שולחן ערוך חושן משפט קעו ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך חושן משפט · קעו · ט · >>

מקרא לצבע סימון האותיות: סמ"ע ש"ך ט"ז באר היטב קצות החושן באר הגולה

שולחן ערוך

אחים שהן שותפין יכול כל אחד למחות בחבירו שלא יקנה דבר לעצמו מהשותפות אם לא ינכה אותו מחלקו ואם לא מיחו וקנו לעצמם כשבאים לחלוק שמין הבגדים שעליהם כפי מה שהם שוים בשעת חלוקה אבל אם כלו לגמרי או אבדו אין מחשבין אותם להם ואם קנו בגדים לנשיהם ולבניהם ולבנותיהם אין שמין אותם בד"א בבגדי חול אבל בבגדי שבת שמין להם וגדול האחין אף במה שקנה לעצמו אין שמין לו אבל לכתחלה יכולים למחות בו שלא יקנה:

הגה: והוא הדין שאר שותפין שאינן אחין (טור ושכ"כ הרמב"ם) מיהו נ"ל דאזלינן בזה אחר המנהג:

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

אחין שהן שותפין:    פי' שהן שותפין בעזבון שהניח להן אביהן וה"ה אם נשתתפו בממון של עצמן או שאר שותפים וכמ"ש מור"ם בהג"ה:

אבל אם כלו לגמרי כו':    דאמדו חז"ל דעת השותפים דמחלו אהדדי בכה"ג כיון דלא מיחו או התנו מתחלה:

אין שמין אותן:    כיון דאין דרך נשים ובנים לבא לב"ד ולשום הבגדים שעליהם אמרי' דמחלו אהדדי בזה אבל בבגדי שבת דיכולין לשלחן לב"ד לשומן הוה דינייהו כבגדים שעל השותפים עצמן דאם הן בעין שמין להן לחלקן:

וגדול האחין כו':    פי' גדול האחין הנושא ונותן במה שהניח להן אביהן דמסתמא ניחא להו דילבש ויכסה נפשו בבגדים נאים כדי שישתמעו דבריו בעוסק עסקיהן מש"ה אמרי' דמחלו ליה לגמרי אף מה שישאר מהן בעין בשעה שחולקין:

דאזלינן בזה אחר המנהג:    דכל שהמנהג אינו כן ה"ל כהתנו אהדדי מתחלה וסמכו על המנהג ומ"ש מור"ם בזה ר"ל בדין כזה התלוי באומדן דעת הבריות דלא כע"ש:

ש"ך - שפתי כהן

(כ) וגדול האחין אף במה שקנה לעצמו אין שמין. נראה דבגדול האחין אף בגדי שבת אין שמין דבשלמא גבי בניהם ובנותיהם הטעם דאין שמין כתב הרא"ש שמתביישין להביאן לב"ד ומה"ט בגדי שבת שיכולין להביאן לב"ד שמין אבל גדול האחין דטעם דניחא להו דלישתמי מילי' וזה שייך נמי בבגדי שבת שילבוש בגדי שבת נאים כדי דלישתמעי מילי' כשיעסוק עם הסוחרים אבל מדברי הרמב"ם פ"א ממלו' נראה שהטעם שבגדי שבת שמין מפני שאין עולים על דעת הבעלי' להקנות בגדים מכובדי' כאלו וכמ"ש ה"ה (וכ"פ בש"ע סי' צ"ז סכ"ו אפי' להיש חולקי' שמביא הר"ב שם והוא הטור והמחבר בשם י"א דאף בגדי שבת אין שמין היינו דוק' התם כדמפרש טעמו שכיון שזכתה בהן משעה שלקחן אין לב"ח שעבוד עליהן וזה לא שייך גבי גדול אחין) וא"כ אף בגדול אחין שמין וצ"ע עיין בתשובת ר' בצלאל סי' ל"ח:


(כא) והוא הדין שותפין שאינן אחים כו'. עיין בתשו' מהרא"ן ששון סי' קל"ד וקל"ה האריך בזה:



באר היטב

(כח) שבת:    דיכולין לשלחן לב"ד לשומן וה"ל כבגדי שותפין עצמן דאם הן בעין שמין להן לחלקן. סמ"ע.


(כט) וגדול:    כתב הש"ך נראה דבגדול האחין אף בגדי שבת אין שמין והטעם דניחא להו דלישתמעי מיליה וזה שייך נמי בבגדי שבת שילבוש בגדי שבת נאים כדי דלישתמעי מיליה כשיעסוק עם הסוחרים אבל מדברי הרמב"ם פ"א ממלוה נרא' שהטעם שבגדי שבת שמין מפני שאין עולים ע"ד הבעלים להקנות בגדים מכובדים כאלו וכמ"ש הה"מ (וכ"פ בש"ע סי' צ"ז סכ"ו ואפילו להי"ח שהביא הרב שם דאף בגדי שבת אין שמין היינו דוקא התם כדמפרש טעמו דכיון שזכתה בהן משעה שלקחן אין לב"ח שעבוד עליהן וזה לא שייך גבי גדול אחין) וא"כ אף בגדול אחין שמין וצ"ע עיין בתשובת ר' בצלאל סי' ל"ח עכ"ל ועיין בתשובת רש"ך ח"א סי' קל"ט ובתשובת מהר"מ מינץ סי' צ"ט ובמהרשד"ם סי' קכ"ז ובספר לחם רב סי' ק"ט ובתשובת מהר"א ששון סי' קל"ד וקל"ה.


(ל) המנהג:    דכל שהמנהג אינו כן ה"ל כהתנו אהדדי מתחלה וסמכו על המנהג. סמ"ע.



קצות החושן

▲ חזור לראש