שולחן ערוך חושן משפט רכה ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך חושן משפט · רכה · ב · >>

מקרא לצבע סימון האותיות: סמ"ע ש"ך ט"ז באר היטב באר הגולה

שולחן ערוך

בד"א כשהוציא המקח מיד הלוקח בב"ד של ישראל כגון שהיה המקח מטלטלין והיו גנובים או גזולין או שהיתה הקרקע גזולה או שבא בעל חוב של מוכר וטרפה מיד הלוקח והכל בב"ד של ישראל אבל אם עכו"ם הוא שהוציא המקח מהלוקח בין בדין המלך בין בערכאות שלהם אין המוכר חייב באחריותו ואע"פ שהעכו"ם טוען שהמוכר גנב חפץ זה או גזלו ממנו והביא עידי עכו"ם על כך אין המוכר חייב כלום שזה אונס הוא ואין המוכר חייב באחריות אונס:

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

כגון כו':    והיו גנובים או גזולים גם הטור כ"כ והוא ללא צורך דהא כבר כתבו ואזה קאי ואי משום דכאן כתבו יותר בפירוש טריפת מטלטלים בגזילה וגניבה דוקא וטריפת קרקע גם בב"ח א"כ הל"ל כן בפירוש בסעיף שלהני זה בריש הענין ונ"ל דקמשמע לן דאפי' יש להבא לקחתו עדי גזילה וגניבה או הלואה דמזה איירי מדבא להוציאו בבית דין אפ"ה בעינן דוקא שהוציאו מיד הלוקח בב"ד לאפוקי אם מסרה לו הלוקח מעצמו ע"פ עדותיו דלא יוכל לחזור על המוכר באחריות דיכול לומר אחוי טירפך ואשלם לך:

בין בדין המלך כו':    אע"ג דדין מלך דין הוא ה"מ מה שעושה מדעתו מצד חוקי המלכו' וכמו שכתב הטור והמחבר בסימן שס"ט מה שאין כן זה דפוסק הדין ע"פ עדים עכו"ם ויש לחוש שהן משקרין לפניו ובגמרא נתנו טעם ומה שכתב בין בערכאות קא משמע לן בזה אע"ג דערכאות דייקא טפי:

והביא עידי עכו"ם:    הא אם מביא עדים ישראלים חייב המוכר דהא אלו אתא לבית דין ישראל גם כן היה טורף ובכה"ג אמרי' דדין מלך וערכאותיהם דין אף ע"ג דאלו נתן מעצמו לטרוף לא היה יכול לחזור על המוכר וכמ"ש ובטור הוסיף וכ' עוד ז"ל ואפי' הוא חמור ולקחו העכו"ם ולא לקח האוכף דאיכא למימר דהעכו"ם אומר אמת שהרי אינו נוטל אלא שלו כיון שלא נטל גם האוכף אפ"ה אינו חייב באחריותו עכ"ל והוא מהגמ' ובפרישה כתבתי דמ"ה נקט אוכף משום דדרך בני אדם להקפיד שלא להניח על סוס וחמור אוכף שאינו מיוחד להן כי יעלה מזה ע"ג מכה כל שאינו נעשה ע"פ מדות גבו וה"א מדשבקי' העכו"ם ודאי קושטא קאמר קמ"ל:



באר היטב

(ג) המלך:    אע"ג דדין המלך דין הוא ה"מ מה שעושה מדעתו מצד חקי המלכות כמ"ש הט"ו בסי' שס"ט משא"כ זה דפוסק הדין ע"פ עדי עובדי כוכבים ויש לחוש שהן משקרין לפניו ומ"ש בין בערכאות קמ"ל אע"ג דערכאות דייקי טפי. סמ"ע.


(ד) טוען:    בטור הוסיף עוד וכתב ז"ל ואפי' הוא חמור ולקחו העובד כוכבים ולא לקח האוכף די"ל דאמת אומר העובד כוכבים שהרי אינו נוטל אלא שלו כיון שלא נטל גם האוכף אפ"ה אינו חייב באחריותו ע"כ והוא מהש"ס ומש"ה נקט אוכף משום דדרך בני אדם להקפיד שלא להניח על סוס וחמור אוכף שאינו מיוחד להן כי יעלה ע"י זה מכה על גבו כל שאינו עשוי לפי מדתו וה"א מדשבקי' העובד כוכבים ודאי קושטא קאמר קמ"ל. שם.



קצות החושן

(א) ואין המוכר חייב באחריות אונס. ונראה דאם הכותי כבר ערער קודם שלקחה והלוקח לא ידע מזה דה"ל מקח טעות ולא אמרי' בזה אחוי טירפך כיון דכבר יצא ערעור ה"ל כמו מום במקח כאלו נפחת והוזל ובתוס' פ"ק דמציעא דף י"ג גבי מוכר שדה באחריות הקשו לימא ליה שקול ארעך בזוזי ותירצו משום דיצא עליו ערעור הוזל השדה ע"ש וא"כ אין לך מום גדול מזה וכן משמע בש"ע סעיף ה' ע"ש שאין לך מום כו' ואע"ג דהתם אם קיבל המוכר הדמים והלוקח נשתמש בו אינו יכול לחזור משום מום משום דהתם יצא הערעור אחר שקנה הלוקח באחד מדרכי הקניה אבל היכא שיצא הערעור קודם שקנה באחד מדרכי הקניה והלוקח לא ידע מזה ה"ל מום:





▲ חזור לראש