לדלג לתוכן

הגהות רבי עקיבא איגר/חושן משפט/סימן קעו

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

סימן קעו

[עריכה]

[סמ"ע אות ז] בפרישה. נ"ב עיין תשובת פני משה ח"ג סי' י"ד:

[שו"ע] והניח זה כדו. נ"ב עיין מחנה אפרים הל' מכירה קנין חצר סי' ו:

[שו"ע] שאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם. נ"ב בשו"ת מגן גבורים כתב בשם תשובת רש"ך סי' קפ"ה דאם עיקר השותפות הוא דבר שלא בא לעולם אפי' אם התנו דקאי השותפות גם על דבר שלא בא לעולם מהני. והוא שקיל וטרי אם מדברי הרשד"ם מוכח בסי' קצ"ד דלא קי"ל הכי עיי"ש:

[ש"ך אות ו] עיין תשובת רשד"ם. נ"ב ועיין פרח מטה אהרן ח"א סי' י"ג ושו"ת בתי כהונה ח"ב סי' כ"ב:

[ש"ך בא"ד] וקנ"ד וקע"ז ותי"ג. נ"ב וקס"ח ורע"ד ועיין תשובת פרח שושן כלל ב' סי' ח' ובתשובת פני משה סי' ג' ובתשובת משאת משה סי' מ"ד:

[שו"ע] אם נשתתפו. נ"ב עיין תשובת פ"י סי' ג' דדוקא בכה"ג דשניהם הטילו לכיס דנשתתפו רק באותן מעות. אבל אחד נותן מעות והב' לא נתן הוי כהלוה לחבירו לחצי. וכן אף אם הטילו לכיס אם אח"כ הוסיף אחד מהם מעות מכיסו לשותפות ומודה חבירו בזה הך הוספה הוי כמו הלואה לחבירו בחציו עיי"ש:

[ש"ך אות יד] תשובת מור"ם אלשיך. נ"ב ועיין תשו' בני אהרן סי' ל"ה:

[שו"ע] חולקין לפי מעות. נ"ב עיין ירושלמי פ"ד דבב"ק הל' א' הובא בנ"י פרק הבית ועליי':

[ש"ך אות טו] תוספת' ארוכה. נ"ב הובא בהר"ן גיטין סוגי' דמנה קבור ל"ח עיי"ש:

[שו"ע] והסכים למעשיו. נ"ב המ"ל הביא חבילות תשו' גאונים דנחלקו בשתק אי הוי כהודה דנתרצה והמהרי"ט ח"ב סי' קי"ב כתב אם השיב לו מה שעשית כבר עשוי י"ל דלא הוי כנתרצה דה"ק לי' שכבר עשית אין להשיב שאין לאחר מעשה כלום. ומה שעשית לזכות עשוי ולא לחוב עיי"ש ועיין תשובת בני אהרן סי' מ' וקי"ב:

[סמ"ע אות לו] לזמן אחר. נ"ב וישלם לו מה שהי' החוב שוה למכור וכן בההו' דהגה סי"א:

[ש"ך אות כה] וגם בשו"ת הרא"ש. נ"ב זה דינא דהש"ע אה"ע סי' ל"ח בהגה ועיין שם בב"ש סק"ו ובספר כתובה:

[שו"ע] וכיוצא בהם. נ"ב אם התנו תחלה שכל הריווח שימשוך להם מחמת קרן יחלוקו. לא מיעטו בזה רק ענין מציאה וכדומה. אבל אם הרוויחו בעסק סרסרות שמפסיד זמן ועסק השותפות הריווח לאמצע עיין תשו' רשד"ם סי' קס"ח ובתשובת פני משה ח"ג סי' י"ד:

[הגה] ההפסד ג"כ. נ"ב עיין תשובת מעיל צדקה סי' ט"ו:

[ש"ך אות כז] ועוד קשי' לי על הרב. נ"ב עיין תשו' פרח שושן כ"ב סס"י א':

[ש"ך בא"ד] למעשה כדברי מור"ם. נ"ב עיין תשו' מהרח"ש ח"א סי' ו' [אם אינו סי"ז]:

[ש"ך בא"ד] שהי' חשש סכנה. נ"ב עיין תשובת רש"ך ח"ב סי' ג' שכתב דוקא שאינו מעסק השותפו' אבל בגו"א שמעסק השותפות כהך גוונא שמבריח המכס חלקם:

[הגה] וחייב לשלם. נ"ב עיין אה"ע סס"י פ"ו דמשמע דהלוקח א"צ להחזיר המקח ועיין בב"ש ובית מאיר שם:

[הגה] לחבירו חלקו. נ"ב עיין תשובת רש"ך ח"א סי' ל"ב:

[ש"ך אות כח] ובתשובת הרשד"ם. נ"ב ובתשו' לחם רב סי' ק':

[ש"ך אות לד] ובתשובת ר"ש כהן. נ"ב עיין תשובת חכם צבי סי' ד':

[שו"ע] עד שנגבה. נ"ב דוקא אם שניה' יכולים לתבוע החוב. אבל אם א"י לתבוע יכול זה הא' לעכב מלחלוק עד שיגבה החוב דע"י חלוקה יפסיד דתו לא יגבה חובו דהשני יאמר מה שאני גובה הכל על החדש. תשובת בני משה סי' ג':

[סמ"ע אות סט] אבל בשותפות יכול. נ"ב עיין שו"ת שב יעקב סי' י"א:

[ש"ך אות מט] הסמ"ע ס"ק כ"א. נ"ב כ"ג ובסי' צ"א סק"ג:

[שו"ע] יודה ראובן. נ"ב עיין תשו' הרשד"ם סי' קנ"א ובשו"ת רש"ך ח"ג סי' ס"ג:

[שו"ע] ראובן ושמעון. נ"ב כפול לקמן סי' שפ"ח ס"ד בהגה:

[שו"ע] כיון שבאונס. נ"ב עיין ש"ך לעיל סי' ע"ז ס"ק י"ט:

[הגה] כשואל שחייב באונסין. נ"ב עיין בית מאיר אה"ע סי' פ' ס' י"א:

[ש"ך אות נז] ובח"ב סי' קכ"ג. נ"ב ועיין תשו' שארית יוסף סי' א' ובתשובת מהר"י קצבי סי' כא ובאורים גדולים לימוד רי"ד ובתשב"ץ ח"ד חוט המשולש הטור השני סי' י"ז: