שולחן ערוך חושן משפט קצח טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

הנותן דמי המטלטלים או מקצתן וחזר בו הלוקח וא"ל המוכר בא וטול מעותיך הרי המעות אצלו כמו בפקדון ואם נגנבו או אבדו אינו חייב באחריותן אבל אם חזר בו המוכר ואמר ללוקח בא וטול את שלך הרי המעות ברשותו וחייב באחריותו אפילו מאונסים גדולים עד שיקבל עליו מי שפרע ויאמר לו אח"כ בא וטול את שלך ואז אי איתנהו בעין הנך זוזי ממש דיהיב ליה לוקח פטור אבל אם הוציאם וייחד אחרים תחתיהם וקבל מי שפרע י"א שחזרו הלואה וחייב אפילו באונסים עד שיבואו לרשות לוקח ויש מי שאומר שאפילו הוציאם כיון שקבל עליו מי שפרע ונותנם לו אע"פ שלא רצה הלוקח לקבלם פטור:

מפרשים

 

סמ"ע - מאירת עיניים

כמו פקדון:    פי' כש"ח דפטור מגניבה ואבידה:
 

ש"ך - שפתי כהן

(יא) אפי' מאונסין. ע"ל סי' ק"ך ס"ב ובהגה"ה (ובתשובת ר"מ אלשיך סי' י'):
 

באר היטב

(יז) פקדון:    פירוש כש"ח דפטור מגניבה ואבידה. שם.

(יח) מאונסים:    עיין לעיל סי' ק"כ ס"ב ובהג"ה שם ובתשובת ר"מ אלשיך סי' י'.
 

קצות החושן

(ד) אפי' מאונסין גדולים. בתוס' ר"פ המפקיד (דף מ"ג) כתבו דלר' יוחנן דאמר דבר תורה מעו' קונו' א"כ נהי שתקנו חכמים משיכ' משום גזירה דנשרפו חיטך אבל המעות אוקמה אדאוריית' וקנה המוכר המעות אבל לריש לקיש דס"ל דבר תורה משיכה קונה אין המוכר רשאי להשתמש במעות עד שימשוך הלוקח ע"ש ועמ"ש בסי' ס"ו סק"ד:

(ה) בא וטול את שלך נראה הטעם דגבי פקדון אין הנפקד חייב בהשבה לבעלים דאין חייב בהשבה ליד בעלים אלא גזלן כדכתיב והשיב וכן לזה דמלוה להוצאה ניתנה והפרעון מחויב ליתן ליד בעלים אבל שומרין לא מחייבי בהשבה כלל אלא פקדון כל היכא דאיתיה ביד בעלים הוא והמפקיד הוא שהולך לבית שומר לקבל פקדונו מש"ה יכול לומר לו בא וטול את שלך וכן נראה ומ"ש הנימוקי יוסף רפ"ק דב"ק בהא דתני יבי' עדוד' לב"ד ע"ש דהיינו דוקא היכא שמת' בפשיעה צריך להביא עדודה לב"ד אבל אם מתה באונס אומר לו הרי שלך לפניך ע"ש ומכ"ש היכא דפקדון בעינ' דאומר לו הרי שלך לפניך ובא וטול את שלך ועמ"ש בסי' פ"ו סק"ד אבל הלואה דהפרעון אינו דבר שהלוהו דלהוצאה ניתנה מש"ה צריך לפרוע ליד בעלים:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש