שולחן ערוך חושן משפט קעו י

המשתתף עם חבירו בסתם לא ישנה מנהג המדינה באותה סחורה ולא ילך למקום אחר ולא ישתתף בה עם אחרים ולא יתעסק בסחורה אחרת ולא ימכור בהקפה אלא דבר שדרכו להמכר תמיד בהקפה:

הגה: ואם התרה בו שלא לעשות אפי' בדבר שדרכו בהקפה חייב לשלם (ב"י בשם העיטור) היו קצת בני אדם מוכרין בהקפה וקצת אינן מוכרין בהקפה לא יקיף בלא דעת חבירו (ב"י בשם רבי ירוחם בשם הגאונים) וכל שאינו משנה או פושע יעשה בשל חבירו כמו בשלו (מרדכי סוף פ' אלמנה ניזונית) ונוטל מחבירו חלקו במה שהוציא דכל שותף כיורד ברשות דמי (מרדכי פ' חזקת) בני חבורה האוכלין יחד וא' אוכל הרבה יכולין אחרים לסלקו (אגודה דפסחים פ' האשה דף פ"ט):

ולא יפקיד ביד אחרים אלא א"כ התנו בתחלה או שיעשה מדעת חבירו ואם עבר ועשה שלא מדעת חבירו ואח"כ הודיעו והסכים למעשיו ה"ז פטור ואין הדברים האלו צריכים קנין אלא בדברים בלבד ואם (שינה) האחד מכל אלו הדברים שהלך למקום שלא היה לו לילך או פירש בים או שמכר בהקפה או נשא ונתן בסחורה אחרת וכן כיוצא באלו הדברים כל פחת שיבא מחמת זה שעבר חייב לשלם לבדו ואם היה שם שכר השכר לאמצע:

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

עריכה

ולא יתעסק בסחורה אחרת: מדכתב אחר זה ז"ל אבל אם נשתתף עם אחר בממון עצמו כו' ש"מ דוקא עם אחר דמותר הא הוא עצמו אפילו בממון דעצמו אסור להתעסק בשעה שקיבל לידו עיסקא דאחריני ועמ"ש הטור בי"ד סי' קע"ו וכתב ז"ל וכן כל הדומה לו ולאפוקי אם היה רועה ויש לו בהמות של עצמו ולוקח אחרות בעיסקא שא"צ לטרוח יותר בשביל העיסקא ע"ש משמע דוקא דומיא דרועה הוא מותר הא סתם עיסקא אחר חסור לעצמו לעסוק בממונו בעסק אחר ומ"ה סתמו הרמב"ם והמחבר כאן וכתבו ולא יעסוק בסחורה אחרת ור"ל שאינו מהשותפים ועד"ז פירשוהו הב"י ע"ש ועד"ר:

להמכר תמיד בהקפ': כתב "תמיד לאפוקי אם לפעמים אינן מוכרין אותו בהקפה וכמ"ש מור"ם בהג"ה בכשיש קצת ב"א שאינן מקיפי' דלא יקיף בלא דעת חבירו:

ואח"כ הודיעו והסכים למעשיו כו': משמע דיסכים עמו בפי' אבל בשתיקה בעלמא לא אמרינן בזה דשתיקה כהודאה דמיא דהא י"ל דשתק מאחר דכבר עשאוהו ולא היה בידו לשנות ועמ"ש בטור בסעיף ל"ד מדין זה:

ואין הדברים האלו צריכים קנין כו': דכיון שהסכים עמו ה"ל מחילה ומחילה א"צ קנין ב"י ☜ ועפ"ר שם כתבתי למה הוצרך לכתוב זה:

או שמכר בהקפה כו': וכן אם זקף החוב שיש להם כבר לזמן אחר ועיין בתשובת הרא"ש כלל פ"ח סי' ב' שהאריך בזה:

השכר לאמצע: שהרי במעותיו הרויח וזה לא נתכוון בהשינוי לקנו' לעצמו אבל כשהפסיד יכול חבירו לומר אלו לא שנית לא הוה לך הפסד:

ש"ך - שפתי כהן

עריכה

(כב) ולא יתעסק בסחורה אחרת כו' עיין בסמ"ע ס"ק ל"ב דמדכתב אחר זה אבל אם נשתתף עם אחר הא הוא עצמו אפילו בממון דעצמו אסור כו' ולעד"נ דכיון דאמר נשתתף מסתמא עסק גם הוא דכל שותף עוסק א' כמו שני ובודאי לכתחיל' אסור לו להתעסק בסחורה אחרת אבל לקמן לא איירי מזה אלא מיירי שאם עבר ונשתתף דלא תימא דכיון דאין לו להתעסק בסחורה אחרת מפני שמתרשל בעסק כי נתעסק בסחורה אחרת יהא הריוח לאמצע קמ"ל וכן פי' הב"י ודברי הסמ"ע אינם נראין חדא דנשתתפו משמע כדפי' ועוד דאם איתא שהוא אינו עוסק כלום תקשי קושיות הבית יוסף פשיטא דמה שהרויח בשאר הממון שלו הוא א"ו כדפי' שגם הוא עוסק וקמ"ל דל"ת כיון שעבר ועסק יהא הריוח לאמצע קמ"ל ואפשר לדחוק ולומר דדעת הסמ"ע ג"כ שהוא עוסק עמו וקאמר דדוקא כשהוא שותף עמו מותר אבל כשאין לו שותף אסור אבל אין נ"ל כן דכשהוא עוסק ג"כ אפילו אם יש לו שותף אסור לכתחלה אלא כדפרי' ודוק (מס"ק י"ט ע"כ מצאתי בתוך כתביו שכתב בימי חורפו) עיין בתשובת רשד"ם סימן קס"א וק"ע וק"ץ ובתשובת מהרא"ן ששון סימן ק"ץ ובתשובת רבי שלמה כהן ס"ב סימן פ"ו ופ"ח ובתשובת רא"ן חיים סימן מ"ד ובתשובת מהרא"ן ששון סימן קל"ו ובתשובת מבי"ט ח"ב סי' שכ"ד:

(כג) או שמכר בהקפה כו'. או שנשתתף עם אחר ע"ל בסמ"ע ס"ק ס"ט ובתשובת ר"א ן' חיים סימן ס"ה ובתשובת רשד"ם סימן ק"ל וקמ"ח וקס"ג וקס"ד וקס"ח וקס"ב ושס"ח ועיין בתשובת מבי"ט ח"ב סי' של"ט:

באר היטב

עריכה

(לא) ישתתף: (נ"ל דאם נשתתף עם אחר ולא האמין הסחורות בידו רק שנותן לו חלקו בריוח עבור טרחתו שפיר דמי ולפ"ז מ"ש בסל"ט אם לקח שמעון כו' אצ"ל דמיירי דוקא בדיעבד אלא אפילו לכתחלה שרי (ט"ז).

(לב) אחרת: כת' הסמ"ע מדכת' בסעיף שאח"ז אבל אם נשתתף עם אחר מממון עצמו כו' משמע הא הוא עצמו אפילו בממון דעצמו אסור להתעסק כו' ולע"ד נרא' דכיון דאמר נשתתף מסתמא עסיק גם הוא דכל שותף עוסק אחד כמו השני ובודאי לכתחלה אסור לו להתעסק בסחורה אחרת אלא דשם לא קאמר אלא שאם עבר ונשתתף דל"ת כיון דבמה שנתעסק בסחורה אחרת התרשל בעסק זה יהא הריוח לאמצע קמ"ל וכן פירש הב"י ועיין בתשו' רשד"ם סי' קס"ח ק"ע וק"צ ובתשו' מהר"א ששון סי' ק"צ וקל"ו ובתשו' רש"ך ס"ב סי' פ"ו ופ"ח ובתשו' ראנ"ח סי' מ"ד ובתשו' מבי"ט ח"ב סי' שכ"ד עכ"ל הש"ך.

(לג) תמיד: לאפוקי אם לפעמים אינן מוכרין אותו בהקפה וכמ"ש הרמ"א בהג"ה היו קצת בני אדם מוכרין בהקפה כו' סמ"ע.

(לד) והסכים: משמע דיסכים עמו בפירוש אבל בשתיקה בעלמא לא אמרינן בזה דשתיקה כהודאה דמיא דהא יכול לומר דשתק מאחר דכבר עשאוהו ולא הי' בידו לשנות ועמ"ש הטור בסל"ד מדין זה. שם.

(לה) שמכר: או שנשתתף עם אחר עיין בתשו' ראנ"ח סי' ס"ה ובתשו' רשד"ם סי' ק"ל קמ"ח קס"ג קס"ח קפ"ב ושס"ח ובתשו' מבי"ט ח"ב סי' של"ט ועיין תשובת שב יעקב חלק ח"מ סי' י"א ע"ש.

(לו) לאמצע: שהרי במעותיו הרויח וזה לא נתכוון בהשינוי לקנות לעצמו אבל כשהפסיד יכול חבירו לומר אלו לא שנית לא הי' לך הפסד. סמ"ע.

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}