שולחן ערוך חושן משפט שסו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

השולחן ערוך בויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחץ כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן בשולחן ערוך יחד עם נושאי כליו. וראה גם ויקיטקסט:שולחן ערוך

אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט

<< | שולחן ערוך · חושן משפט · סימן שסו | >>

ראו סימן זה בתוך: טור חושן משפט · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
מפרשי שו"ע על הסימן:    סמ"ע · ש"ך · ט"ז · קצות החושן · באר היטב · באר הגולה

גזלן שבא לעשות תשובה אם מקבלין ממנו
ובו ארבעה סעיפים:
אבגד

סעיף א[עריכה]

גזלן מפורסם (שעסקיו בכך ותשובתו קשה) הבא לעשות תשובה מעצמו -- אם אין הגזילה קיימת -- אין מקבלין ממנו כדי שלא ימנע מלעשות תשובה. ואם רצה לצאת ידי שמים והחזיר -- אין מוחין ביד הנגזל מלקבלו:

הגה: וכן אם לא בא לעשות תשובה מעצמו רק שהנגזל צריך לתבעו -- מחייבים אותו להחזיר (טור ס"א):

סעיף ב[עריכה]

הרועים והגבאים והמוכסים תשובתן קשה מפני שגזלו את הרבים ואינם יודעים למי יחזרו לפיכך יעשו בו צרכי רבים כגון בורות שיחין ומערות:

הגה: גזלן שהחזיר, אם צריך דעת בעלים -- דינו כמו בגנב (טור ס"ג). ועי' לעיל סי' שנ"ה:

סעיף ג[עריכה]

היה כלי ביד בנו של בע"ה או ביד עבדו ולקחו אחד מהם ונשתמש בו -- הרי זה שואל שלא מדעת ונעשה ברשותו ונתחייב באונסין עד שיחזירנו לבעלים. לפיכך אם החזירו לקטן שהיה בידו ואבד ממנו או נשבר -- חייב לשלם:

סעיף ד[עריכה]

הגוזל את חבירו בישוב ובא להחזיר לו במדבר -- לא יצא, ואם ירצה הנגזל לא יקחנו עד שיגיע ליישוב.
אבל אם מחזירו ביישוב -- אפילו אינו באותו מקום שגזלו -- יצא: