באר היטב על חושן משפט רכה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
| באר היטב על שולחן ערוך חושן משפט רכה |

סעיף א[עריכה]


(א) הדמים:    גם חצי השבח גובה הב"ח מהלוקח וחוזר הלוקח וגובה אותו מהמוכר כמ"ש בריש סימן קט"ו אלא דלא איירי הכא מדין זה ועוד שסתם מטלטלין דאיירי מהן ג"כ כאן אינן משביחין. סמ"ע.


(ב) בשטר:    משמע מדברי הרמב"ם והמחבר דבמוכר שדהו בעדים בלא שטר מכ"ש דהאחריות עליו אע"פ שלא פירש וכן משמע יותר בסמ"ג וכ"כ הרשב"א והר"ן והנ"י פ"ק דב"מ וכ"כ הב"ח וכ"כ הט"ו להדיא בסי' קי"ו וכ"כ הרא"ש פ' חז"ה בשם ה"ר יונה דאפי' מ"ד אחריות לאו ט"ס הוא ה"מ כשנזקק לשטר ולא פירש בו אחריות אימר כך היה התנאי בעדים אבל במוכר בעדים בלא שטר אפי' לא פירש לו האחריות חייב באחריותו עכ"ל וכ"כ בג"ת שגם מדברי הרמב"ן משמע כן ועיין בתשובת רשד"ם סי' רע"ד וסי' תי"ג. ש"ך.

סעיף ב[עריכה]


(ג) המלך:    אע"ג דדין המלך דין הוא ה"מ מה שעושה מדעתו מצד חקי המלכות כמ"ש הט"ו בסי' שס"ט משא"כ זה דפוסק הדין ע"פ עדי עובדי כוכבים ויש לחוש שהן משקרין לפניו ומ"ש בין בערכאות קמ"ל אע"ג דערכאות דייקי טפי. סמ"ע.


(ד) טוען:    בטור הוסיף עוד וכתב ז"ל ואפי' הוא חמור ולקחו העובד כוכבים ולא לקח האוכף די"ל דאמת אומר העובד כוכבים שהרי אינו נוטל אלא שלו כיון שלא נטל גם האוכף אפ"ה אינו חייב באחריותו ע"כ והוא מהש"ס ומש"ה נקט אוכף משום דדרך בני אדם להקפיד שלא להניח על סוס וחמור אוכף שאינו מיוחד להן כי יעלה ע"י זה מכה על גבו כל שאינו עשוי לפי מדתו וה"א מדשבקי' העובד כוכבים ודאי קושטא קאמר קמ"ל. שם.

סעיף ג[עריכה]


(ה) התנה:    עיין בתשובת הרא"ש כלל י"ח סי' י"ג מדין ראובן שקיבל בית משכנתא מעובד כוכבים ומכרו באחריות לשמעון ועכשיו תובע העובד כוכבים את היהודי כו' ע"ש. שם.


(ו) שאלו:    עיין בתשו' ר"מ אלשיך סי' ס' ובהרמב"ם פי"א מה' מכירה ולעיל סי' נ"ה. ש"ך.


(ז) אונס:    (אם תבעו ישראל ויצא זכאי והתובע לא ציית דינא והוא איש אלם הוי אונס ואינו חייב באחריותו דברי ריבות סי' ק"י. דוקא אונס דשכיח טובא אבל אונס דשכיח ולא שכיח לא קבל עליו אם לא שיקבלנו בפירוש דברי ריבות סי' פ"א וכן נראה מדברי הר"ש יונה סי' מ' אבל הרשד"ם סי' ל"ג כתב דאפילו אונס דשכיח ולא שכיח קבל עליו וע"ש בסי' ק"ד ועיין במקור ברוך סי' נ"א ובתשובת הריב"ש סי' ק"נ ובהראנ"ח ח"ב סי' ל"א ובהרש"ך ח"ב סי' (נ"ב) [ל"ב] ובתשו' מהרי"ל סי' ל"ז. ואם הוא ספק אם הוא אונס דשכיח או שכיח ולא שכיח המע"ה דברי ריבות סי' פ"א הרשד"ם סי' ל"ג וסי' ק' הרש"ך ח"א סי' כ"א. שביה אונס דלא שכיח הוא מרדכי פ' מי שאחזו מהרי"ק שרש ז' ועיין בתשו' ר"ב אשכנזי סי' ל"א. ירידת המטבעות ועלייתן אונסא דלא שכיח הוא הרשד"ם סי' ע"ה וכתב בכנה"ג דברי הרב שרירין וקיימין בזמנו שלא נשמע ירידת מטבעות אלא באותו פעם אבל בזמנינו זה שהורגל הדבר פעמים רבות אונסא דשכיח טובא מקרי וכ"כ בלחם רב סי' ס"ט אע"פ שהוא היה בזמן הרשד"ם עכ"ל ועיין בתשו' ר"מ אלשיך סי' קט"ו. הא דאמרינן אונסא דלא שכיח לא קבל עליה היינו כשקבל עליו סתם אבל אם אמר שלא יטעון שום טענת אונס בעולם הוא כלל הכללים ואפי' אונס דלא שכיח א"י לטעון הר"מ אלשקר סי' ל"ב וכתב בכנה"ג דמ"ש הרשב"א שהביא הב"י בסי' זה שאפי' כתב שקבל כל אונסין שבעולם אין אונס דלא שכיח בכלל אינו חולק ע"ז דל"ד מקבל כל אונסין שבעולם לאומר שלא יטעון שום טענת אונס בעולם עכ"ל ועיין בהרלנ"ח סי' קכ"ז ובמשפטי שמואל סי' כ"ט ובהרש"ך ח"א סי' פ"ח. כל זה הביא בס' בני חיי ועמ"ש עוד שם בענין זה).

סעיף ו[עריכה]


(ח) ניסוך:    (נ"ל דמ"מ אם קודם שאירע הניסוך ויודע הוא שיתנסך כההיא דהרא"ש בתשובה שהביא הטור שבא האנס לשלול הכפרים ששם היין והמוכר מתרה בהלוקח שיטול משם היין או יבטל המקח ויטלנו הוא ודאי שומעין למוכר דלאו כל כמיניה דלוקח לגרום לו הפסד בידים ובתשו' הרא"ש לא מיירי מזה ומ"מ אף לפי מ"ש אם יאמר הלוקח לך והצל יינך והעמידהו לפני במקום טוב הדין עמו רק שא"י לכוף המוכר שיהיה היין במקום סכנה ויהיה באחריות המוכר. ט"ז).