שולחן ערוך חושן משפט רנג יז
<< · שולחן ערוך חושן משפט · רנג · יז · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
ש"מ שאמר תנו לבני שקל בכל שבת, או שאמר אל תתנו להם אלא שקל, ונמצא שאינו מספיק להם אלא סלע בכל שבת, נותנים להם כל צורכם. ואם אמר אם מתו ירשו אחרים תחתיהם, אין נותנים להם אלא שקל. ועיין בסימן רמ"ח (אימתי אין לאחריהם כלום).
מפרשים
או שאמר אל תתנו כו': רבותא הוא דה"א כיון דאמר אל תתנו באזהרה קאמר קמ"ל דאפ"ה נותנין להן דאמרי' דודאי לא היה דעתו להרעיב בניו ולא אמר כן אלא כדי שיצמצמו במזונותיהן ולא ילכו אחר מותרות:
אין נותנין להן אלא שקל: כדי שלא להפסיד לאחרים ולעיל סי' רמ"ח נתבאר דאף דירושה אין לה הפסק והנותן מתנה לבנו ואמר בשעת הנתינה שאחרי מות בנו יהיה לפלוני אין לאותו פלוני כלום שאני הכא דמעולם לא זיכה לבניו כל נכסיו אלא שקל בכל שבת כל ימי חייהן. א"נ דמתו בניו בלא בנים ועפ"ר ודרישה כאן ושם סי' רמ"ח מ"ש עוד מזה:
אלא שקל: והמותר כדי צרכן כדי פרנסתן יתנו להן מן הצדקה ואע"ג דהאומר שאל יקברוהו מנכסיו אין שומעין לו וכמ"ש המחבר בס"ל והטור בס"ס זה סמ"ז שאני התם דהנכסים שלו ואיך יצוה שלא יטלו מנכסי עצמו לקבורה ולהעשיר את בניו משא"כ בזה דהממון לאו של בניו הוא ובידו ליתן ממונו למי שירצה ושבניו ישאלו על הפתחים:
(כב) ש"מ כו'. עיין בתשו' מהרא"ן ששון סי' קפ"ח ובתשובת ר"ש כהן שם ועיין בתשובת רמ"א סימן צ"ב דף קצ"ו:
(כג) אחרים תחתיהם כו'. אע"ג דאות' אחרים חינם ראויים לירש מ"מ מהני בהו לשון ירוש' מכח לשון מתנ' שאומר תנו שקל לבני לל' ירוש' דאחרים שהוא תוך כ"ד וכמ"ש סי' רפ"א ס"ז ע"ש והכי מוקמינא לה פ' י"נ ודלא כב"י ובלא"ה צ"ע מה שכתב לחלק בשם רש"י בין היו לבנים בנים א"ל דבש"ס מוכח דליתא וכבר הרגישו בכל זה בתשו' רא"ן ששון סי' קס"ו וקפ"ח ובתשוב' מבי"ט ח"ב סימן י"ז ע"ש ועיין בסמ"ע ס"ק ל"ז עד א"נ דמתו בניו בלא בנים והיינו כמ"ש ב"י בשם רש"י והמדקדק בש"ס פ' י"נ יראה דליתא דאל"כ מה מסיק שם בתיובתא ולא משני דאין לשני בנים ודו"ק כן נ"ל:
(לג) אלא: רבותא הוא דה"א כיון דאמר אל תתנו באזהרה קאמר קמ"ל דאפ"ה נותנין להן ואמרינן דודאי דעתו לא היה להרעיב בניו ולא אמר כן אלא כדי דיצמצמו במזונותיהן ולא ילכו אחר מותרות. כ"כ הסמ"ע וע' בתשו' מהר"א ששון סי' קפח ובתשו' רש"ך ס"ב סי' צג ובתשו' רמ"א סי' צב.
(לד) אחרים: אע"ג דאותן אחרים אינם ראוין לירש מ"מ מהני בהו ל' ירושה מכח ל' מתנה שאומר תנו שקל לבני ללשון ירושה דאחרים שהוא תוך כ"ד וכמ"ש בסי' רפ"א ס"ו ע"ש והכי מוקמינן לה בפ' י"נ ודלא כב"י ובלא"ה צ"ע מ"ש לחלק בשם רש"י בין היו לבנים בנים או לאו דבש"ס מוכח דליתא דאל"כ מאי מסיק בתיובתא שם ולא משני דאין לשני בנים וכבר הרגישו בכל זה בתשו' מהר"א ששון סי' קס"ו וקפ"ח ובתשו' מבי"ט ח"ב סי' יז ע"ש. ש"ך.
(לה) שקל: והמותר כדי צורך פרנסתן יתנו להם מן הצדקה ואע"ג דהאומר שאל יקברוהו מנכסיו אין שומעין לו וכמ"ש המחבר בסעיף ל' שאני התם דהנכסים שלו ואיך יצוה שלא יטלו מנכסי עצמו לקבורה ולהעשיר את בניו משא"כ בזה דהממון לאו של בניו הוא ובידו ליתן ממונו למי שירצה ושבניו ישאלו על הפתחים. סמ"ע.