סמ"ע על חושן משפט קנט
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א
[עריכה]שני בתים זה בצד זה כו' כדי לעמוד על מ"ש המחבר בסעיף זה ובסעיף שאחריו ועל מ"ש מור"ם בס"ב בהג"ה די"א דוקא כו' וגם על מ"ש המחבר בר"ס ק"ס אעתיק ל' הגמ' והנאמר עלי' והוא דבפ"ק דבתרא (דף ו' ע"ב) גרסי' אמר אביי ב' בתים בשני צידי ר"ה זה עושה מעקה לחצי גגו וזה עושה מעקה לחצי גגו זה שלא כנגד זה ומעדיף ופריך מאי אירי' בר"ה אפי' ברשות היחיד נמי ומשני בר"ה איצטריכ' ליה דל"ת סוף סוף הא בעית לאיצטנועי מבני ר"ה קמ"ל כו' תו גרסי' שם אמר רב נחמן גג הסמוך לגג א"צ מעקה ד' אמות אבל צריכין למחיצת עשרה כו' ע"ש ולכ"ע ל"פ אביי אהא דרב נחמן אלא שנתחלקו בישובם דהרמב"ם מחלק דאביי איירי בגגין שעשויין לדירה מ"ה צריכין לעשות מעקה ביניהן גבוה ד' אמות משום היזק ראי' ורב נחמן איירי בגגין שאין עשוין לדירה מ"ה במחיצה שגבוה י' שיהא נתפס ע"י כגנב סגי וז"ש המחבר נמי בסעיף ב' אבל בין גג לגג משאר גגין ור"ל משאר גגין שאינן כל א' עשויים לדיר' אבל רשב"ם ותוס' כתבו דהא דאביי איירי בגגין שאינן סמוכין זה לזה וכמ"ש אביי ששני צידי ר"ה דכיון שאינן סמוכין כ"א משתמש מגגו ואינו מרגיש בביאת חבירו ומזיקו בהיזק ראיי' לכך מצריך למעקה גבוה ד' אמות ור"נ איירי בגגין הסמוכין זה לזה שבשע' שבא לשמש בגגו רואה את חבירו שם ומשמר נפשו ממנו ומ"ה סגי בי"ט וכ"כ הטור ע"ש וזהו שכ' מור"ם בס"ב די"א דהא דסגי בי"ט היינו דוקא שהגגין סמוכין זה לזה אבל אם אויר מפסיק כו' בעינן מעקה כו' ר"ל גבוה ד"א ומ"ש וכדרך שנתבאר בסמוך ר"ל בס"א ומזה שכתבתי נלמד דמור"ם שכתב די"א דוקא כשהגגין סמוכין איירי אפי' בגגין העשוין לדירה כל שסמוכין סגי בי"ט ומטעם שכתבתי ובזה כלל דבריהן מבואר ועכשיו אבא לבאר פרטי דברי המחבר:
מ"ש זה בצד זה ר"ל שאח' אינו גבוה מהשני (שאז עכ"פ צריכין למעקה ד"א כיון דעשוין לדירה לאפוקי אם גג א' גבוה מחבירו דאז א"צ מעקה עכ"פ גבוה ד"א כשהגג דלמטה אינו רחב לעמוד ולהציץ מרחוק וכמ"ש בטור ע"ש) דאל"כ לא הל"ל זה בצד זה כיון דמסיק דדין זה הוא ג"כ אפי' כשהן בשני צידי ר"ה אלא הל"ל הן שהן זה בצד זה הן שהן בשני צידי ר"ה גם מ"ש המחבר בסעיף שאחר זה גג הסמוך לחצר כו' נראה דפי' כן שהוא סמוך ואינו גבוה מהחצר מ"ה בעינן שיעשה עכ"פ מעקה גבוה ד"א וכמ"ש:
ומ"ש עשויים לדירה פי' שהוא מקורה ושוה ולאפוקי כשהוא משופע:
