לדלג לתוכן

שולחן ערוך יורה דעה קיד ז

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה

שמן ודבש של עובד כוכבים מותרים ואינם נאסרים משום בישולי עובד כוכבים ולא משום גיעולי עובד כוכבים והוא הדין למים חמים שלהם.

מפרשים

 

(ט) ואינם נאסרים משום בישולי עובד כוכבי'. דנאכלין כמות שהן חיין ולא משום גיעולי עובדי כוכבים דבשר ושומן פוגם בשמן ודבש כדלעיל סימן ק"ג ס"ד א"נ סתם כלים אינן בני יומן כדלקמן סי' קכ"ב ועיין בתשובת הרב סי' נ"ד מדין היתר שמן זית:

(י) וה"ה למים חמין שלהם. שאין בהן משום בשולי עובדי כוכבים שנאכלין חיין כדאיתא בשבת פרק במה טומנין (דף נ"ו ע"א) ורש"י פירש בעבודת כוכבים (דף ל"ח ע"ב) מכני שאין משתנין מברייתן ע"י האור:

(יא) למים חמין שלהם. ולכלי העובד כוכבים אין לחוש משום גיעולי עובדי כוכבים דשומן פוגמן מלשתות עכ"ל העט"ז ולפ"ז אפילו הכלים של עובד כוכבים ב"י מותר דהא השומן פוגם במים ותימא דודאי שומן משביח במים וזהו דבר שהחוש מעיד עליו וכן הוא בדוכתי טובי בפוסקי') ומהם בתו' והרא"ש סוף פג"ה שכתבו שם להדיא דלפי' רבינו אפרים ניחא מה שצותה תורה להגעיל כלי מדין בני יומן והלא אין במים ס' כנגדן והמים נ"נ כו' עכ"ל אלמא דאפילו הוחמו מים בכלי של עובד כוכבים ב"י אסורים וכן מוכח להדיא בדברי הר"ן פא"מ ד"ה לאוסרה בשדה ע"ש והוא פשוט אלא הטעם הכא דמותרין חמין שלהן משום דסתם כלים של עובדי כוכבים אינן ב"י כדלקמן סי' קכ"ב סעיף ו' וע"ש וכ"כ הר"ן שם ושאר פוסקים והוא פשוט:
 

משום בישולי עובדי כוכבים. שהרי נאכל כמו שהוא חי ולא משום גיעולי עובדי כוכבים דהיינו פליטת הכלי מאיסור שהיה בו מפני שהבשר פוגם את השמן וכן דבש ועי' בסי' ק"ג ס"ד מ"ש שם וכאן מיירי מכלי שהוא ב"י לאיסור אבל סתם כלי אמרינן שאינו ב"י:
 

(יא) בישולי או גיעולי:    פי' פליטת הכלים והטעם דנאכלין כמות שהן חיין ובשר ושומן פוגם בשמן ודבש כדלעיל סי' ק"ג ס"ד א"נ סתם כליהם אינן ב"י וע"ל סי' קכ"ב וה"ה למים חמין שג"כ נאכלין חיין ועוד שאין משתנין מברייתן ע"י האור רש"י.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש