
| ש"ך על שולחן ערוך יורה דעה קכב |

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

סעיף א[עריכה]


(א) נותן טעם לפגם כו'. עד סוף סעיף ד' נתבאר הכל על נכון בסימן ק"ג ע"ש:


סעיף ג[עריכה]


(ב) אבל אם היה האיסור דבר חריף כו'. ובד"מ ובת"ח כלל ס"א דין י"ב כתב בשם או"ה דאם בשלו דבר חריף בקדירה של בשר שאינו ב"י ואח"כ בשלו בו חלב () (אחר) [תוך] מע"ל המאכל מותר ולא אמרינן החריפות שבקדירה עושה שמפליט עכשיו לשבח ע"כ וה"ה אם בישל דבר חריף בקדירה של איסור שאינו ב"י ואח"כ שהה מע"ל משנתבשל בו הדבר חריף מותר וכן אם בישל דבר חריף בקדרה של בשר ב"י אם בישלו בו אחר (כך) מע"ל שנתבשל בו הבשר אע"פ שאינו מעת לעת משנתבשל בו הדבר חריף והיה בן יומו כשנתבשל בו הדבר חריף מותר אבל אם נתבשל בו בתחלה דבר איסור אפילו נתבשל בו אח"כ דבר שאינו חריף אם הוא ב"י מונין אחר כך מעת לעת מתבשיל השני כדלעיל סימן צ"ד ס"ק כ"ב:


סעיף ה[עריכה]


(ג) הרי זה מותר כו'. והרא"ה והטור השיגו ע"ז וכ"פ הב"ח ע"ש:


סעיף ו[עריכה]


(ד) סתם כו'. הטעם כתבו הפוסקים דהוי ספק ספיקא ספק נשתמשו בו היום או אתמול ואת"ל נשתמשו בו היום שמא נשתמשו בו בדבר שהוא פוגם בעין או שהוא אין נ"ט ומה"ט אסור לבשל לכתחלה בכלים של עובדי כוכבים דליכא אלא חדא ספיקא דקדרה שאינה ב"י אסור לכתחלה וכתב מהרש"ל בא"ו שלו סימן נ"ט דהא דסתם כלים של עובד כוכבים אינם ב"י היינו דא"צ לשאול אם הוא ב"י או לא ואם אחר ששאל נודע לו שהוא ב"י ישאל מה שבשלו בו היום ואם הוא דבר שאינו פוגם בודאי או שאינו יכול לידע אין ראוי להתיר מאחר שאין כאן ספק ספיקא ואע"פ שאין אנו חוששים לדבריו של עובד כוכבים לא לאסור ולא להתיר (וע"ל סי' קי"ח סוף ס"ק ל"ז) היינו לאותו דבר שהיה כבר בחזקת כשרות אבל הכא שכבר הורע חזקה שסתם כלי עובד כוכבים בלועי' באיסור רק מכח ספק ספיקא באת להתיר הלכך סמכי' אדבורו ועוד הא דלא סמכינן אדבריו של עובדי כוכבים היינו היכא שבא להשביח מקחו שאמר של ערלה הם כדאיתא בש"ס עכ"ל אבל מתשו' ר"ל ן' חביב ס"ס קכ"א נראה מבואר דאפי' אומר שהוא ב"י לא סמכי' אדיבורו וע"ל סי' קכ"ז ס"ק (י"ט) [כ]:


(ה) שלא הוחמו לשתיה כו'. משמע אבל אם הוחמו לשתיה מותר לשתותן דלענין זה מקרי דיעבד ומותר כמו שאר דברים הנקחין מן העובדי כוכבים ומותרים מאחר שכבר נעשה ביד עובד כוכבים מקרי דיעבד עכ"ל ת"ח ריש כלל נ"ט וע"ל סי' קי"ד ס"ז וע"ל סימן צ"ד ס"ק י"ט וסי' צ"ה ס"ק י"ד:


(ו) מקרי דיעבד. ע"ל סי' קי"ח ס"א בהג"ה:


סעיף ח[עריכה]


(ז) כלי שנאסר כו'. כפול לעיל סי' ק"ב ס"ג ושם נתבאר ע"ש:


סעיף ט[עריכה]


