שולחן ערוך חושן משפט רמח ה
<< · שולחן ערוך חושן משפט · רמח · ה · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
היה החוב על הראשון או כתובת אשה, ובאו לבית דין ליפרע מנכסים אלו, אע"פ שהראשון קיים אין בית דין מגבים אותם מגוף הנכסים, אלא מהפירות בלבד שמין להם.
מפרשים
אין ב"ד מגבין אותם מגוף הנכסים כו': כן פסק המחבר ג"כ לעיל ס"ס ק"ד בס"ד ועד"ר כאן והמ"מ מפרש טעמו דדוקא אם מכר או נתן הראשון לאחר שאז אינו יכול לסלק להלוקח ולהמקבל מתנה מ"ה זכו בו לגמרי אבל כששיעבד בשעת הלואה לב"ח בחובו ולאשה בכתובתה כיון שאם יהיה מעות לזה הראשון הלוה יכול לסלק אותן מהקרקע נמצא דלא זכו בו לגמרי ומה"נ כשימות הראשון השני בא ומוציא הנכסים מידם ואין להן אלא הפירות בחיי הראשון שמגבין אותן הב"ד דמה לי אוכלן הלוה בחייו או המלוה שלו אבל הב"ד אין עושין האיסור להגבותן מהגוף דהא אסור למכור אותן לשנות דעת הנותן אבל נראה פשוט דאם הלוה עצמו הגבה למלוה שלו בחובו או לאשתו בכתובתה דמה שעשה עשוי דלא גרע הני מאם עבר ומכר ואין לומר בזה דשומא הדרא ואין למלוה עליו אלא שיעבוד דהא אם הגביהו הלוה למלוה שלו ברצונו נתבאר בטור וכדברי המחבר לעיל סי' ק"ג דאינו הדרא:
(טו) מגבים: דאין הב"ד עושין איסור להגבות מהגוף דהא אסור למכור אותן לשנות דעת הנותן אבל נראה פשוט דאם הלוה עצמו הגבהו למלוה שלו בחובו או לאשתו בכתובתה מה שעשה עשוי דלא גרע מאם עבר ומכר ואין לו' בזה דשומא הדרא ואין למלוה עליו אלא שעבוד דהא אם הגבהו הלוה ברצונו נתבאר בסי' ק"ג דלא הדרא. שם.