שולחן ערוך חושן משפט קנט א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שולחן ערוך חושן משפט · קנט · א · >>

צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה

שולחן ערוך

שני בתים זה בצד זה והיו גגותיהם עשויים לדירה אפי' היו בשני צידי רשות הרבים זה עושה מעקה לחצי גגו וזה עושה מעקה לחצי גגו שהוא דר בו זה שלא כנגד זה ומעדיף כדי שלא יראו זה את זה אע"פ שבני רשות הרבים רואים אותו יכול לומר כל אחד לחבירו אילו אין רואים אותי אלא ביום בעת שאעמוד על גגי אבל אתה רואה אותי תמיד:

הגה: ואם הגג שפל עד שבני רשות הרבים רואין אותו כמי שעומד בגג אין כאן היזק ראייה (טור בשם ר' יונה):

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

שני בתים זה בצד זה כו' כדי לעמוד על מ"ש המחבר בסעיף זה ובסעיף שאחריו ועל מ"ש מור"ם בס"ב בהג"ה די"א דוקא כו' וגם על מ"ש המחבר בר"ס ק"ס אעתיק ל' הגמ' והנאמר עלי' והוא דבפ"ק דבתרא (דף ו' ע"ב) גרסי' אמר אביי ב' בתים בשני צידי ר"ה זה עושה מעקה לחצי גגו וזה עושה מעקה לחצי גגו זה שלא כנגד זה ומעדיף ופריך מאי אירי' בר"ה אפי' ברשות היחיד נמי ומשני בר"ה איצטריכ' ליה דל"ת סוף סוף הא בעית לאיצטנועי מבני ר"ה קמ"ל כו' תו גרסי' שם אמר רב נחמן גג הסמוך לגג א"צ מעקה ד' אמות אבל צריכין למחיצת עשרה כו' ע"ש ולכ"ע ל"פ אביי אהא דרב נחמן אלא שנתחלקו בישובם דהרמב"ם מחלק דאביי איירי בגגין שעשויין לדירה מ"ה צריכין לעשות מעקה ביניהן גבוה ד' אמות משום היזק ראי' ורב נחמן איירי בגגין שאין עשוין לדירה מ"ה במחיצה שגבוה י' שיהא נתפס ע"י כגנב סגי וז"ש המחבר נמי בסעיף ב' אבל בין גג לגג משאר גגין ור"ל משאר גגין שאינן כל א' עשויים לדיר' אבל רשב"ם ותוס' כתבו דהא דאביי איירי בגגין שאינן סמוכין זה לזה וכמ"ש אביי ששני צידי ר"ה דכיון שאינן סמוכין כ"א משתמש מגגו ואינו מרגיש בביאת חבירו ומזיקו בהיזק ראיי' לכך מצריך למעקה גבוה ד' אמות ור"נ איירי בגגין הסמוכין זה לזה שבשע' שבא לשמש בגגו רואה את חבירו שם ומשמר נפשו ממנו ומ"ה סגי בי"ט וכ"כ הטור ע"ש וזהו שכ' מור"ם בס"ב די"א דהא דסגי בי"ט היינו דוקא שהגגין סמוכין זה לזה אבל אם אויר מפסיק כו' בעינן מעקה כו' ר"ל גבוה ד"א ומ"ש וכדרך שנתבאר בסמוך ר"ל בס"א ומזה שכתבתי נלמד דמור"ם שכתב די"א דוקא כשהגגין סמוכין איירי אפי' בגגין העשוין לדירה כל שסמוכין סגי בי"ט ומטעם שכתבתי ובזה כלל דבריהן מבואר ועכשיו אבא לבאר פרטי דברי המחבר:

מ"ש זה בצד זה ר"ל שאח' אינו גבוה מהשני (שאז עכ"פ צריכין למעקה ד"א כיון דעשוין לדירה לאפוקי אם גג א' גבוה מחבירו דאז א"צ מעקה עכ"פ גבוה ד"א כשהגג דלמטה אינו רחב לעמוד ולהציץ מרחוק וכמ"ש בטור ע"ש) דאל"כ לא הל"ל זה בצד זה כיון דמסיק דדין זה הוא ג"כ אפי' כשהן בשני צידי ר"ה אלא הל"ל הן שהן זה בצד זה הן שהן בשני צידי ר"ה גם מ"ש המחבר בסעיף שאחר זה גג הסמוך לחצר כו' נראה דפי' כן שהוא סמוך ואינו גבוה מהחצר מ"ה בעינן שיעשה עכ"פ מעקה גבוה ד"א וכמ"ש:

ומ"ש עשויים לדירה פי' שהוא מקורה ושוה ולאפוקי כשהוא משופע:

ומ"ש אפי' היו בשני צידי ר"ה. ר"ל אע"ג דבלא"ה בעי לאצטנועי מבני ר"ה העוברים ביניהן וכל' הגמ' הנ"ל וכדמסיק ג"כ המחבר וכ"ש כשהן סמוכין ועומדין זה בצד זה או זה נגד זה ורה"י עובר ביניהן וק"ל:

ומ"ש זה שלא כנגד זה ומעדיף פי' הא' עושה על גגו לרוח מזרח והב' לצד מערב וכל א' מוסיף קצת כנגד סתימת חבירו כדי שלא יראו זה את זה ע"ש בטור ונרא' דגם להרמב"ם א"צ האי העדפה אלא כשהגגין זה כנגד זה דאז יכולין להציץ זה על גג זה מן הצד אבל כשהבתים והגגין שעליהן הן זה בצד זה ממש אז אין צריך להעדפ' זו שהרי כשזה עשה החצי לצד מזרח וזה לצד מערב תכופין זה לזה שוב אין יכולין לראותו מזה לזה וק"ל:

רואה אותי תמיד פי' אפי' בלילה ואפי' כשאני יושב ואפי' בלא כוונת ראיה אלא דרך הלוכם משא"כ בני ר"ה ועד"ר ובפרישה:

ש"ך - שפתי כהן

(א) שני בתים וכו' עיין בסמ"ע ס"ק ח' עד ומזה שכתבתי נלמד כו' והב"ח לא כ"כ ע"ש ואין דבריו נראין ודו"ק:


ט"ז

באר היטב

(א) בצד:    רצה לומר שאחד אינו גובה מהשני שאז צריכין למעקה ד' אמות לאפוקי אם גג א' גבוה מחבירו דאז על כל פנים אין צריך מעקה גבוה ד' אמות כשהגג דלמטה אינו רחב לעמוד ולהציץ מרחוק כמ"ש הטור ע"ש. סמ"ע.

(ב) צידי:    פירוש אע"ג דבלא"ה בעי לאצנועי מבני ר"ה העוברים ביניהם וכ"ש כשהן סמוכין ועומדים זה בצד זה ורה"י עובר ביניהן. שם.

(ג) ומעדיף:    ר"ל שא' עושה על גגו לרוח מזרח והב' למערב וכ"א מוסיף קצת נגד סתימת חבירו כדי שלא יראו זא"ז ע"ש בטור ונראה דגם להרמב"ם א"צ האי העדפה אלא כשהגגין זה כנגד זה דאז יכולין להציץ מן הצד אבל כשהבתים והגגין הן זה בצד זה ממש א"צ להעדפה זו שהרי כשעשה זה החצר לצד מזרח וזה למערב תכופין זה לזה שוב א"י לראות מזה לזה. שם.

(ד) תמיד:    פי' אפי' בלילה ואפי' כשאני יושב ואף בלא כונת ראייה אלא דרך הלוכך משא"כ בני ר"ה כ"כ הסמ"ע (והט"ז כתב דק"ל מסימן קנ"ד ס"ג דפותח אדם לרה"ר פתח כו' מפני שא"ל הריני כא' מבני רה"ר אמאי לא יאמר לו רבים לא חזו לי בליל' וצ"ל דטעם זה שרבים אינם רואים אותו כשהו' יושב הוא העיקר וטעמים האחרים לא אמרי אלא לרווחא דמילתא ולצירוף בעלמא כו' ע"ש) ועיין בתשובת רא"מ סי' ח'.



קצות החושן

(א) ואם הגג שפל כת' הריב"ש בסי' ת"ח וז"ל ומה שנסתפק לכם מאי איכא בין האי דאביי בשני בתי בשני צדי רה"ר דמצי אמר בני רה"ר ביממא חזי וכו' ובין אותה ששנינו בפ' חזקת אבל פותח הוא פתח כנגד פתח וחלון כנגד חלון ברה"ר דמצי אמר ליה סוף סוף בעי אצטנועי מבני רה"ר מבואר הוא דבהאי דאביי יש זמן שזה יכול לראותו בעומדו בגגו כדרכו ובני רשות הרבים אין דרך לראותו כגון בלילה אבל בהאי דפתח נגד פתח אין דרך לעמוד בתמידות בפתח ביתו ואם יעשה זה במקרה פעם אחת גם בני רשות הרבים עושין כן לפעמים כשיזדמן לדבר זה עם זה ע"ש. ולפי מה שכת' הרמ"א דאם הגג שפל עד שבני רשות הרבים רואין אותו אין כאן היזק ראיה והוא בטור בשם ר' יונה אם כן בלאו הכי לא קשה דגבי האי דפתח נגד פתח הוי ליה כמו הכא בגג שפל. וכן כת' הרב המגיד פ"ג משכנים דמיירי שהגגין גבוהין ד' אמות דאי לא שפיר קאמר ליה הא בעית אצטנועי מבני רשות הרבים וכדתנן פרק חזקת פותח פתח וכו' עכ"ל הרשב"א ז"ל ע"ש ואע"ג דבגמרא שם אמרו בני רה"ר ביממא חזי לי בלילה לא חזי לי וא"כ היכא דהגג שפל עד שבני רה"ר רואין אותן יאמר ביממא חזי לי כו' כבר כת' שם בלחם משנה דהיינו נמי דוקא היכא שגבוהין ד"א לא מצי בני רה"ר למיחזי אלא ביום שהאור רב אבל אם נמוך מד' אמות מצי בני רה"ר למיחזי בלילה כמו ביממא ע"ש:



פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על חושן משפט לחץ כאן



▲ חזור לראש