לדלג לתוכן

שולחן ערוך חושן משפט שסו

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

"שולחן ערוך" בוויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחצו כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן ב"שולחן ערוך" יחד עם נושאי כליו. וראו גם ויקיטקסט:שולחן ערוך

אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט

<< | שולחן ערוך · חושן משפט · סימן שסו | >>

ראו סימן זה בתוך: טור חושן משפט · לבוש · ערוך השולחן
מפרשי שו"ע על הסימן:    סמ"ע · ש"ך · ט"ז · באר היטב · קצות החושן · נתיבות (ביאורים · חידושים) · באר הגולה
שו"ע באתרים אחרים:    תא שמע על התורה ספריא שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
תרגומים: en.wikisource.org · SefariaENG

גזלן שבא לעשות תשובה אם מקבלין ממנו
ובו ארבעה סעיפים:
אבגד

גזלן מפורסם (שעסקיו בכך ותשובתו קשה) הבא לעשות תשובה מעצמו -- אם אין הגזילה קיימת -- אין מקבלין ממנו כדי שלא ימנע מלעשות תשובה. ואם רצה לצאת ידי שמים והחזיר -- אין מוחין ביד הנגזל מלקבלו:

הגה: וכן אם לא בא לעשות תשובה מעצמו רק שהנגזל צריך לתבעו -- מחייבים אותו להחזיר (טור ס"א):

הרועים והגבאים והמוכסים תשובתן קשה מפני שגזלו את הרבים ואינם יודעים למי יחזרו לפיכך יעשו בו צרכי רבים כגון בורות שיחין ומערות:

הגה: גזלן שהחזיר, אם צריך דעת בעלים -- דינו כמו בגנב (טור ס"ג). ועי' לעיל סי' שנ"ה:

היה כלי ביד בנו של בע"ה או ביד עבדו ולקחו אחד מהם ונשתמש בו -- הרי זה שואל שלא מדעת ונעשה ברשותו ונתחייב באונסין עד שיחזירנו לבעלים. לפיכך אם החזירו לקטן שהיה בידו ואבד ממנו או נשבר -- חייב לשלם:

הגוזל את חבירו בישוב ובא להחזיר לו במדבר -- לא יצא, ואם ירצה הנגזל לא יקחנו עד שיגיע ליישוב.
אבל אם מחזירו ביישוב -- אפילו אינו באותו מקום שגזלו -- יצא: