שולחן ערוך יורה דעה קיח יא
<< · שולחן ערוך יורה דעה · קיח · יא · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
ישראל ועובד כוכבים ששפתו ב' קדירות זו אצל זו זה בשר שחוטה וזה בשר נבלה מותר ואין לחוש שמא כשהחזיר הישראל פניו החליף העובד כוכבים שחוטה בנבלה אפילו אם של ישראל משובח ואפי' פיהן מגולה מותר ואין לחוש שמא יתזו ניצוצות מזו לזו (וה"ה בב' דברים צלוים זה אצל זה (מרדכי פא"מ) אבל לכתחלה יש ליזהר אפילו בב' קדרות) (טור):
מפרשים
(לה) ואין לחוש שמא כשהחזיר כו' דמרתת שמא יחזור הישראל פניו מיד ויראהו ובתשובת הרא"ש כלל י"ט סימן י"ח מוכח דאפילו בעובד כוכבים וישראל אכסנאים אין לחוש דהא דשרינן ביוצא ונכנס היינו אפילו באכסנאים שאינם מכירים זה את זה דאינהו נמי מירתתי אהדדי ע"ש וכן הוא בפסקי תוס' פרק קמא דעבודת כוכבים סי' י"ב והוא מן התוס' שם ריש דף י"ב וע"ל סימן פ"ח ס"ב:
(לו) יש ליזהר אפילו בשתי קדרות. פירוש משום ניצוצות וזה שכתב אפילו ולפי זה כשאין פיהן מגולה אין צריך ליזהר בשתי קדרות ועיין בס"ק שאח"ז בסופו:
יש ליזהר אפילו בשתי קדירות. בד"מ בשם מרדכי בפרק אין מעמידין והטעם שלא יתחלפו זה בזה ויליף לה מפ' כיצד צולין דאין צולין שני פסחים בתנור א' ואפילו גדי וטלה משום תערובת גופים ולפי זה אי הוי שתי קדירות של ישראל אחת של בשר ואחת של חלב אין איסור אפילו לכתחלה לבשלם בתנור אחד כיון דאין שייך שם לחלופי והדורשים מראה מקום כתבו שדברי רמ"א הם בטור וטעות הוא:
כתוב באגודה פרק ג"ה פעם אחת נתפסו היהודי' ונטלו העובדי כוכבי' כל אשר להם ונתפשרו והוחזר להם ומצאו קדירותיהם בשומן של אווז ואמרו שהכירום בטביעות עין כאשר הניחום נ"ל להתיר דלא גרע מטביעת עין דקלא ותו איתא במרדכי פרק א"מ שכתב כשישראל נותן לעובד כוכבים תבשיל בקדירה להוליכו בביתו של עובד כוכבים יזהירנו הישראל שלא ידיח הקערה אך יש להניח בה קצת משיורי התבשיל וכן שיביאנה בו ביום עכ"ל ותימא איך יסמוך על זה שיאמר לעובד כוכבי' שיניח בה שיורי המאכל דילמא ישתמש בה ואח"כ יחזור ויתן בה משיורי המאכל. ומו"ח ז"ל העתיק תשובת מהר"ר מנחם קדרה שנשאר' בין העובדי כוכבים וכבר לקח ישראל אחד מן השומן שבקדרה בכף מועט וכשהוחזר הקדרה עם השומן הכיר הישראל הגומא שבשומן שנלקח ממנו השומן שהיתה בו כמו שהניחה נראה להתיר דבכהאי גוונא שייך טביעת עין עכ"ל:
(כא) לחוש: (וכתב פר"ח דדעת רוב הפוסקים להתיר אף ביוצא ונכנס וכן עיקר ע"ש) ובתשובת הרא"ש מוכח דאפילו בעובד כוכבים וישראל אכסנאים אין לחוש דהא דשרינן ביוצא ונכנס היינו אפילו באכסנאים שאינה מכירים זא"ז דאינהו נמי מירתתי אהדדי ע"ש ש"ך.
(כב) ליזהר: כתב הש"ך פי' משום ניצוצות וזה שכתב אפילו ולפ"ז כשאין פיהן מגולה א"צ ליזהר בשתי קדרות והט"ז כתב דהטעם שלא יתחלפו זה בזה ולפ"ז אי הוי ב' קדרות של ישראל א' של בשר וא' של חלב אין איסור אפילו לכתחלה לבשלם בתנור א' כיון דאין שייך שם לאחלופי.