שולחן ערוך חושן משפט רכז ח
<< · שולחן ערוך חושן משפט · רכז · ח · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
שולחן ערוך
במה דברים אמורים בלוקח שהרי המקח בידו ומראהו אבל המוכר חוזר באונאה לעולם ואין צריך לומר בביטול מקח שאינו יודע דמי זה שמכר עד שיראה כמותו שנמכר בשוק לפיכך אם היה המקח דבר שאין במינו שינוי והוא כולו שוה כגון פלפלין וכיוצא בהם אינו חוזר אלא עד כדי שישאל על שער שבשוק בלבד וכן אם נודע שבא לידו בממכרו וידע שטעה ולא תבע אינו יכול לחזור ולתבוע שהרי מחל:
מפרשים
סמ"ע - מאירת עיניים
חוזר באונאה לעולם: פי' אם לא שיש בו א' מהדברים שפרט והולך שנשתנה השער או מכר מתחלה מחמת דוחק או שנזדמן לו מקח בזה וידע לשער בו אם טעה כדי שתות במה שמכר או שזה שמכר הוא בנמצא בשוק כגון פלפלין שידע לחקור ולידע אם טעה וכל כיוצא בו:
וכן אם נודע שבא לידו כו': משמע דוקא אם נודע בבירור שבא לידו דבר שהיה כזה שמכר אבל אם היו מחולקים בזה אף שהלוקח טוען ברי שנזדמן למוכר כעין זה הדין עם המוכר אף שבא להוציאו דאמרי' סתמא אין אדם מוכר כדי לחזור בו ובודאי לא ידע עד הנה וכן הוכחתי בפריש' מדברי הרי"ף שהביא הרא"ש בתשובה שכתב בהדיא עד שיתברר שבא ליד המוכר מקח כזה ולא חזר בו אז והא דכתב מור"ם בהג"ה בסעיף שאחר זה דאם הם מחולקים בשינוי שער דעל המתאנה להביא ראיה הא כתב מור"ם שם הטעם בצדו והוא דשינוי השער הוא מצוי וצריך עיון בתשובת הרא"ש שהביא הטור שקיצר וכמו שכתב בפרישה:
ש"ך - שפתי כהן
(ה) שאינו ידוע כו'. וכן בקרקע ובחזקות דקרקע אינו יכול לחזור אחר שיעור דכדי שיראה לתגר וקרובו כן הוא בתשובת ן' לב ספר א' כלל נ' סי' ק"ח ע"ש ובתשובת מהרי"ט ס"ס צ"ג ובתשובת רשד"ם סי' קע"ה:
באר היטב
(יד) שוה: וכן בקרקע ובחזקות דקרקע א"י לחזור אחר שיעור דכדי שיראה לתגר ולקרובו כן הוא בתשובת ן' לב ס"א כלל כ' סי' ק"ח ע"ש ובתשובת מהרי"ט סוף סימן צ"ג ובתשו' רשד"ם סי' קע"ה. ש"ך.
(טו) נודע: משמע דוקא אם נודע בבירור שבא לידו דבר שהיה כזה שמכר אבל אם היו מחולקים בזה אף שהלוקח טוען ברי שנזדמן למוכר כעין זה הדין עם המוכר אף שבא להוציא דאמרינן סתמא אין אדם מוכר מקח כדי לחזור בו ובודאי לא ידע עד הנה וכן מוכח מדברי הרי"ף שהביא הרא"ש בתשובה שכת' בהדיא עד שיתברר שבא ליד המוכר מקח כזה ולא חזר בו אז והא דכתב הרמ"א בסעיף שאח"ז דאם הם מחולקים בשינוי שער דעל המתאנה להביא ראיה הא כת' שם הטעם בצדו דשינוי השער הוא מצוי וצ"ע בתשובת הרא"ש שהביא הטור שקיצר ע"ש. סמ"ע.
קצות החושן
(ו) וכן אם נודע שבא לידו בממכרו. כ' הסמ"ע ז"ל דוקא אם ידוע בבירור אבל אם היו מחולקים בזה אף שהלוקח טוען ברי שנזדמן למוכר כעין זה הדין עם המוכר אף שבא להוציא דאמרי' סתמא אין אדם קונה מקח כדי לחזור בו ובודאי לא ידע עד הנה ע"ש וכן מצאתי כתוב כדבריו בשטה מקובצת פ' הזהב ז"ל וכתב הרמ"ך והיכא דקא טען לוקח דודאי אתרמי לי' כי האי זבינא וידע טעותא ומחל נראה לו' דמשתבע מוכר ושקיל כו' מיהו נ"ל דמשתבע היסת עכ"ל. אלא דטעמא דכ' בסמ"ע דמשתבע מוכר ליטול משום דסתמא דמחילה אין אדם קונה כו' ולי נראה משום טענה גרוע דלא עביד אינש דמחל מש"ה צריך הלוקח לברר שבא לידו בממכרו ומחל. והא דאינו נאמן במגו דהחזרתי דמי אונאה דמחילה נמי נאמן במגו דפרעתי דכיון דלקחו בתחלה לא עביד דפרע אונאה עד דשמו לו רבנן ומחייבין אותו ולא עבד דפרע דאמר מי יימר דמחייבי לי רבנן. ואם אינו ידוע בכמה קנה אלא ע"פ הלוקח נרא' דנאמן שבא לידו בממכרו ומחל במגו דאי בעי טען שקנה בלא אונאה: