סמ"ע על חושן משפט רכה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
| סמ"ע על שולחן ערוך חושן משפט רכה |

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

סעיף א[עריכה]

מחמת המוכר כו':    בדרישה כתבתי דג' מיני אחריות הן. הא' ב"ח שמוציא מחמת המוכר. השני שבא אחד והביא עדים ששדה זו גזולה היא מידו. הג' אחריות דנפשיה והוא מ"ש הטור והמחבר בסי' שאחר זה ס"ב ע"ש ועיין ☜ בנ"י פ"ק דמציעא (דף ס"ו) דג' מיני אחריות אלו זו למעלה מזו וכולן הן בכלל אחריות אע"ג דלא פי' אבל אם פירשו דמחמתי' הרי מיעוט דעלמא שהוא למעלה ממנו כו' ע"ש ד"מ סי' קי"א ס"ב ובסי' רכ"ו:

כל הדמים שנתן:    גם חצי השבח גובה הב"ח מהלוקח וחוזר הלוקח וגובה אותו מהמוכר לו וכמ"ש הטור והמחבר לעיל ריש סי' קט"ו אלא שלא איירי כאן מדין זה ועוד שסתם מטלטלין דאיירי מינייהו ג"כ כאן אינן משביחין ועפ"ר:

אפי' מכר הקרקע בשטר:    נקט קרקע משום דמטלטלי לאו בני שטרא נינהו וקמ"ל בזה דל"ת דוקא כשאין לפנינו שטר דנוכל לומר שהתנה אחריות בשעת המכירה משא"כ כשבא שטר מכיר' לפנינו כתובין בו כל הני תנאי מכירה ואחריות לא נזכר שם ה"א ודאי התנ' המוכר עמו שלא יתחייב באחריות קמ"ל ועפ"ר מ"ש עוד:

ט"ס הוא:    הטעם דחזקה הוא דלא שדי אינש זוזי בכדי להוציא ממונו בקניי' דבר על ספק שהיום ומחר יבא ב"ח ויטרפנו ממנו ובמטלטלין דלא שייך טריפ' (כמו שכתבתי בסעיף שאחר זה) מ"מ יש לחוש שיביא א' עדים שנגזל' ממנו ובודאי היה דעתו בקנייתו שבאם יוציא הדבר שלוקח ממנו באיזה צד שיהיה מחמת המוכר שיהיה מחויב להחזיר לו מעותיו וה"ל להסופר לכתבו מעצמו אע"פ שלא אמרו לו לכתוב והאי דלא כתבו הוא טעותו:


סעיף ב[עריכה]

כגון כו':    והיו גנובים או גזולים גם הטור כ"כ והוא ללא צורך דהא כבר כתבו ואזה קאי ואי משום דכאן כתבו יותר בפירוש טריפת מטלטלים בגזילה וגניבה דוקא וטריפת קרקע גם בב"ח א"כ הל"ל כן בפירוש בסעיף שלהני זה בריש הענין ונ"ל דקמשמע לן דאפי' יש להבא לקחתו עדי גזילה וגניבה או הלואה דמזה איירי מדבא להוציאו בבית דין אפ"ה בעינן דוקא שהוציאו מיד הלוקח בב"ד לאפוקי אם מסרה לו הלוקח מעצמו ע"פ עדותיו דלא יוכל לחזור על המוכר באחריות דיכול לומר אחוי טירפך ואשלם לך:

בין בדין המלך כו':    אע"ג דדין מלך דין הוא ה"מ מה שעושה מדעתו מצד חוקי המלכו' וכמו שכתב הטור והמחבר בסימן שס"ט מה שאין כן זה דפוסק הדין ע"פ עדים עכו"ם ויש לחוש שהן משקרין לפניו ובגמרא נתנו טעם ומה שכתב בין בערכאות קא משמע לן בזה אע"ג דערכאות דייקא טפי:

והביא עידי עכו"ם:    הא אם מביא עדים ישראלים חייב המוכר דהא אלו אתא לבית דין ישראל גם כן היה טורף ובכה"ג אמרי' דדין מלך וערכאותיהם דין אף ע"ג דאלו נתן מעצמו לטרוף לא היה יכול לחזור על המוכר וכמ"ש ובטור הוסיף וכ' עוד ז"ל ואפי' הוא חמור ולקחו העכו"ם ולא לקח האוכף דאיכא למימר דהעכו"ם אומר אמת שהרי אינו נוטל אלא שלו כיון שלא נטל גם האוכף אפ"ה אינו חייב באחריותו עכ"ל והוא מהגמ' ובפרישה כתבתי דמ"ה נקט אוכף משום דדרך בני אדם להקפיד שלא להניח על סוס וחמור אוכף שאינו מיוחד להן כי יעלה מזה ע"ג מכה כל שאינו נעשה ע"פ מדות גבו וה"א מדשבקי' העכו"ם ודאי קושטא קאמר קמ"ל:


סעיף ג[עריכה]

אבל אם התנה עמו כו':    ועיין בתשובת הרא"ש כלל י"ח סי' י"ג מדין ראובן שקיבל בית משכנת' מעכו"ם ומכרו באחריות לשמעון ועכשיו תובע העכו"ם את היהודי כו' ע"ש.

או שחזר הנהר לעבור בתוכה:    פי' שחזר מלהיות עליו שם שדה מחמת שהנהר עבר תוכה ושטפה או נעשה שם מקוה מים:


סעיף ד[עריכה]

מעשה בא' כו':    נקט המחבר מעשה שנזכר בגמרא ל' דוגמא מה שנקרא אונס דלא שכיחי וקאי אמ"ש לפני זה:


סעיף ה[עריכה]

אפילו אם נודע שהיתה גזולה כו':    הטעם דיאמר המוכר דלהכי התניתי עמך שאינני חייב באחריות ואתסברת וקבלת עלך ופלוגתא היא בגמרא בזה וקי"ל כמ"ד הכי וע"ל סי' ל"ז שהביא הטור הפלוגתא דרב זביד ורב פפא:


סעיף ו[עריכה]

אונס ניסוך הוא על המוכר:    הטעם כ' הרא"ש והטור הביאו ז"ל דהרי המוכר קיבל עליו אחריות היין דאתא לי' מעלמא דהיינו שפיכה ושבירה ואמרינן דה"ה כל אונס דאתי מעלמא דמ"ש הני מהני והא דפרט שפיכה ושבירה מפני שהן אונסין דשכיחין לאפוקי אונס ניסוך דלאו אסקי אדעתייהו להתנות עליו משא"כ הלוקח דלא קיבל עליו כ"א אונס שבא מגוף היין ולא אונס דאתי מעלמא כלל ומהיכי תיתי לחייבו באחריות דניסוך: