שולחן ערוך חושן משפט צד ג
<< · שולחן ערוך חושן משפט · צד · ג · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
מי שנתחייב שבועה והתחיל התובע לגלגל עליו דברים אחרים שלא טען אותם וראה הנתבע כך ואמר איני רוצה להשבע אלא הריני משלם הטענה הראשונ' שנתחייבתי על כפירתה שבועה אין שומעין לו אלא אומרים לנתבע או תן לו כל מה שגלגל עליך מהטענות הודאיות או השבע (ואפי' רוצה ליתן לו דמי הגלגולים והתובע רוצה הדברים עצמן שתובע) (נ"י פ' המפקיד) אבל אם טען עליו התובע טענת ספק ורצה הלה לשלם עיקר תביעתו אינו חייב על הגלגולין לשלם:
מפרשים
אבל אם טוען עליו התובע טענת ספק כו'. פי' הגלגול עצמו היא טענת ספק וכ"כ בהמ"מ ומ"ש המחבר בסעיף שלפני זה שמגלגלים על טענת ספק של התובע היינו כשאין הנתבע רוצה לשלם עיקר התביע' דאז צריך לישבע אשניהן וכשטוען עליו טענות ודאיות אף אם רוצה לשלם לו עיקר השבועה אינו נפטר מהגלגולים אם לא שירצה לשלם עיקר השבועה ולישבע אגלגולין דאז ודאי שומעין לו וק"ו הוא מהאי דכתב בסמוך דיכול לומר אשבע אגלגולין ואתה תשבע אעיקר שבוע' ותטול או איפכא וק"ל:
(ח) מי שנתחייב שבועה אפי' היסת כו'. כן הוא ברמב"ם ואין להקשות א"כ איך כתב מהטענות הוודאיות הא בטענות ודאי בלאו הכי יכול להשביעו היסת אפילו בלא גלגול י"ל דמשכחת לה כגון שפטרו משבועה וכדלעיל סימן ע"א ס"ה ועמ"ש שם א"נ כגון פרוזבול היה לי ואבד לעיל סי' ס"ז סעיף ל"ג או כגון רבית שטוען בהיתר לקחתי לעיל סי' פ"ב ס"ק ל"ג בסמ"ע ע"ש ובי"ד ס"ס קס"ט וכן כל כה"ג ובספר לחם משנה תירץ דמיירי שקיבל עליו בב"ד לישבע עיקר שבועה ולא להפך כדלעיל סי' כ"א [כ"ב]:
(ט) מהטענות הוודאיות. משמע שאם גלגל עליו טענת ספק ורצה לשלם עיקר תביעתו אינו חייב על הגלגולים לשלם וכן כתב הרב המגיד ולח"מ וכן מסיק המחבר:
(י) והתובע רוצה הדברים עצמן שתובע עליהן הגלגול משום שחושש שמא עיניו נתן בה צריך ליתן אותן הדברים עצמן או לישבע עליהן כן הוא בנ"י שם:
(ט) הודאיות: כתב הש"ך ואין להקשות הא בטענות ודאי בלא"ה יכול להשביעו היסת אפי' בלא גלגול י"ל דמשכחת לה כגון שפטרו משבוע' וכמ"ש סי' ע"א ס"ה א"נ כגון פרוזבול היה לי ואבד וע"ל סימן ס"ז סל"ג או כגון רבית שטוען בהיתר לקחתי כדלעיל סי' פ"ב בסמ"ע (כמ"ש שם ס"ק י"ט ע"ש) וביורה דעה סוף סימן קס"ט וכן כל כה"ג ובס' לח"מ תירץ דמיירי שקיבל עליו בב"ד לישבע עיקר שבוע' ולא להפך עכ"ל (ובט"ז יישב בענין אחר ע"ש).
(י) עצמן: משום שחושש שמא עיניו נותן בהן צריך ליתן אותן הדברים עצמן או לישבע עליהן כן הוא בנ"י. ש"ך.
(יא) ספק: פי' הגלגול עצמו הוא טענת ספק וכ"כ הרב המגיד. סמ"ע.
(ג) מי שנתחייב שבועה בש"ך הק' הא בלא"ה מחויב לישבע היסת כשטוען ברי ותי' דנ"מ כטוען פרוזבול היה לי ואבד או כשטוען ריבית לקחת דבזה ליכא היסת ועל ידי גילגול נשבעין עיין שם והיינו דאף על גב דדוחה החזקה את שבועת היסת ואינו דוחה את הגילגול דהכי נמי אשכחן בהחזיק שלשה שנים דעת הרשב"א דאין מוסרין אותו לשבועת היסת עיין בסימן ק"מ ואלו על ידי גילגול תנן נכסים שאין להם אחריות זוקקין את הנכסים שיש להם אחריות לישבע עליהם ותנן סתמא ומשמע אפי' החזיק בהם שלש שנים וא"כ הכי נמי אף ע"ג דהיסת אין נשבעין ומשום חזקה דלא שביק היתרא ואכיל איסורא גילגול אינו דוחה וזה פשוט אלא שראיתי בתומים שמפקפק על דברי הש"ך וכ' דאם דוחה היסת למה לא ידחה גילגול ולק"מ: