שולחן ערוך חושן משפט שלב ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

אמר לו בע"ה בג' והלך השליח ואמר להם בד' ואמרו הרינו כמו שאמר בעל הבית אין דעתם אלא שיתן בעל הבית יתר על ארבעה לפיכך שמין מה שעשו אם שוה ארבעה נוטלין ארבעה מבעל הבית ואם אינו שוה או שאינו ידוע אין להם אלא שלשה:

הגה: ואם אמר השליח שכרכם עלי בכל ענין נותן להם ארבעה וכן אם לא היו פועלים נשכרים רק בארבעה (טור ס"ב) :

מפרשים

 

סמ"ע - מאירת עיניים

אין דעתם אלא שיתן כו':    פי' ולא תאמר כיין שאמרו בפי' כמו שאו' הבע"ה לא יתן להם הבע"ה אלא שלש' אפי' מלאכתן שוה ד' או שכל הפועלים אינן נשכרין אלא בד' שהרי סברו וקבלו אנפשם בפי' כמ"ש הבע"ה קמל"ן דלא דודאי לא לגרוע חלקן ממה שאמ' להן השליח כיוונו אלא כוונתן הי' שאם אמר בע"ה יותר מד' אזי יתן להן יותר כפי מה שאמר ומ"מ אין הדין נותן לילך אחר כוונתן אלא הדין בזה הוא כמו שנתבאר בס"א באמר ב"ה שכור לי בג' והשליח א"ל בד' ולא חזרו הפועלי' לומר כמו שאמר בע"ה דאם א"ל השליח שכרכם על הבע"ה אמרי' כיון דשינה השליח בשליחותו ה"ל כאלו לא שכרן כלל אלא עשו מעצמן המלאכה זו אצל הב"ה ונוטלין מב"ה כפי שיווי מלאכתן או כשכירות כל הפועלי' ואי א"ל שכרכם עלי עכ"פ צריך ליתן להם ד' וה"נ דכוותי' זהו כוונ' המחבר ומור"ם ז"ל וכ"כ הרא"ש בהדיא בר"פ השוכר את האומנים בזה דה"ל כאלו לא אמרו כמו שאמר בע"ה וכן הוא דעת כל הפוס' וכמ"ש בדריש' ע"ש ועד"ז אנו מוכרחי' להגי' בהטור וכמ"ש שם וז"ב ע"ש ודוק: (הג"ה כ' בת"ה סי' שכ"ג ראובן ששכר לשמעון לילך בשליחותו בי' דינרין וקודם שהלך שמעון אמר שמעון לאחרים שרוצה גם כן הוצאות הדרך בלא אלו הי' דינרין ולא הי' ראובן בביתו שהי' אפשר להודיעו וראובן לא רצה ליתן לו אח"כ כי אמר שנתן לו י' דינרין אע"פ דשאר פועלים נשכרים בד' כדי לכלול בו ג"כ ההוצאות ופסק דהדין עם ראובן דהדמים מודיעין לענין שכירות פועל אע"ג דלא אמרי' כן לענין בתים וע' לעיל סי' רי"ד ור"ך עכ"ה):

אין להם אלא שלשה כו':    גם בזה דינם כאלו לא חזרו ואמרו כמו שאמר בע"ה דנתבאר דינו לעיל בס"ב דבכל ענין אין להן אלא ג' משום דסברו וקבלו ואיבעי' דלא איפשטא הוא זה בגמ' והולכין בה לקולת הנתבע ואין מוציאין מידו ועד"ר:
 

ש"ך - שפתי כהן

(יב) לפיכך שמין כו' כלומר הרי הדין הזה כאלו לא אמרו הריני כמו שאמר בע"ה וה"ז כדין שנתבאר לעיל סעי' א' דאם אמר השליח שכרכם עלי נותן להם ד' ונוטל מבע"ה מה שההנהו ואם אמר שכרכם על בע"ה שמין מה שעשו אם שוה ד' נוטלים ד' מבע"ה (אע"פ שכולם נשכרי' רק בג' רק שפועל שעוש' מלאכ' יפה כזו אינו נשכר רק בד' וכמ"ש בס"ק ח' ודו"ק) ואם אינו שוה ד' אע"פ שיש נשכרי' בד' אינו נותן הבע"ה רק ג' כיון שמקצתן נשכרי' בג' ואם כולם נשכרי' דוקא בד' נותן להם ד' וכ"כ ה"ה וכן משמע בנ"י ושאר פוסקי' וכ"כ רבי' ירוחם להדיא וכן משמע בהרא"ש וכ"כ הסמ"ע והרב בבדק הבית וכתבו שט"ס הוא בטור ודבריהם נכונים וברורים ודלא כמו שהאריך בב"ח להשיג עליהם בדברים שאין הדעת סובלתן ופי' דברי הרא"ש בדרך זר ורחוק כנרא' לכל מעיין בצדק. וגם הטור גופיה כתב בקצור פסקי הרא"ש שחבר וז"ל ואם אמר בע"ה לשליח בג' ואמר להם בד' ושכרכם על הבע"ה ואמרו כמו שאמר בע"ה ויש נשכרים בג' ויש בד' נותן להם ד' אם מלאכתם שוה ד' עכ"ל הרי להדיא דאע"ג דיש נשכרי' בד' אינו נותן להם ד' אלא כשמלאכתן שוה ד' ודלא כהב"ח שר"ל שדעת הרא"ש והטור דאפי' אין מלאכתן שוה ד' מאחר שיש נשכרי' בד' ואמרו כמו שאמר בע"ה נותן להם ד'. וגם הדבר תמוה דהא כיון ששינה השליח ואמר להם בד' בטל שליחותו והרי כאלו לא שכרם בע"ה כלל ומה לו לבע"ה בכך שאמרו הפועלי' כמו שאמר בע"ה והלא הבע"ה לא אמר רק ג' אלא ודאי כדפי' וכ"פ הע"ש וכן הוא בחדושי מהר"מ מלובלין ר"פ האומנין. והוא פשוט רק מפני שהב"ח שם לגדולי' טועים הוכרחתי לברר שנהפוך הוא:

(יג) אין להם אלא שלשה. בסמ"ע נדפס כאן הוא בעיא דלא איפשט' והוא טעות שה"ל לציין כן בסעי' ד' ולא כאן (ועיין בתשובת מהרשד"ם סי' רמ"ה ורפ"ז):
 

באר היטב

(ט) יתר:    עיין מה שפי' הסמ"ע בזה וכתב דההכרח להגיה בדברי הטור וכ"כ הש"ך והשיג על הב"ח שלא פי' כן ע"ש.

(י) שמין:    כתב בת"ה סי' שכ"ג ראובן ששכר לשמעון לילך בשליחותו בעשרה דינרין וקודם שהלך אמר שמעון לאחרים שרוצה ג"כ הוצאת הדרך זולת העשרה דינרין ולא היה ראובן בביתו שהיה אפשר להודיעו וראובן לא רצה ליתן לו אח"כ כי אמר אף דשאר פועלים נשכרין בד' נתן לו עשרה דינרין כדי לכלול בו ההוצאה ג"כ ופסק דהדין עם ראובן דהדמים מודיעין לענין שכירות פועל אע"ג דלא אמרינן כן לענין בתים וע"ל סי' רי"ד וסי' ר"כ. הגה"ה. סמ"ע.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש