שולחן ערוך חושן משפט שסו ג

היה כלי ביד בנו של בע"ה או ביד עבדו ולקחו אחד מהם ונשתמש בו -- הרי זה שואל שלא מדעת ונעשה ברשותו ונתחייב באונסין עד שיחזירנו לבעלים. לפיכך אם החזירו לקטן שהיה בידו ואבד ממנו או נשבר -- חייב לשלם:

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

עריכה

ולקטו אחד מהם ונשתמש כו': מדלא כתב חטף מיד א' כל' הטור וגם לא כתב שלקחו מיד בנו הקטן משמע דס"ל דאפי' לקחו מיד בנו הגדול של בע"ה ברשותו דבנו אפ"ה מיקרי שואל שלא מדעת ונתחייב באונסין כיון שאינו של בנו אלא של אביו:

לפיכך אם החזירו לקטן שהיה בידו כו': כן הוא ל' הרמב"ם שם בספ"ג דגזילה ור"ל אפי' היה כבר בידו דקטן מדעת אביו והוא לקחו מידו ונשתמש בו והחזירו לידו וכן איתא בגמרא בשלח אחד ביד בנו קטן צלוחית לקנות שמן כו' וכתבו הטור והמחבר לעיל בסי' קפ"א ע"ש. ושם ברמב"ם כתב עוד דגם בהחזירו לעבד דינו הכי שחייב באחריותו וכתב המ"מ שם ע"ז ז"ל דעבד כקטן כל זמן שלא החזירו ליד בעלים וזה ברור עכ"ל וכ"כ הטור והמחבר בסי' רצ"א סכ"א דעבד אפי' גדול דינו כקטן ודוקא בהחזירו לקטן הוא דחייב באונסין הא אם לקחו מיד בנו הגדול והחזירו לידו פטור מאונסין כמ"ש מור"ם לעיל ר"ס רצ"ב בהג"ה וז"ל אם החזירו למקום שנטלו משם חזר להיות דינו כשומר הואיל ולא הוה מתחל' רק שואל בעלמא כו' ע"ש והוא מהמרדכי דפ' הגוזל ושם ג"כ אשואל שלא מדעת קאי:

באר היטב

עריכה

(ז) לבעלים: ומשמע מזה דאפילו לקחו מיד בנו הגדול ברשותו דבנו אפילו הכא מקרי שואל שלא מדעת ונתחייב באונסין כיון שאינו של בנו אלא של אביו. שם.

(ח) בידו: ע"ל סי' קפ"ח ס"ב וסי' רצ"א סכ"א ואם לקחו מיד בנו הגדול והחזירו לידו פטור מאונסין עיין לעיל סי' רצ"ב ס"א בהג"ה. שם.

פירושים נוספים

_{▲ חזור לראש}