סמ"ע על חושן משפט שסו
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א[עריכה]
ותשובתו קשה: דגזלן כי האי כל אשר לו לא יספיק ל' כשיחזיר לכל א' מה שגזלו ואף אם הגזלן הוא עשיר מ"מ כיון דיצטרך לבזבז ולהוציא מידי ממון הרבה לא יחזיר בתשובה גם אינו יודע למי ישיב כיון שעסקיו בכך וגזל הרבה:
אם אין הגזילה קיימת: אפי' אם היא קיימת אם בנה עליה בנין אין צריך להחזיר וכדברי הלל דאמר אם גנב קורה וקבעה בבנין א"צ לקעקע ולעקור כל הבנין בשביל חזרת הקורה אלא משלם אות' לבעליו מיהו דוקא בכה"ג שגנב דבר המטלטל אבל אם הסיג גבול רעהו בקרקע ובנה כותל בשל חבירו אפי' בנה עליה בנינים גדולים חייב לסתור הכל שלא עשו תקנת השבים בקרקע כ"כ רי"ו בשם הגאונים והביאו מור"ם בד"מ בסי' זה ובהגה' מור"ם ר"ס ש"ס והם כתבוהו לענין גזלן שאינו מפורסם לענין חזרה ונראה דה"ה וכ"ש הוא לענין גזלן מפורסם:
אין מקבלין ממנו: פי' חז"ל תקנו שלא יקבלו ממנו כדי לפתוח לו פתח לדרכי התשובה והמקבל ממנו אין רוח חכמים נוחה הימנו כן היא לשון הגמרא והטור ופי' אין רוח חכמה וחסידות בקרבו:
ואם רצה לצי"ש כו': פי' דאומר הגזלן אע"פ שאינך רוצה לקבלו ממני ומחלת לי אני רוצה להחזיר לך כדי לצי"ש אזי אין מוחין כו' ודומה לזה איתא בגמרא וכתבו הטור והמחבר בסימן ע"ז גבי שמיטה דצריך המלוה לומר ללוה הבא לפרעו אחר שביעית משמט אני ואם אמר לו הלוה אעפ"כ יכול לקבלו:
סעיף ב[עריכה]
צרכי רבים: דאז גם הנגזל יהנה מן הדברים הנעשי' מדמי הגזילה:
גזלן שהחזיר אם צריך דעת בעלים דינו כמו בגנב כו': שם בסי' שנ"ה נתבאר דאם לא ידעו הבעלים מגניבה א"צ ג"כ לידע מהחזר' ודין זה אין שייך בגזלן שסתם גזיל' הוא שגוזל מיד הנגזל ונמצא דהנגזל ידע מהגזיל' ולא הי' למור"ם לכתוב אלא גזלן שהחזיר צריך להחזיר' מדעת בעלים וע"ד שנתבאר בסי' שנ"ה בגנב וכ"כ בטור ס"ג ע"ש:
סעיף ג[עריכה]
ולקטו אחד מהם ונשתמש כו': מדלא כתב חטף מיד א' כל' הטור וגם לא כתב שלקחו מיד בנו הקטן משמע דס"ל דאפי' לקחו מיד בנו הגדול של בע"ה ברשותו דבנו אפ"ה מיקרי שואל שלא מדעת ונתחייב באונסין כיון שאינו של בנו אלא של אביו:
לפיכך אם החזירו לקטן שהיה בידו כו': כן הוא ל' הרמב"ם שם בספ"ג דגזילה ור"ל אפי' היה כבר בידו דקטן מדעת אביו והוא לקחו מידו ונשתמש בו והחזירו לידו וכן איתא בגמרא בשלח אחד ביד בנו קטן צלוחית לקנות שמן כו' וכתבו הטור והמחבר לעיל בסי' קפ"א ע"ש. ושם ברמב"ם כתב עוד דגם בהחזירו לעבד דינו הכי שחייב באחריותו וכתב המ"מ שם ע"ז ז"ל דעבד כקטן כל זמן שלא החזירו ליד בעלים וזה ברור עכ"ל וכ"כ הטור והמחבר בסי' רצ"א סכ"א דעבד אפי' גדול דינו כקטן ודוקא בהחזירו לקטן הוא דחייב באונסין הא אם לקחו מיד בנו הגדול והחזירו לידו פטור מאונסין כמ"ש מור"ם לעיל ר"ס רצ"ב בהג"ה וז"ל אם החזירו למקום שנטלו משם חזר להיות דינו כשומר הואיל ולא הוה מתחל' רק שואל בעלמא כו' ע"ש והוא מהמרדכי דפ' הגוזל ושם ג"כ אשואל שלא מדעת קאי:
סעיף ד[עריכה]
ואם ירצה הנגזל כו': כלומר ברצון הנגזל תליא ול"ת אף אם ירצה הנגזל לקחתו אינו יוצא הגזלן עד שיחזירנ' לו במקום שנגזל וכ"כ ב"י ועמ"ש עוד מזה בפריש':