הגהות רבי עקיבא איגר/חושן משפט/סימן קצח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

סימן קצח[עריכה]

[שו"ע] אבל חכמים תקנו. נ"ב ובמתנה מדאוריית' משיכה קונה. תוס' ע"ז דף עב וע' בשט"מ בב"מ מז הביא דברי הריטב"א שכ"כ בשם תוס' ושהרמב"ן חולק דגם במתנה אין משיכה קונה מה"ת:

[שו"ע] או במשיכה. נ"ב בירושלמי פ"א דקדושין ה"ה מסתפק בדבר שאין דרכו לגררו אם קונה בגריר' מדין משיכה ע"ש:

[הגה] וכיון שמשך. נ"ב ואם התנה עמו ליתן לו כור חטים כיון דמשך החפץ צריך ליתן החיטים כפי שפסק נ"י פ"ד דבב"מ דף פח סוף ע"ב. וע"ל סי' של"ה ס"ד בהגה:

[סמ"ע אות ג] שם כתבתי שנראה. נ"ב ודקדק כן מדברי הטור וברש"י לית' הכי להדי'. וע' תוס' ע"ז ס"ג ע"א ד"ה והא וכו' ובברכת הזבח בחי' על הרמב"ם השייכים למס' מנחות פ"ו ה"ט ובלח"מ פ"ג מה' מכירה ה"א ולהיפוך היכי דד"ת לא קנתה ומדרבנן קנתה ע' בב"ש אה"ע סי' כח ס"ק ל"ה:

[סמ"ע בא"ד] דלחומרא לא עקרו. נ"ב לדעת הטור והמחבר סס"י זה דהמעות נעשה בהלואה ויכול להוציאם וליתן אחרים תחתיהם א"כ פשיטא דמקודשת כמו בלוה מעות וקידש בו וכ"כ ג"כ בפ"י וא"כ תמוה על הסמ"ע בזה ואם קידש אשה בהכלי ולא משך עדיין רק שהקנה לה בקנין זה תלי' באשלי רברבי אם לאחר תק"ח אינה מקודשת או דאזלי' בתר ד"ת באיסור ודוק:

[ש"ך אות ז] אבל שניהם. נ"ב ע' פ"י קדושין דף כז ותשו' מהרי"ט סי' סח:

[ש"ך אות י] דין זה לא נהירא. נ"ב ע' סמ"ע לקמן סי' ר"א ס"ק ה':

[שו"ע] דשכירות מטלטלי'. נ"ב ומדברי הטור לקמן סי' שי שכ' ע"ש הראב"ד דבחמור סתם לא הי' קנין רק במי שפרע. והיינו ע"כ בהקדים לו השכירות. דבלא"ה אפי' מי שפרע ליכא וע' סמ"ע סי' ש"י סק"ו אבל הנ"י בסוגי' דהתם באמתלא העתיק דברי ראב"ד וכ' ג"כ דשכירות מטלטלי' נקנה בכסף ע"ש ודוק. אבל בנ"י פ' השואל בסוגי' דתקנו משיכה בשומרי' כתב ע"ש הרשב"א דשכירות מטלטלי' אין נקנ' בכסף וסיים וכן דעת אחרונים. וכן משמע ברש"י בב"ק עט ריש ע"ב. ולענ"ד איך שייך בשכירות מטלטלי' נשרפו הא לא יצטרך לשלם שכרו כדאמרי' השוכר את החמור לרכוב עלי' ומת בחצי הדרך נותן לו שכרו של חצי הדרך וא"כ אם יאמר נשרפו לא יפסיד השוכר כלום:

[שו"ע] כבר גילה. נ"ב ע"ל סי' רסח בהגה וצ"ע:

[סמ"ע אות כא] כש"ח. נ"ב כ' ב"י בשם רי"ו דמ"מ קנה בענין שאין א' מהן יכול לחזור והוא ברשות מוכר אפי' ש"ח לא הוי דהוי כמו הא בית' קמך ע"ש ואינו נראה כן דעת תוס' ערובין פ"א ע"ב ד"ה שמא יאמרו ודוק: