שולחן ערוך חושן משפט רה ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

במה דברים אמורים שצריך שידעו שהוא אנוס במוכר או בעושה פשרה אבל במתנה או במחילה אם מסר מודעא קודם אע"פ שאינו אנוס הרי המתנה בטלה שאין הולכים במתנה אלא אחר גלוי דעת הנותן שאם אינו רוצה להקנות בכל לבו לא קנה המקבל מתנה והמחילה מתנה היא:

מפרשים

 

סמ"ע - מאירת עיניים

בד"א שצריך שידע וכו':    ל' הרמב"ם זה כתוב במיימוני מיד אחר סעיף ראשון והמחבר כתב אחר סעיף ראשון עניינים הדומים לו מדברי הטור ושאר המחברים ואח"כ חזר להעתיק דברי הרמב"ם וזהו גרם לו שחזר וכתב מה שכתב כבר וק"ל:
 

ש"ך - שפתי כהן

(ו) שצריך כו' עיין בתשובת מהר"מ מלובלין סי' כ"ב ובתשו' מבי"ט ח"ב סי' שי"ד ובתשובת רמ"א סי' כ"ב:

(ז) גילוי דעת הנותן עיין בתשובת מבי"ט ח"ב סי' ש"ו ובתשובת ר"א ן' חיים סי' פ' ובתשובת רמ"א סימן פ"ו דף קס"ו ע"ג:
 

באר היטב

(יב) דעת:    עיין בתשו' מהר"מ מלובלין סי' כ"ג ובתשו' מבי"ט ח"ב סי' ש"ו וסי' שי"ד ובתשו' ראנ"ח סי' פ' ובתשו' רמ"א סי' כ"ב וסי' פ"ו.
 

קצות החושן

(ה) במתנה אחר גלוי דעת. בפ' חז"ה (דף מ') אמרי נהרדעא כל מודעא דלא כתב בה אנן ידעינן באונסו דפלניא לאו מודעא ופריך מודעא דמאי אי דגיטא ומתנתא גילוי מלתא בעלמא הוא וכת' הרמב"ן בחידושיו ז"ל הא דאקשינן בשמעתין אי גיטא ומתנתא גילוי מלתא בעלמא איכא למידק עלה בגיטא ומתנתא למה לי מודעא דאונס והא קי"ל שאם אמר לשלוחו קודם שיגיע הגט לידה גט שנתתי לך בטל הוא בטל והרב ר' שמואל ז"ל כתב ודוקא מודעה שיש בה אונס אבל בלא אונס אמר גט שאעשה לא יהא גט אין זה ביטול כיון דלא נאנס כלל אנן סהדי דגמר בלבו בשעת מעשה ול"מ ביה ביטול קודם אא"כ בטלו אחר כתיבה זה כתב הרב ז"ל ולדעתי יפה כוון והרב ר' משה הספרדי ז"ל כתב שאם אמר כל הגט שאכתוב מכאן ועד עשרים שנה בטל הוא הרי זה בטל וזו הוא מסירת מודעא על הגט וזה ודאי אפשר דמסתמא נימא אונס הוא אבל אם פירש ואמר שאינו אנוס ומבטל לפי שעתו כשר וכדברי הרב ר' שמואל עוד יש לחלק לו' שאם אמר בטל הוא מבוטל אבל אנוס אני אלמלא שנאמן הוא בכך הרי הגט כשר שהרי לא ביטלו בפיו ואפילו חשבת לי' גילוי דעתא הא קי"ל גילוי דעתא לאו מלתא וכ"ש דלאו לגילוי דעת הוא כלל דכיון דלאו אנוס לבטולי בהדיא אלא רוצה לגרש גירושין גמורין ולקלקל עליה בלעז וכדי לצערה הוא אומר הלכך אין פיסולו של גט אלא בשביל שהוא נאמן באונסו עכ"ל. ומדברי הרשב"א והרא"ש והב"י נראה דאפי' ידוע שאינו אונס נמי מהני המודעא ומשום דלא גרע מביטול וסגי בלי אונס כלל ומפרשי הא דפריך אי דגיטא ומתנתא גילוי מלתא בעלמא היינו מה דגלוי אדעתיה שאינו רוצה בקיומו של גט ומתנה. אלא דהרשב"ם שם והרמב"ן לא ניחא להו לפרש גילוי מילת' דאמר בש"ס היינו על הביטול ומשמע להו הא דפריך גילוי מלתא היינו על האונס ומש"ה קשיא ליה לרמב"ן הא אפי' בלא אונס ה"ל ביטול ולכן צריך לתרץ הא דבעי נאמנות על האונס:

ולענ"ד נראה לישב קושיות הרמב"ן לפמ"ש תוס' להקשות דהיכי מהני מודעא בכתב הא ה"ל מפי כתבם ותירצו דמודעא הקילו כדי להציל הנאנס מיד אונסו ע"ש וא"כ אי לאו אונס הוא אלא שרוצה לבטל הגט או המתנה בזה לא הוי מהני מפי כתבם כיון דליתא גבי' תקנת אונס ולזה פריך גילוי מלתא בעלמא שבודאי נאנס ושפיר מהני מפי כתבם ולפ"ז נרא' היכא דידוע שלא נאנס וליכא עדים שיעידו בעל פה אלא מש"כ מודעה בעדים כל כה"ג פסול משום מפיהם ולא מפי כתבם דליתיה בזה כדי להציל הנאנס וכמ"ש:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש