לדלג לתוכן

באר היטב על חושן משפט קנט

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

סעיף א

[עריכה]

(א) בצד:    רצה לומר שאחד אינו גובה מהשני שאז צריכין למעקה ד' אמות לאפוקי אם גג א' גבוה מחבירו דאז על כל פנים אין צריך מעקה גבוה ד' אמות כשהגג דלמטה אינו רחב לעמוד ולהציץ מרחוק כמ"ש הטור ע"ש. סמ"ע.

(ב) צידי:    פירוש אע"ג דבלא"ה בעי לאצנועי מבני ר"ה העוברים ביניהם וכ"ש כשהן סמוכין ועומדים זה בצד זה ורה"י עובר ביניהן. שם.

(ג) ומעדיף:    ר"ל שא' עושה על גגו לרוח מזרח והב' למערב וכ"א מוסיף קצת נגד סתימת חבירו כדי שלא יראו זא"ז ע"ש בטור ונראה דגם להרמב"ם א"צ האי העדפה אלא כשהגגין זה כנגד זה דאז יכולין להציץ מן הצד אבל כשהבתים והגגין הן זה בצד זה ממש א"צ להעדפה זו שהרי כשעשה זה החצר לצד מזרח וזה למערב תכופין זה לזה שוב א"י לראות מזה לזה. שם.

(ד) תמיד:    פי' אפי' בלילה ואפי' כשאני יושב ואף בלא כונת ראייה אלא דרך הלוכך משא"כ בני ר"ה כ"כ הסמ"ע (והט"ז כתב דק"ל מסימן קנ"ד ס"ג דפותח אדם לרה"ר פתח כו' מפני שא"ל הריני כא' מבני רה"ר אמאי לא יאמר לו רבים לא חזו לי בליל' וצ"ל דטעם זה שרבים אינם רואים אותו כשהו' יושב הוא העיקר וטעמים האחרים לא אמרי אלא לרווחא דמילתא ולצירוף בעלמא כו' ע"ש) ועיין בתשובת רא"מ סי' ח'.

סעיף ב

[עריכה]

(ה) הסמוך:    פירוש סמוך בגובהו אבל בסמוך במרחק אין נ"מ דגם כשהן רחוקין זה מזה צריך בעל הגג לעשות מעקה לגגו גבוה ד"א מה"ט דאיכא מיני' היזק ראייה לבעל החצר. סמ"ע.

סעיף ג

[עריכה]

(ו) לכופו:    ל' הטור שיכול לו' למה לא התחלת אתה לעשות כולו על שלך אלא שלא רצית לקלקל חומת ביתך להכביד עליה בבנין גם אני מה"ט איני רוצה לעשותו. שם.

סעיף ד

[עריכה]

(ז) ויעדיף:    דכשמרוחקין זה מזה טובא אינו מועיל ההעדפה שעדיין רואין כל א' מן הצד לגגו של חבירו עד שיבנה אחד כל המעקה. טור. שם.