ומ"ש אפי' היו בשני צידי ר"ה. ר"ל אע"ג דבלא"ה בעי לאצטנועי מבני ר"ה העוברים ביניהן וכל' הגמ' הנ"ל וכדמסיק ג"כ המחבר וכ"ש כשהן סמוכין ועומדין זה בצד זה או זה נגד זה ורה"י עובר ביניהן וק"ל:
ומ"ש זה שלא כנגד זה ומעדיף פי' הא' עושה על גגו לרוח מזרח והב' לצד מערב וכל א' מוסיף קצת כנגד סתימת חבירו כדי שלא יראו זה את זה ע"ש בטור ונרא' דגם להרמב"ם א"צ האי העדפה אלא כשהגגין זה כנגד זה דאז יכולין להציץ זה על גג זה מן הצד אבל כשהבתים והגגין שעליהן הן זה בצד זה ממש אז אין צריך להעדפ' זו שהרי כשזה עשה החצי לצד מזרח וזה לצד מערב תכופין זה לזה שוב אין יכולין לראותו מזה לזה וק"ל:
רואה אותי תמיד פי' אפי' בלילה ואפי' כשאני יושב ואפי' בלא כוונת ראיה אלא דרך הלוכם משא"כ בני ר"ה ועד"ר ובפרישה:
סעיף ב
[עריכה]גג הסמוך לחצר כו' פי' סמוך בגובהו וכמ"ש (ובר"ס שאחר זה יתבאר מקור דין זה וטעמו ע"ש) אבל בסמוך במרחק אין נ"מ דגם כשהן רחוקין זה מזה צריך בעל הגג לעשות מעקה לגגו גבוה ארבע אמות מה"ט דאיכא מיניה היזק ראייה לבעל החצר ואי משום דבאינו סמוך לו לא שייך טעם דנתפס כגנב ואין צריך לסייעו בעל החצר כלל דז"א דהא דברי המחבר הם דברי הרמב"ם והרמב"ם ס"ל דאפי' בסמוך א"צ לסייעו וכמ"ש בדרישה ובד"מ בר"ס שאח"ז והא דכתב המחבר ר"ס שאח"ז דבעל החצר מסייעו לי"ט הוא כדעת התו' והרא"ש והטור ומשום דהמ"מ והב"י הניחו להרמב"ם בצ"ע בזה. מ"ה פסק המחבר דלא כותיה ובדרישה כתבתי טעם להרמב"ם והוא דכיון דבעל הגג הוא המזיק עליו לתקן מחיצה גבוה ד' אמות ממילא נפטר בעל החצר ועד"ר:
אבל בין גג לגג משאר גגין כו' וי"א דוקא כו' כבר כתבתי פירושו ובמאי פליגי:
שהגגין סמוכין זה לזה ל' הטור מתוך שסמוכין זה לזה יכול לראות מתי יעלה חבירו לגגו ויזהר ממנו גם אין בגגין תשמיש קבוע עכ"ל דלאפוקי חצירות הסמוכין ששם יש בהן תשמיש קבוע ועפ"ר:
סעיף ג
[עריכה]שומעין לו ל' הטור שמרויחין בזה ההעדפה (שהיו צריכין לעשות כל א' בגגו מעט יותר מהחצי נ"ל בס"א) וגם שאין שום א' יכול להסתכל כלל בשל חבירו:
אינו יכול לכופו ל' הטור שיכול לומר למה לא התחלת אתה והיית עושה כולו על שלך אלא שלא רצית לקלקל חומת ביתך להכביד עליה בבנין גם אני מה"ט איני רוצה לעשותו:
סעיף ד
[עריכה]אם הגגים רחוקים כו'. כשמרוחקין זה מזה טובא אזי אין מועיל ההעדפה שרואין עדיין כל א' מן הצד לגגו של חבירו עד שיבנה האח' כל המעקה טור: