שולחן ערוך חושן משפט שפח ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך חושן משפט · שפח · ו · >>

מקרא לצבע סימון האותיות: סמ"ע ש"ך ט"ז באר היטב קצות החושן באר הגולה

שולחן ערוך

מי שנתפס על חבירו ולקחו עכו"ם ממון ממנו בגלל חבירו אין חבירו חייב לשלם אין לך מי שנתפס על חבירו ויהיה חברו חייב לשלם לו חוץ מהנתפס מפני המס הקצוב על כל איש ואיש בכל שנה או הנתפס על התשורה שנותן כל איש למלך בעוברו עליהם או חיילותיו ה"ז חייב לשלם לו והוא שיקחו ממנו בפירוש בגלל פלוני בפני עדים ונתבאר עוד בסי' קכ"ח:

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

אין חבירו חייב לשלם:    דריע מזלו גרם לו שיהא נתפס עבורו אף שנפטר חבירו ע"י כך מחובו יכול לומר מפייסינא הוינא ליה עד דפטרני בלא דמים וכמ"ש בריש סי' קכ"ח:

מפני המס הקצוב:    הטעם דחוק מלך ונימוסו הוא כן להיות נתפס אחד על חבירו כי אין עליו לטרוח לגבות מכל אחד בפני עצמו וכמ"ש בסי' קכ"ח ושס"ט בטור ובדברי המחבר:

ש"ך - שפתי כהן

(כז) מי שנתפס כו'. זה נתבאר לעיל סי' קכ"ב ס"ב ועיין בתשובת מהרשד"ם סי' רי"ד:



באר היטב

(כג) שנתפס:    עיין בתשו' רשד"ם סי' רי"ד.



קצות החושן

▲ חזור לראש