(ח) ואין חוששין בדיעבד. אין ר"ל שהמאכל שנשתמש בו מותר בדיעבד דזהו פשיטא ועוד דהא אכתי לא הזכיר כלום מהמאכל אלא ר"ל דכיון שכבר נתנו ביד עובד כוכבים ולקחו ממנו אין חוששין בדיעבד ומותר להשתמש בו אפי' לכתחלה כמ"ש הרא"ה ומביאו בת"ח כלל נ"ט דין ד' וכ"כ בסימני ת"ח שם לאפוקי לכתחלה אסור ליתנו לעובד כוכבים על דעת שישהנו אחר כך מעת לעת ואע"ג דהרא"ה לא קאמר אלא כשהישראל משהנו מעת לעת מותר להשתמש בו לכתחלה משמע ליה להרב דכ"ש כל שנוכל לומר שנשתהה ביד עובד כוכבים דשרי דהא לא דמי לכלי עובד כוכבים וכן משמע בסימני ח"ח שם ואע"ג דבת"ח שם משמע דלהרא"ה ה"ה אם נשתמש בו באותו יום בלא הגעלה המאכל מותר היינו לסברת הרב אבל האו"ה דס"ל המאכל אסור וכפשט דברי המרדכי אפשר לומר דהא והא איתא דאע"ג דהמאכל אסור היינו משום דנשתמש בו באותו יום אבל כל שנשתהה מעל"ע אפי' לכתחלה מותר ולזה כתב הרב בהג"ה כאן ברישא בסתם דאין חוששין והיינו כשנשתהה מעת לעת דמותר להשתמש בו לכתחלה ואח"כ כתב דעת האוסרים המאכל ואע"ג דבת"ח שם משמע דלהאו"ה דאוסר המאכל אוסר נמי להשתמש בכלי אפילו נשתהה מעל"ע מ"מ לענין דינא נ"ל להרב לחלק כמ"ש. וכל זה לדעת הרב אבל הב"ח בס"ס זה ובסי' קל"ז חולק וכתב דהיכא דשהה ביד עובד כוכבים כחצי יום והחזירה בו ביום צריך הגעלה ואם כלי חרס הוא צריך שבירה ולא מהני שהייה מעל"ע ואם נשתמש בו באותו יום המאכל אסור וזהו כדעת האו"ה שפירש כן דברי המרדכי בשם ר"ת והיכא דשהה ביד עובד כוכבים לפי שעה מהני שהייה להשתמש בו לכתחלה ובהכי מיירי הא"ח בשם הרא"ה ואם נשתמש בו בלא שהייה המאכל מותר והיינו מ"ש המרדכי בשם ר"ת אבל לפי שעה אין לחוש עכ"ד אכן מה שהקשה הב"ח לקמן סי' קל"ז ממ"ש הטור ורש"י והפוסקים דהשולח כלי היין ביד עובד כוכבים אפילו שעה אחת צריך הכשר כו' ונדחק מאד ומסקנת דבריו דר"ת שבמרדכי לא ס"ל כהטור וסייעתו ולענין דינא התם נמי מותר להשהותן מעל"ע ולהשתמש בהן לכתחלה והיכא דשהה ביד עובד כוכבים יום או יומים אסור להשתמש בהן לכתחלה בכל ענין כמו כלי של עובד כוכבים עצמן ודלא כהר"ש בונבור"ק שבמרדכי דיחיד הוא נגד הטור ורש"י והפוסקים דמצריכים הכשר לכלי היין ולר"ת והרא"ה ביורה שתשמישו בחמין מודי דצריך הכשר ודלא כמו שכתב ב"י ס"ס קכ"ב דר"ת והר"ש בונבורק שוין בדבר זה עכ"ד ולא ירדתי לסוף דעתו דהתם בכלי היין לא שייך שהייה מעל"ע וכדקי"ל לקמן ר"ס קל"ז דכלי היין לא שייך בהו לפלוגי בין ב"י לאינו ב"י (וכ"כ הר"ן סוף עבודת כוכבי') וכמו שהוכיח הרא"ש בתשובה כלל י"ט סט"ז דכל זמן שלא עבר עליהם שנים עשר חודש יש בהן טעם לשבח והלכך צריך הכשר בכלי היין לרש"י וטור וסייעתם דלא שייך בהו טעמא דהר"ש דאפילו נשתמש בהן הוה ליה פגום אחר מעת לעת אבל ביורה כולי עלמא מודו להר"ש בונבורק דמותר להשתמש בהן לכתחלה מיד מטעם שכתב מהר"ש מבונבורק שם וז"ל דהעמד היורה אחזקתה (ומה"ט ל"ד לכלים של עובדי כוכבים דאסורים להשתמש לכתחלה דכלי של ישראל אמרינן אוקמוה אחזקתה) ואימור לא נשתמש בה איסור ועוד דאפי' נשתמש בה הוה ליה פגומה שאינה ב"י דסתם כלי של עובד כוכבים מחזקינן לה בהכי כדברי ר"ת והוה ליה ספק איסור דרבנן ולקולא עכ"ל ומעתה אין כאן מחלוקת בין הפוסקים כלל וזה ברור וכן במרדכי פא"ט הביא דברי ר"ת ודברי הר"ש מבונבורק בסתם זה אחר זה וכן באו"ה כלל ל"ג פסק כדברי שניהם בסתם וזהו דעת הרב בסימני ת"ח שם וכאן בהג"ה דאם הניחו ביד עובד כוכבים מעל"ע מותר להשתמש בו לכתחלה וכן עיקר. וכל זה בכלים שדרכן להשתמש בהן בחמין אבל כלים שדרכן להשתמש בהם צונן ודאי דסגי בהדחה וק"ל:


(ט) ולכתחלה יש ליזהר בכל ענין כו'. והעולם אינם נזהרים עתה בזה והטעם משום דהעבדים והשפחות הם בבית ישראל תמיד שישראל יוצא ונכנס שם דבכה"ג מותר אפילו לכתחלה כדלעיל סי' קי"ח ס"י:


סעיף יא[עריכה]


(י) מותר לקנותם. נ"ל דה"ט דכיון דסתם כלים של עובד כוכבים אינן ב"י א"כ ליכא אלא איסור דרבנן ועובד כוכבים מסל"ת נאמן באיסור דרבנן כמ"ש בסימן צ"ח ס"ק ב' ע"ש וע"ל סי' קכ"א ס"ק ט"ו: